סופית: לישראל יהיה תקציב חד-שנתי ל-2013

לממשלת ישראל יהיה תקציב חד-שנתי ל-2013 - זאת לאחר שני תקציבים דו-שנתיים. שר האוצר, יובל שטייניץ, הודיע היום (א') לעמיתיו לממשלה כי הוא ממליץ על העברת תקציב חד-שנתי ל-2013, בהתאם לעיקרון שקבע בהצעת חוק שהציג בפני ועדת הכספים לפני כחודש, לפיו תקציב דו-שנתי יחול למעט בשנת בחירות או בשנה של משבר כלכלי.

• הערכה קודרת בבנק ישראל: החוב יגדל
• האוצר בוחן: העלאת המע"מ כבר ב-1 ביולי
• הגירעון בתקציב גדל ל-32 מיליארד
  

בחודש האחרון עוד ניסו במשרד האוצר לבחון את האפשרות להציג תקציב דו-שנתי גם הקיץ, אך בסופו של דבר הקשיים הפוליטיים שבקביעת תקציב לממשלה אחרת וכנסת אחרת גברו על היתרונות המיוחסים לתקציב דו-שנתי. למרות ההמלצה, שטייניץ צפוי להצהיר שוב על מעלותיו של תקציב דו-שנתי ולהמליץ כי הוא ייושם שוב, מיד לאחר הבחירות של סוף 2013.

בפתח ישיבת הממשלה היום אמר השר: "2013 היא שנת בחירות, ישנו חוסר ודאות לגבי גוש האירו, ולכן אגיש תקציב לשנה אחת בלבד. עדיין יכול להיות שלא יהיה מנוס מחקיקה כי אנחנו רוצים למנוע מקרים עתידיים".

התקציב הדו-שנתי יושם עד כה פעמיים: בשנים 2010-2009 ובשנים 2012-2011. שר האוצר הוא היוזם של השיטה החדשה והפטרון הגדול שלה. להשקפתו של שטייניץ, התקציב הדו-שנתי חוסך כסף ומייעל את עבודת משרדי הממשלה מפני שהוא מאפשר לכל המשרדים לתכנן תקציב למשך חצי שנה ואז לעבוד על פיו שנה וחצי, במקום בתקציב חד-שנתי שבו מתכננים חצי שנה ועובדים על פי התכנון חצי שנה.

עם זאת, התקציב הדו-שנתי זכה גם לביקורת מצד גורמים שטענו כי הוא מחליש את הכנסת, שדנה בתקציב המדינה רק פעם בשנתיים ולא פעם בשנה. עוד טענו המתנגדים, כי תקציב דו-שנתי מגדיל את הסיכון שבכניסה לגירעון עקב תכנון לא נכון של רווחים והוצאות, מכיוון שהעקרונות החשובים של התקציב (צפי הכנסות ממסים, תקרת ההוצאה, צפי הגירעון, השפעת ההתייקרויות והשפעת הגידול באוכלוסיה) עולים לדיון ולחישוב מחדש פעם בשנתיים. לאחרונה טענו גורמים בממשלה, כי התקציב השנתי אחראי לכך שמסגרת ההוצאה של תקציב 2012 נפרצה בסכום גבוה מאוד (בין 7 ל-10 מיליארד שקל).

ייתכן שההחלטה להעביר תקציב חד שנתי ל-2013 נובעת לא רק מקיומן של בחירות בסוף השנה, ומהביקורת שנשמעת על התקציב הדו-שנתי, אלא מהעובדה שיהיה מדובר בתקציב קשה במיוחד. הממשלה צפויה להציע קיצוץ של 10-7 מיליארד שקל בשל פריצת מסגרת ההוצאה. עוד לא ברור אילו פעילויות יקוצצו אבל במסדרונות הממשלה כבר מדברים הן על קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים (למעט משרד הביטחון) והן על קיצוץ קצבאות ושכר במגזר הציבורי. 

בנוסף, קיים חוסר משמעותי בגביית מסים, שנובע מההאטה הכלכלית במשק בשנה האחרונה. היקף החוסר עוד לא ברור וההערכות נעות בין 12 מיליארד שקל ליותר מ-20 מיליארד שקל. כדי לחפות על החוסר בגביית מסים, תיאלץ הממשלה להעלות מסים.

בשבועות הקרובים יתבררו היקף הקיצוץ הנדרש והיקף החוסר בכספי מסים. בשלב הראשון, תתקבל החלטה האם יש צורך להעלות מסים עקיפים (מע"מ, מס על סיגריות, מס על דלק) כבר השנה או לחכות עם העלאות המסים עד לתחילת 2013 ואז להעלות הן מסים עקיפים והן מסים ישירים (מס הכנסה, מס חברות).