"משמיצי איגוד השחייה צריכים לאכול את הכובע"
אחרי ההישגים הגדולים באליפות אירופה, יו"ר האיגוד, נעם צבי והמנכ"ל אהרון איסרס מתפנים לסגור חשבון: "כל מי שבאמת מבין, ידע שהענף נמצא על דרך המלך. האכזבה הגדולה ביותר היא העליהום התקשורתי שיצרה לימור לבנת". שרת הספורט בתגובה: "מעריכה ומוקירה את ההישגים האדירים"
פחות משבוע חלף מאז חזרת נבחרת השחייה מאליפות אירופה שנערכה בדברצן והאיגוד הישראלי עדיין באופוריה מההישגים המרשימים. השלל של חמש מדליות - אחת מזהב ועוד ארבע מארד - העלו שם לא מעט חיוכים ואתמול (ש') הוסיף יהונתן קופלב סיבה נוספת למצב הרוח המצוין באיגוד, כשהבטיח את מקומו באולימפיאדת לונדון.
- לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012 -
הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
כדי לנסות להבין מה בדיוק היה שם ואיך הגענו למצב שישראל מסיימת במקום התשיעי בטבלת המדליות באחד הענפים המרכזיים, פנינו ליו"ר האיגוד, נעם צבי, ולמנכ"ל האיגוד, אהרון איסרס, שגם השיבו למבקרים.
"אליפות אירופה בדברצן היא ללא ספק האליפות המרשימה והאדירה ביותר של השחייה הישראלית אי פעם", מתלהב צבי. "יבול המדליות הבלתי נתפס, ובראשם
הזהב של קופלב, זהו אירוע מכונן בתולדות השחייה הישראלית. תוכנית עבודה רב שנתית שהחלה ב-2004 מלימודי השחייה והכשרת מאמנים, ועד השחייה ההישגית בנבחרת שהגיעה לשלב ההוכחה".
סודות מחדר ההלבשה - "בועטת":
"ידעתי שהשחייה נמצאת בשיא של כל הזמנים מבחינת כושר", הוסיף צבי, "אמרתי את הדברים שוב ושוב במשך השנה האחרונה, גם כאשר הוטחו באיגוד אמירות על 'דרך שנכשלה' ועל 'עתיד שחור'. כל מי שבאמת מבין, ידע שהענף נמצא על דרך המלך וכי התשובה של השחיינים לטענות ההזויות תבוא ובגדול. ועדיין עוצמת ההישגים עלתה על התחזיות. השאלה להיום היא האם נוכל להגיע רחוק יותר".
מי היה הבולט מעל כולם?
"שחיין האליפות הוא יונתן קופלב. עוצמת החוויה של "התקווה" ההולמת בעוצמה ושני דגלי ישראל עולים מעלה, זה דבר שלא יישכח. השחיין המפתיע הוא אמרי גניאל, ששיפר למעלה משנייה וחצי משיאו האישי, מחק את השיא הישראלי שהושג בחליפת חלל ונתן תקווה לכל שחיין ושחיין שביום נתון הכל יכול לקרות".
"ההחלטות של ועדת ברון היו מצוצות מהאצבע והזויות"
בין כל ההצלחות, היו כאלו שאולי אכזבו?
"מי שלא הוכן כראוי איכזב". עונה איסרס, מנכ"ל האיגוד. "אין לי כל ספק כי התחזיות של מנו מאי לגבי ג'ואן קופטי ונמרוד שפירא בר-אור התבררו כבדויות. השתתפותו של קופטי הייתה שגויה, אך כיבדנו עד תום את החלטת בית הדין העליון של איגוד השחייה, המורכב מדיינים משכמם ומעלה".
"האכזבה הגדולה ביותר בעיניי היא העליהום התקשורתי שיצרה שרת הספורט, לימור לבנת, כלפי איגוד השחייה עם ההחלטות ההזויות והמצוצות מהאצבע של ועדת ברון ומהתקשורת שנתנה במה לגזענות ואף לאנטישמיות של משפחת קופטי וכל אלה הסובבים את אגודת ירושלים רבתי. כל אלה שתקפו והשמיצו, צריכים עתה לבקש סליחה ולאכול את הכובע, כי הם ורק הם, נכשלו באליפות זו ובגדול".
ממה נובעות כל ההצלחות האלו?
צבי: "הבסיס של השחייה הישראלית הן האגודות. העבודה הנעשית באגודות היא בדרך כלל עבודה מסודרת ומקצועית ובהתאם לעקרונות התוכנית הרב שנתית של איגוד השחייה. יותר ויותר אגודות מצליחות להעמיד תנאים מתאימים לשחייני בוגרים, דוגמת אגודתו של יונתן קופלב, מכבי חיפה.
במהלך אליפות אירופה פנו אליי ראשי איגודים רבים וניסו לברר את סוד הצלחת הענק של השחייה הישראלית. הרבה פעמים התחילו את השיחה בשאלה איפה בארה"ב השחיינים שלנו מתאמנים. התשובה הייתה מאוד ברורה: מי שבאמת רוצה להגיע רחוק מתאמן אך ורק במכון וינגייט במרכז האימון הארצי".
מה זה אומר על עתיד השחייה כאן בארץ?
צבי: "העתיד כבר כאן. השחייה הוא ענף פופולארי והאגודות מתקשות לקלוט את כל הילדים המעוניינים בכך. יש שתי בעיות מרכזיות לשחייה הישראלית: האחת - אין מספיק מתקנים. צריך בריכות שחייה מקורות העומדות בשעות אחר הצהריים לרשות האגודות לקידום השחייה ההישגית. לצערי, תוכנית שלנו לקידום פרויקט הקמת בריכות בסיוע של מועצת ההימורים תקוע במועצת ההימורים כבר המון זמן.
"הבעיה השנייה היא שלצורך הרחבת מעגל איתור שחיינים כישרוניים צריך לקדם תוכניות ללימוד שחייה בבתי הספר בגיל צעיר. היום משרד החינוך מקיים תוכנית של לימודי שחייה הכוללת 8-10 שעורים קצרים לכיתות ה'. זה לעג לרש. למעלה מעשר שנים שהאיגוד מנסה לשכנע את משרד החינוך לעבור לכיתות ב', אבל להכניס שינויים בתוכניות של משרד החינוך זה מאוד קשה".
אהרן איסרס: "סוד ההצלחה הוא ההשקעה הרבה של איגוד השחייה והאגודות המוכנות להירתם לטובת הספורט ההישגי. קרוב ל-85 אחוז מתקציב האיגוד מופנה לפעילות וטיפוח המצוינות. אין לזה אח ורע בכל ענפי הספורט במדינה".
חמישה שחיינים בלונדון עד לאן הם יכולים להגיע שם?
צבי: "טרם נאמרה המילה האחרונה לגבי כמות השחיינים שלנו בלונדון. חמישה בטוח בפנים. בכל מקרה הקריטריון ללונדון הוא הקריטריון הקשה ביותר שהיה לשחייה הישראלית ולכן הציפיות מהשחיינים שעמדו בקריטריון גדולות.
לגבי גל נבו המטרה הוגדרה כבר מזמן וזה מקום טוב בגמר האולימפי. לגבי יעקב טומרקין הוא סומן לחצי גמר אבל עם קפיצת המדרגה שעשה צריך לעדכן את המטרות ובהחלט לשאוף להעפלה לגמר. נמרוד שפירא סומן כמועמד לגמר כבר בבייג'ינג, לא כל שכן שזו צריכה להיות מטרתו הברורה בלונדון".
לשמוע את התקווה באליפות אירופה, מה זה עשה לכם אישית?
אהרן איסרס: "זו הרגשה אלוהית. צמרמורת בכל הגוף, דמעות בעיניים. זה חלום שהתגשם שלא ישכח לעולם. זו הפעם הראשונה שעמדתי בראשות-המשלחת של הנבחרת הבוגרת. בעבר חוויתי את נגינת ההמנון בתחרויות הקדטים. הפעם הזו הייתי שותף לאירוע מכונן בשחייה הישראלית. הסיסמה כי "התקוה שווה זהב" קיבלה בעיני משמעות מיוחדת".
צבי: "לשמוע את התקווה הייתה חוויה שלא תשכח לעולם. אבל גם כל מה שהתרחש לפני ואחרי היה מדהים. ראשי איגודי ענק ובהם למשל האיגוד האמריקאי, היווני, האנגלי עמדו בתור כדי להצדיע. האיש החזק בשחייה האירופאית, הסנטור פאולו ברלי, שהוא גם נשיא איגוד השחייה האיטלקי, פנה בבדיחות הדעת ואמר שלדעתו אנחנו צריכים לחזור לאסיה כי אנחנו עושים בבריכה חיים קשים למדינות אירופה".
אגודת ירושלים רבתי: "לא נרד לרמה של האיגוד"
מלשכת השרה לימור לבנת נמסר: "השרה לימור לבנת מעריכה ומוקירה מאוד את הישגיהם האדירים של השחיינים הישראלים באליפות אירופה, שהושגו בזכות עבודה קשה והתמדה שלהם ושל מאמניהם לאורך תקופה ארוכה".
באשר לטענה הנוגעת לדו"ח שגובש על ידי השופטת בדימוס ציפורה ברון: "מאחר שאיגוד השחייה עתר על ממצאיו לבג"צ, הרי שאת כל מה שיש לנו למסור בעניין, נמסור כמקובל בפני שופטי בג"צ".
תגובת אגודת ירושלים רבתי: "השתלחויות חסרות רסן מצד איגוד השחייה בשחייני נבחרת ישראל, בעיצומה של תחרות שחייה ובמהלך ההכנות לאולימפיאדת לונדון, ראויות לגנאי, אך אין בכוונתנו לנהוג כמותם ולרדת לרמתם. דבריו השקריים והמסולפים של מנכ״ל האיגוד מעידים רק על דוברם ועל הנעשה באיגוד השחייה".
"לא מובן איך איגוד השחייה מאשים ומשתלח בשרת הספורט, בהחלטה שניתנה על ידי שופטת מכובדת שעמדה בראש ועדה אובייקטיבית. הרבה יותר ראוי היה, שאיגוד השחייה יכבד את ההחלטה, במקום להשתלח בשופטת, בוועדה, ועתה גם בשרת הספורט ובתקשורת".
לפנייה לכתב/ת 
