משפטנים: אפשר להרשיע את הנערים במניע גזעני

"יש בסיס להרשיע את הנערים שמואשמים בתקיפת זרים בפעולה ממניע גזעני". כתב האישום שהוגש הבוקר (יום ה') לבית משפט השלום לנוער בתל-אביב שמייחס ל-10 נערים תקיפת סודנים ואריתריאים על בסיס "מניע גזעני", כולל בתוכו את סעיף 144 ו' לחוק העונשין. משמעות הכנסת הסעיף לכתב האישום היא היתכנות להכפלת העונש המקסימלי לנאשמים.

המתיחות בין זרים לישראלים - דיווחים אחרונים ב-ynet:

בעיית הזרים: 'אף מדינה לא תקבל את המסתננים'

עונש חמור לאריתריאי שגנב ותקף: "להרתיע זרים"

אריתריאים ברמת גן: "לא נחזור לדיקטטורה"

בעקבות הגשת כתב האישום ניסינו לברר עם כמה שופטים בדימוס, עד כמה עשויה הכללת הסעיף "מניע גזעני" להשפיע על מהלך משפטם של עשרת הנערים והאם הקו שגיבשה

 פרקליטות מחוז תל-אביב יבוא לידי ביטוי בסופו של דבר בהכרעת הדין.

"אני לא רואה סיבה שבית המשפט לא יקבל את הקו הזה", אמרה השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום, שכיהנה כשופטת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בין השנים 1995 ל-2009. "אנו נמצאים במצב של שיקולים להארכת מעצר ובשלב הזה נשקלת חומרת העבירה ונסיבות אישיות של התוקפים וסכנתם לציבור. שיקולים אלה חמורים למדי ואני חושבת שבהחלט יהוו משקל ויהיו גורם להארכת המעצר. אני כשופטת, הייתי מקבלת את הדברים בנסיבות אלו".

השופטת אופיר-תום סבורה שבמקרה המדובר לא ניתן יהיה להחזיק את עשרת הנערים הנאשמים במעצר עד תום ההליכים הפליליים נגדם על בסיס הסעיף "מכת מדינה". לדבריה, "אמנם עוד לא הייתי אומרת שזה ממש המצב, אבל מבחינת ההתייחסות יש מקום לחשוש מ'מכת מדינה', כדי שזה לא ייהפך להיות 'מכת מדינה' כמניעה להמשך".

"זעקת הרחוב - שיקול פסול" 

עוד אמרה השופטת אופיר-תום כי "יש שיקול לסכנה של אנשים כאלה, עד שלא יבררו איפה הם עומדים מבחינה משפטית". מצד שני, השופטת מביעה תקווה שהתלהמות הציבור לא תהווה שיקול מבחינת השופטים. "הזעקה של הרחוב זה שיקול פסול, להבדיל משיקולים של סכנה ואינטרס ציבורי. צעקה מתלהמת היא מחוץ לכותלי בית המשפט, אבל מצב אקוטי של סכנות הוא לגיטימי מאוד".

שופטת העליון בדימוס דליה דורנר מצטרפת לדעתה של השופטת אופיר-תום בכל הקשור לאפשרות שבית המשפט יקבע שהמניע של הנאשמים בתקיפת הזרים היה גזעני. לדבריה,

"לי נראה בהחלט שזה יהיה אפשרי להוכיח את זה בנסיבות המקרה. מה יש לתקוף סודנים? האם הם עשו להם משהו?". דורנר הוסיפה כי "אנחנו יהודים, אז קל להזדהות עם המקרה. כמו במדינות זרות, קל לזהות יהודים בעיקר אם הם דתיים או חרדים ומשום שהם כאלה, הם מיד עלולים לקבל מכות".

על כתב האישום עצמו שהוגש היום אמרה השופטת דורנר כי "מניע זה לא חלק מהעבירה, אבל הוא יכול להשפיע על העבירה. למשל תקיפה בנסיבות מחמירות וכאשר מוכיחים עבירה שכזו, אז העונש הוא יותר חמור כמובן".

במקביל להגשת כתב האישום נגד עשרת הנערים, התייחס נשיא המדינה שמעון פרס למחאה הגוברת נגד המסתננים ששוהים בישראל. בטקס שבו הושבעו שני שופטים חדשים לעליון אמר פרס כי "על כולנו להוקיע גילויי גזענות וקולות הסתה. שנאת זרים עומדת בניגוד ליסודות היהדות. מחובתנו לכבד את הזר והאחר המצוי בקרבנו, תוך הקפדה ושמירה על זכויותיהם כבני אדם".

השופטת דורנר הצטרפה לדברי הנשיא ואמרה כי "אני מאוד מקווה שינקטו צעדים של אכיפת שלטון וגם צעדים ציבוריים שימנעו מעשים כאלה בעתיד – מעשים שמביישים אותנו כבני העם היהודי". 

הפגנה נגד זרים בדרום תל-אביב (ארכיון)

שופט בית המשפט המחוזי בנצרת בדימוס, נסים ממן, ציין בהתייחס לכתב האישום כי "הסוג הזה של עבירות נקרא 'עבירות שנאה, שפירושן – מי שעובר עבירה מתוך מניע של גזענות, דינו כפל העונש, כלומר משש שנים ועד 10 שנים במקרה החמור יותר. עבירות שנאה כוללות עבירות נגד הגוף, אלימות, איומים, סחיטה, בריונות, שוד וכדומה. הפרקליטות טוענת שהם עשו את זה מתוך מניע של גזענות ובדין פלילי המניע לא רלוונטי אבל כשזה מגיע מגזענות, זה כן מעניין".

ממן הסביר עוד כי הטענה של הפרקליטות, שלפיה תקיפת הנערים נבעה מתוך מניע של גזענות יכולה להתבסס על אחד מהשניים: או מתוך הודאה של הנאשמים שעשו זאת מתוך שנאת הזרים, ואם הם לא מודים בכך, אז ניתן להסיק זאת מתוך הנסיבות עצמן. אם הם תקפו רק את הזרים ולא אחרים או השמיעו דברי גזענות תוך כדי התקיפה.

לדברי השופט ממן, "אני יכול רק להניח שאם המדינה מאשימה אותם על בסיס מניע גזעני, אז כנראה שיש לה הוכחות לכך". על השאלה האם ניתן לקשור בין דברים שאמרו פוליטיקאים באחרונה בגנות הזרים לבין מעשיהם של עשרת הנערים, השיב השופט ממן כי "אני לא יכול להאשים שום איש ציבור במעשה הזה. מה שאדם הבין מתוך דבריו של איש ציבור כזה או אחר, זה עניין שלו".

"פעולות נקם נגד זרים" 

כתב האישום שהוגש היום לבית המשפט לנוער מייחס לעשרה נערים בני 14 עד 18 התארגנות וביצוע תקיפות נגד סודנים ואריתריאים כ"פעולות נקם נגד זרים". נערה נוספת

שהשתייכה לחבורה מואשמת בעבירות רכוש. לפי הפרקליטות, הנאשמים תקפו זרים שנקרו בדרכם ובחלק מהאירועים אף שדדו את רכושם.

שלושה מקרים התרחשו בסמוך לשוק התקווה בתל אביב. הנאשמים תקפו זרים תוך שהם נעזרים בקרשים ובאלות. בשניים מהמקרים הם גנבו מהמתלוננים את אופניהם. אירוע נוסף התרחש סמוך ל"בית דני" בעיר. הנאשמים תקפו אריתריאי כשהם מצוידים בקרשים, אבנים ושרשרת ברזל, והיכו אותו בראשו ובשאר חלקי גופו. הוא פונה לבית חולים באמבולנס ונזקק לטיפול רפואי. באירוע אחר הוכה זר סמוך לגן התקווה, כאשר במהלך התקיפה נעזרו הנאשמים בקסדת אופנוע, אלת גולף ושרשרת ברזל.

במקרה נוסף פרצו חלק מהם לחנותו של אזרח זר וגנבו מוצרים בשווי של כ-2,000 שקל. כמו כן, חלק מהנאשמים פרצו לחנות נוספת וגנבו את הקופה. הם מואשמים בעבירות שונות של קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפה בנסיבות מחמירות, שוד בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, התפרצות וגניבה.