גזירות המסים: המכות החדשות על מעמד הביניים

העלאת מס ההכנסה לשכבות הביניים, עלייה במע"מ, מס על אלכוהול, טבק ודלק - אלו עשויות להיות הגזירות החדשות שמביא עמו תקציב המדינה הבא. הנתונים הראשונים בנוגע להשפעת הגידול הטבעי, ההתייקרויות והחוסר בגביית מסים הגיעו לאוצר ובממשלה נערכים לקראת העברת תוכנית כואבת ולא פופולרית של קיצוץ בתקציבי רווחה והעלאות מסים, כחלק מתקציב 2013.

אמש (א') נועדו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר יובל שטייניץ. שר האוצר הציג בפני ראש הממשלה את הנתונים המצביעים על כך שב-2012 המדינה גבתה הרבה פחות מסים ממה שהיה צפוי והוצאות הממשלה חרגו מהתקרה הקבועה בחוק.

בממשלה מתכוונים להתמודד עם החריגה בהוצאות, בהיקף של 7-10 מיליארד שקל, באמצעות קיצוץ כואב בתקציבי המשרדים. בין האפשרויות הנידונות: קיצוץ חד בקצבאות ובתקציבי בריאות, קיצוץ שכר ומשרות במגזר הציבורי, הפחתת מענקי איזון לרשויות המקומיות וביטול פרויקטים לבניית תשתיות.

בנוסף, על מנת להתמודד עם החוסר בגביית מסים, בהיקף משוער של יותר מ-12 מיליארד שקל, מתכננים להעלות מסים. באוצר דוחפים לקראת העלאה של המע"מ (מס ערך מוסף) בשיעור של אחוז, מ-16% ל-17%. המע"מ נחשב למס קל לגבייה שכן בעלי העסקים מגלמים אותו במחירי המוצרים ומגלגלים את עלותו על הצרכן. המע"מ גם מניב הכנסות מהירות, שכן בעלי העסקים משלמים אותו חודש בחודשו או מדי חודשיים.

מסיבות אלו, גם נחשב המע"מ למס לא חברתי, שכן הוא משפיע על הציבור דרך התייקרות מוצרים ולא נלקח כאחוז מההכנסה. העלאת המע"מ פוגעת בכל השכבות באופן שווה ולא מסייעת בצמצום פערים.

ההערכות מדברות על כך שמהעלאת המע"מ באחוז תגדיל המדינה את רווחיה בהיקף של 4 מיליארד שקל. כלומר, העלאת מע"מ בלבד לא תספיק לכיסוי הגירעון שנוצר ויהיה צורך בהעלאת מסים נוספים.

בממשלה שוקלים גם העלאת מסים עקיפים נוספים (מסים שחלים על מוצרים ולא על ההכנסה), כמו המס על אלכוהול ועל טבק ומס על הדלק. אם יהיה צורך, שוקלים גם העלאה של מסים ישירים (מס הכנסה ומס חברות), החלים על ההכנסות ומושתים בשיעור שונה על שכבות שונות בחברה.

במקרה כזה, יתכן שמס החברות יעלה מ-25% כיום לרמה של 26-27% ומס ההכנסה יעלה אף הוא. צעדים אלה נמצאים בעדיפות אחרונה שכן רק בשנה שעברה הועלה מס החברות באחוז אחד והמתווה להפחתת מס ההכנסה הוקפא, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג.

צעד המיסוי האחרון שבו יכולה הממשלה לנקוט הוא הטלת מס יסף, כלומר, מס מיוחד על הכנסות גבוהות במיוחד (מיליון שקל בשנה ומעלה). מס זה, בשיעור של 2% מעל דרגת המס הגבוהה ביותר, נכלל גם כן בהמלצות ועדת טרכטנברג אך לא אושר על ידי הכנסת עקב התנגדות של ועדת הכספים שטענה כי מדובר בצעד שיפגע בחוסכים לפנסיה שפודים סכומים גבוהים בבת אחת.

תקציב המדינה הבא יישא עמו, על פי הערכות מבוססות, מכות חדשות לשכבות הביניים, שיספגו העלאה במס הכנסה ויחזו שוב בהתכווצות ערכו של תלוש המשכורת. "הגב של הגמל כבר נשבר, עוד קש לא ישנה הרבה", תקף אב לשישה מהצפון 

השכר נמוך, ההוצאות עולות

האפשרות לגזירות החדשות עוררו מחדש את הטענות שליבו את המחאה החברתית בקיץ הקודם. בעוד מומחים תוקפים את הפילוסופיה הכלכלית שעליה נשען ראש הממשלה, חתמו אזרחים בייאוש: "אולי זה לא נראה הרבה, אבל זה עוד כמה לחמים בחודש".

"הכול חוץ מהירקות והפירות יעלה יותר. הלחם, החלב ושאר מוצרי המזון, החשמל, המים, הגז", אמר יעקב, אב ל-6 ילדים מצפת. "בסך הכול, זה ללכת מן הפח אל הפחת, בין 5,000 ל-4,750 כבר לא מרגישים הרבה את ההבדל באומללות. הגב של הגמל כבר נשבר, עוד קש לא ישנה הרבה. ביבי לא רוצה להעלות את המיסוי על השכבות העליונות בלבד, כי הן אלו שדואגות שיישאר בשלטון".

חנן כהן, בן 28 מירושלים שמעשן מדי יום חפיסת סיגריות, אמר ל-ynet בעקבות האפשרות שהמס על הסיגריות יועלה כי "אם הסרטן לא יגמור אותנו, הממשלה תעשה את זה, עם העלאת המסים השיטתית שלה". הוא הגדיר את הפגיעה הצפויה במעשנים כ"פופוליסטית" ותקף את הממשלה, ש"חורשת שוב ושוב על גב השכבות המוחלשות רק כי זה קל".

עמוס שרל, תושב ירושלים בן 57, הגיב אף הוא בכעס לאפשרות כי יועלה מס ההכנסה לשכבות הביניים. "פוגעים בכבשת הרש. בעלי הכנסה בינונית מחזיקים את המדינה ונושאים בנטל גם כך, למה אף פעם לא הולכים לאלו שעושים מיליונים או לבכירים שמשתכרים עשרות ומאות אלפים?". שרל, אב לארבעה שעובד בעיריית ירושלים, הוסיף כי "גם ככה המשכורת נמוכה ולא התעדכנה שנים, בזמן שכל ההוצאות מסביב עולות בלי כיסוי, נראה אותם מתעסקים עם אלו שיש להם".

"רשעות חברתית"

"הממשלה ממשיכה לאמץ מדיניות חברתית כלכלית שפוגעת בעיקר בשכבות החלשות", תקף פרופסור יוסי יונה מאוניברסיטת בן גוריון, מראשי צוות המומחים שייעץ למובילי המחאה החברתית. יונה ביקר את ההתעלמות הממשלתית מהמלצות ועדת טרכטנברג, כהגדרתו, והדגיש כי "ההמלצה להעלות את המע"מ היא למעשה תוספת להעלאות שכבר 'זכינו' לראות לאחרונה במחירי המים, החשמל והדלק. במקום לממן את הגירעון באמצעות מס החברות, ממסים את כלל האזרחים, שזו רשעות חברתית".

"המדיניות השיטתית של הממשלה היא הגדלת פערים", אמר ל-ynet פרופסור דני גוטוויין, מומחה להיסטוריה חברתית וכלכלית באוניברסיטת חיפה. "ממשלת נתניהו עסוקה בהרחבת מעמד בעלי ההון, לאחר שהם הבינו שמשטר ההפרטה במתכונתו הנוכחית מאבד את הלגיטימיות שלו ככל שהוא נשען על אוליגרכיה מצומצמת. כדי לבנות את מעמד בעלי ההון שיחליף את הטייקונים, מינתה הממשלה את וועדת הריכוזיות שתחלק את העושר לא ל-18 משפחות אלא ל-180 או 1,800 משפחות".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", התייחס אף הוא לתקציב הצפוי וקרא להחלת מע"מ דיפרנציאלי, "שמשמעותו מס גבוה בהרבה על מוצרי יוקרה כמו מקררים, רהיטים וטלוויזיות יקרות. ככל שזה נראה כרגע, הדרך בה בוחרת הממשלה את הגזרות שלה רחוקה מלהיות שקולה, מתחשבת או שוויונית. אין לי ספק שהרבה יותר קל להעלות את המע"מ ובכך לפגוע שוב בשכבות החלשות ומעמד הביניים מאשר להתעמת עם העשירון והאלפיון העליון".