מלחמה ואחווה: אולימפיאקוס מול פנאתינייקוס
הקרב על אליפות יוון יוכרע במשחק מספר 5 (ש', 18:55, ספורט 2) בהיכל השלום והאחווה בפיראוס: צלחת ראשונה לקבוצה של איבקוביץ' לאחר 15 שנה, או המשך השליטה של אובראדוביץ'? אבנר קופל, הבט ולמד איך בונים מתח
1997 הייתה שנה מלאת אירועים היסטוריים. מייקל ג'ורדן היה עם 40 מעלות חום וניצח את יוטה ג'אז, הנסיכה דיאנה מתה בתאונת דרכים קטלנית, והאחים לבית משפחת הנסון חרכו את המצעדים עם להיטם המדבק "Mmmbop".
- לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012 -
הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
והייתה עוד היסטוריה. אולימפיאקוס זכתה באליפות האחרונה שלה בליגה היוונית בכדורסל. מאז הרבה דברים השתנו. עד שהגיעה 2012, ועימה כמה השלכות מהותיות שמזכירות את אותה 1997 - דושאן איבקוביץ' מאמן אולימפיאקוס, הקבוצה, כמו אז, שוב זוכה באליפות אירופה, וגם ביבי פעם נוספת ראש ממשלת ישראל.
האם האדומים לבנים מפיראוס יכולים סוף סוף להסיר מעליהם את הקוף הבלתי נסבל, לזכות באליפות ראשונה זו 15 שנה, או שמא השליטה הבלתי הגיונית של פנאתינייקוס (13 אליפויות ב-14 השנים האחרונות), תימשך? תשובות בשבת הקרובה, 19:00 (שידור בספורט 2).
עוד ב-ynet ספורט:
כוחה של סדרה
אחרי ארבעה משחקים ו-2:2, הכל יוכרע בסופו של דבר במשחק אחרון וקובע, מה שקרה בפעם האחרונה רק ב-2008, כשעוד פיני
גרשון עמד על הקווים בהיכל השלום והאחווה.
אבל רגע אחד קטן, יכול היה להכריע את הסדרה הזו ממזמן. 17 שניות לסיום משחק מספר 2, כשהקבוצה של איבקוביץ' ביתרון 0:1 אך בפיגור נקודה במשחק, פאו התקשתה להוציא כדור מהחוץ. דיאמנטידיס ושאראס התבלבלו, הרכז היווני כמעט איבד שליטה והכדור עף לו, במקרה לגמרי, קדימה אל עבר הסל אליו תוקפת פאו. שם חיכה מייק באטיסט, הטביע והשאיר את מאזן הביתיות המושלם של פאו בפלייאוף היווני.
למרות השוויון בתוצאה, זו הסדרה של אלופת אירופה הטרייה. בניגוד לאותו גמר מול צסק"א מוסקבה בו חזרה אולימפיאקוס מ-19 הפרש ו"גנבה" ניצחון, כאן מדובר בארבעה משחקים בהם היא הייתה טובה יותר, למעט שני רבעים. השני במשחק מספר 2 וה-4 במשחק מספר 4.
האיש שקלע את סל הניצחון באיסטנבול, פרינטזיס, והיה "גבר-מת-מהלך" בתקופה שלו בספרד, הפך לחוליה ההתקפית המרכזית אצל איבקוביץ'. בניצחונות יש לו ממוצע של 17 נק', לעומת 9 בשני ההפסדים. אם כי הפעם זריקת "גויאבה" מחצי מרחק בלבד, לא תעשה את העבודה.
מקבילית המוחות
בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר אצל שני המאמנים הגדולים באירופה, יסלחו לי אחרים. ז'ליקו אובראדוביץ' ודושאן איבקוביץ',
שביחד יזדקקו לא לארון, אלה לטירה כדי למלא בה את כל התארים בהם זכו. ביחד הם עומדים על 18 אליפויות מקומיות (12 לאוברדוביץ'), 14 גביעים מקומיים (8 לז'ליקו), 10 אליפויות אירופה קבוצתיות (8 לאובראדוביץ'), 4 גביעי קוראץ' בגרסאות שונות (3 לדושאן), 4 אליפויות אירופה עם בנבחרות (3 לאיבקוביץ') ושתי אליפויות עולם (1 לכל 1). וואו.
אך הפעם, בכל מקרה, זהו ניצחון של איבקוביץ'. עם סגל מצומצם ותקציב דליל, השועל הוותיק הצליח להעמיד שורה של שחקני דרג ב' ביוון, כדי לסיים את הליגה במקום הראשון ולהביא את יתרון הביתיות לפיראוס. שלוש פעמים היתרון היה בהיכל השלום והאחווה מאז 1997, שלוש פעמים אולימפיאקוס נכשלה.
מצד שני, הפסד עלול להביא לסיום העידן אצל פנאתינייקוס. ראשי המועדון ממהרים להכחיש על פירוק האימפריה ומודיעים כי הכל למעשה תלוי בידיים של ז'ליקו, אבל גם ההפסד בחצי גמר היורוליג וגם היכולת בגמר מוכיחים - לא לעולם שובע. עד נקודה מסויימת....
מסר לאבנר קופל
אז סדרה ענקית מסתיימת לה, ולנו רק נותר לפנטז על אירוע דומה בארץ. אוקיי, אז אין יריבה למכבי ת"א, אבל מר קופל - תן לנו 5 משחקים בין ראשל"צ לאשקלון, בין י-ם לחולון, אפילו בין ברק נתניה למכבי חיפה. רק תן ושחרר אותנו מהייפ של יומיים שממילא כבר לא מתרומם לשום מקום.
לפנייה לכתב/ת 
