הצעת חוק: המדינה תפצה תינוקות שנולדו עם מום

הילד נולד עם מום? ייתכן שבקרוב הוא יקבל פיצוי אוטומטי מהמדינה, בלי צורך להגיש תביעת רשלנות רפואית. הצעת החוק "לידה בעוולה", המבקשת להעניק פיצוי אוטומטי למשפחות שלהן נולד ילד בעל מום ללא צורך בתביעת רשלנות רפואית, עברה היום (א') בוועדת השרים לחקיקה ותעלה בהמשך השבוע לקריאה טרומית במליאת הכנסת. הצעת החוק צפויה לקבל את תמיכתם של משרדי הממשלה הרלוונטיים, ביניהם גם משרד הבריאות. 

עוד על הולדה בעוולה:

נאלצו ללדת בת עם שיתוק מוחין, ותובעים המדינה

העליון: ילד בעל מום לא יוכל לתבוע אך הוריו יפוצו

ועדה תקבע מה יהיה גובה הפיצוי

על פי המצב הקיים כיום יכולים הורים לילד שנולד עם מום לתבוע בגין רשלנות רפואית את הרופא או המוסד הרפואי שבו נערכו בדיקות ההריון, בטענה כי ניתן היה לגלות את המום עוד בזמן ההריון. כתוצאה מכך, טוענים מגישי הצעת החוק, נוצרות שתי בעיות: הרפואה הופכת מתגוננת יותר, כך שנעשה מספר רב יותר של בדיקות רפואיות מיותרות, ורופאים מתנהלים מתוך חשש מתביעות ומעדיפים לסיים הריונות בגלל כל חשש ממום, גם הקטן ביותר.

מציעי החוק טוענים גם כי רק הורים בעלי יכולת כלכלית מצליחים כיום לקבל פיצוי כספי הולם לעוולה שנגרמה להם, ובכך הם יכולים לגדל את הילד בהתאם לצרכיו. הורים שידם אינה משגת נאלצים להתמודד עם גידול הילד, על כל ההוצאות הנלוות למום שלו, בלי כל פיצוי כספי, למעט קצבאות הנכות של המוסד לביטוח לאומי.

מטרת הצעת החוק, שיזם ח"כ מאיר שטרית (קדימה), היא להקים קרן פיצויים לאומית לכל ההורים שילדיהם נולדים עם מום. מהקרן ישולם פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד עם מום, בלי שיהיה צורך בתביעה והוכחת רשלנות רפואית. על פי ההצעה תוקם וועדה במשרד הבריאות שתבדוק כל מקרה לגופו ותקבע מה יהיה גובה הפיצוי לכל משפחה, בהתאם לחומרת המום. החוק יסייע גם למשפחות שאינן יכולות להוכיח רשלנות רפואית – משום שאינן דוגלות בהפלות.

נקודה נוספת אליה מתייחסת הצעת החוק היא הקושי בו נתקלים הורים שנולד להם ילד עם מום, גם כאשר לא מדובר ברשלנות רפואית (במקרה בו נאמר להם מראש שהילד ייוולד עם מום). הורים אלו, שלעתים החליטו שלא לבצע הפלה בשל מניעים דתיים או מוסריים, מתמודדים לאחר מכן עם הוצאות גבוהות כדי לממן את גידולו של הילד שנולד עם מום, כאשר התמיכה היחידה של המדינה בהן היא במסגרת קצבת הנכות של המוסד לביטוח לאומי.

"הקרן תייתר את הצורך בערכאות משפטיות"

הצעת החוק, שהוגשה תחת השם חוק פיצוי לפגועים מלידתם", הונחה על שולחן הכנסת כבר לפני כשנתיים, ובה מוצע לאמץ את שיטת הפיצוי הציבורי לילדים שנולדו עם פגם פיזי או קוגניטיבי שהונהגה בהצלחה כבר במדינות שונות בעולם המערבי (כגון ניו-זילנד, שוודיה, מדינת וירג'יניה בארצות הברית ועוד).

בחודש מרץ האחרון פרסמה הוועדה הציבורית בנושא "הולדה בעוולה", בראשותו של השופט בדימוס אליהו מצא, אותה מינה היועץ המשפטי לממשלה, את מסקנותיה.

ועדת מצא מיקדה את המלצותיה בצורך ביצירת הסדר סוציאלי בחוק שיספק להורים לילדים שנולדו פגועים מבחינת פיזית או קוגניטיבית פיצוי על הנזק שנגרם להם. פיצוי זה נועד לסייע להורים במימון הטיפולים הנדרשים, במיוחד בשנות חייו הראשונות של ילדם.

מי שעוד תומכים בהצעת החוק הם חברי ההסתדרות הרפואית. לדבריהם קרן פיצויים לפגועים מלידתם תהווה חיסכון בכספי ציבור. "בדו"ח מבקר המדינה האחרון נבדקה עלותן של תביעות הרשלנות הרפואית לקופה הציבורית בכלל ולמוסדות הבריאות בפרט", נכתב בחוות דעת אותה פירסמה ההסתדרות הרפואית בנושא.

"בין שלל ממצאי הדו"ח הצביע המבקר על כך שכ-40% מההוצאה הציבורית על תביעות הרשלנות הרפואית מושקעת בניהול ההליך המשפטי. בנוסף הצביע המבקר על כך ש-30% מסך התביעות המוגשות הן מתחום הגינקולוגיה והיילודה, וכ-50% מעלותן של תביעות הרשלנות הרפואית לקופה הציבורית מושקעת בתחום זה.

"הקמת קרן פיצוי ליילודים תייתר את הצורך בפנייה לערכאות משפטיות, תחסוך לקופה הציבורית את עלות ניהול התביעות ותעניק להורים פיצוי מהיר שאינו דורש מימון הליך משפטי."