מסקנות ועדת קדמי: יוגבלו ספקי ורשתות המזון
הוועדה מצאה שמחירי המזון בארץ גבוהים לעומת מדינות ה-OECD, השוק ריכוזי ומתקיימים בו קשרים עסקיים לא הוגנים. ההמלצות: להגביל גידול של רשתות דומיננטיות, לסייע ליצרנים קטנים ולפקח פיקוח מוגבל לשנתיים על מחירי ורווחיות מוצרי מזון
ועדת קדמי, לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה, פרסמה היום (ב'), את עיקרי המלצותיה לפיהן שוק המזון ריכוזי, לא תחרותי, דורסני כלפי יצרנים קטנים ולא ידידותי לצרכנים.
הוועדה המשותפת למשרדי התמ"ת והאוצר, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, פרסמה לפני מספר חודשים את מסקנותיה בתחומי המכסים והייבוא והצרכנות והיום פרסמה את המלצותיה בעניין רגולציה ותחרות בשוק. צוות הבדיקה מעמיד לשימוע את עיקרי ההמלצות - הציבור יוכל לתת את דעתו באתר משרד התמ"ת, עד ל-14 ביוני.
הוועדה קיימה כ-30 דיונים והסתייעה בחברת ויעוץ מחברה חיצונית לשם איסוף וניתוח של נתונים והשוואות בינלאומיות. הוועדה ממליצה לשרים, "להקצות את המשאבים הנדרשים לשם יישום ההמלצות, לרבות תגבור האכיפה בהסדרים מגבילי תחרות באמצעות גופי הממשלה הרלוונטיים". כלומר, הוועדה המליצה, היישום תלוי בשרים.
מחירי המזון גבוהים מדי השוק אוליגפולי
מדו"ח ההמלצות עולה כי מחירי המזון בארץ גבוהים וכן לעיתים מתקיימים קשרים עסקיים לא הוגנים. נמצא כי השוק אוליגפולי – בעל מספר מועט של שחקנים ששולטים בזירה. התמחור בארץ מבלבל בכוונה תחילה: באופן הצגת המוצר ומחירו, לרבות מבצעים, גדלים ומשקלים כך שרמת שקיפות המחירים ויכולת השוואת המחירים של הצרכן הישראלי הינה נמוכה.
בין היתר, הוועדה ממליצה להגביל את הגידול בנתח השוק של רשתות מזון דומיננטיות, לאסור על רכישת שטחי מדף על-ידי ספקים, הקצאת שטח מדף ליצרנים קטנים ובינוניים, לאסור על הסדרים הקובעים בלעדיות במבצעים וכן ממליצה על חובת דיווח על רווחיות ועל מחירי מוצרי מזון מסוימים, אחת לרבעון במשך תקופה של שנתיים. לפי הוועדה, יצרני המזון ורשתות השיווק העלו מחירים כשמחירי התשומות עלו - אך לא ממהרים להוריד מחירים כשמחירי התשומות בירידה.
נראה כי הוועדה ממליצה להגביר את התחרות בין רשתות המזון: למרות שבתחום זה יש לא מעט שחקנים קטנים שהולכים ומתחזקים, הוועדה מצאה כי שתיים מהן עדיין שולטות בשוק. הוועדה אף ממליצה להגדיל את התחרות בין הספקים – לעודד צמיחה ומתן שטחי מדף לספקים קטנים שכיום נדרסים על-ידי ספקים גדולים.
ישראל: הריכוזית ביותר ב-11 קטגוריות מזון
הוועדה בחנה את הנתונים והשוותה את רמת ומגמת המחירים בישראל ביחס למדינות נוספות. לפי הממצאים, המזון בישראל הפך יקר בהשוואה בין לאומית. "ב-2005 המחירים היו נמוכים ב-10%-20% ממדינות ה-OECD, וב-2008 ו-2010 המחירים בישראל הפכו לגבוהים ב-10%-20% לעומת ממוצע ה-OECD. קצב עליית המחירים בישראל גבוה: מספטמבר 2005 ועד יוני 2011 עלו מחירי המזון בישראל ב-5% לעומת עלייה של 3.2% ב-OECD", נכתב בדו"ח..
בהשוואה למדינות ה- OECD, מניתוח ריכוזיות של 22 קטגוריות מוצרי מזון, ב-2010 ישראל הייתה הריכוזית ביותר ב-11 קטגוריות ושנייה ב-5 . לפי הוועדה, הסיבות לכן הן ריכוזיות במקטעי האספקה והקמעונאות, קשרי ספקים-קמעונאים בעייתים וחוסר בשקיפות מחירי המוצרים לצרכן.
מאז רכישת קלאבמרקט ע"י שופרסל, שוק המזון הפך לריכוזי, כך נכתב בדו"ח, נתח השוק של שתי הגדולות, שופרסל ומגה, ב-2009 עמד על 64%, החמישי בגובהו במדינות ה-OECD. עם זאת הוועדה התעלמה מכך שנתונים מראים שכוחן של הרשתות הקטנות עולה ויש ירידה חדה ברווחי שופרסל ומגה ברבעונים האחרונים.
ההמלצות לגבי ספקים קטנים וגדולים
סידור מדפים: על בסיס צו מוסכם יש להכין חקיקה לרבות מעבר מיידי לסידור מדפים על-ידי הרשתות, בדגש על איסור של סידור מדפים הנעשה על ידי הספקים. כמו כן, מוצע להקנות סמכויות אכיפה מנהלתיות ו/או פליליות במסגרת אותה החקיקה. רוב הרשתות כבר מסדרות בעצמן את המדפים.
בדיקת ספקים גדולים: על הרשות להגבלים עסקיים לבחון האם ספקים דומיננטיים שרכשו יצרני מזון קטנים גרמו לשינוי לרעה בתחרות בענף.
שטח מדף לקטנים: יש להגדיר שטח מדף קמעונאי שיובטח למוצרים של עסקים קטנים ובינוניים שאינם משווקים במסגרת המותג הפרטי של הקמעונאי.
הון לעסקים קטנים: פיתוח רגולציה, או לחילופין, עידוד המגזר הפיננסי להגדיל את היצע האשראי לעסקים קטנים וכן הקלת הגישה של עסקים קטנים ובינוניים לחוזים ממשלתיים באמצעות ייעוץ לעסקים המעוניינים לגשת למכרזי ממשלה באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת.
מתן עדיפות לעסקים קטנים במכרזים ממשלתיים: במסגרת המגבלות המותרות באמנות שאליהן מחויבת מדינת ישראל.
תמיכה ביצואני מזון קטנים ובינוניים בדרך של עידוד השיווק בארץ ובחו"ל וסבסוד פעילות מסחרים כמו השתתפות בתערוכות ועריכת מחקרי שוק ומיתוג באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת.
המסקנות לגבי מותגים פרטיים
עידוד מותגים פרטיים: בישראל שיעור חדירת המותגים הפרטיים הוא נמוך ביותר (5%-10% לעומת 40% בבריטניה) נתח השוק אותו תופסים המותגים פרטיים תלוי בעיקר בהחלטות העסקיות של הקמעונאיים הגדולים בשוק ובהעדפות ציבור הצרכנים. יש לעודד כניסת שחקנים המבדלים את עצמם באמצעות אסטרטגיה של מחיר נמוך לצרכן.
יש לאסור על רשת שיווק עם נתח שוק כלל ארצי של מעל 25% לשווק מותג פרטי שמיוצר על ידי יצרן שהממונה על הגבלים עסקיים פרסם לגביו באתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים כי יש לו נתח שוק של מעל 30%.
וכן יש להגדיל החשיפה של הציבור והפתיחות שלו לצרוך מותגים פרטיים, בעידוד הממשלה. "הצוות סבור כי הגדלת נתח המותגים הפרטיים תחזק את מעמד הקמעונאיים אל מול הספקים הדומיננטיים ותאפשר להם לדרוש הפחתה של מחירים, אולם באמצעות המהלכים המשלימים להגברת התחרות במקטע הקמעונאי, אפשר יהיה להעביר לידי הצרכנים חלק משמעותי מההוזלות שיושגו על ידי הקמעונאים", נכתב.
פיקוח על מוצרי מזון
תיקבע רשימת מוצרים שתוטל עליהם חובת דיווח על רווחיות ומחירים: הדיווח יינתן לפחות אחת לרבעון בשנה הראשונה. לאחר בחינת הרווחיות, מוצר שהרווח עליו אינו סביר יוכנס לפיקוח לפי פרק ה' לחוק הפיקוח על מוצרים ושירותים.
פיקוח על כל מוצר יוגבל לשנתיים בלבד.
חובת הקצאת שטח מדף ובולטות למוצרים המפוקחים.
ביטול חסמים מכסיים: אימוץ מערכת הקרובה יותר למערכת היבוא של ארה"ב או האיחוד האירופי למזון שאינו רגיש: ביטול שלב הרישום למוצר עבור מוצרים שאינם רגישים. הדבר ייעשה תוך קבלת רשימת מפעלים המאושרים ע"י רשויות הבריאות של המדינה המייצאת.
איסור על סחר במכסות: מתן עדיפות לשחקנים לא דומיננטיים בשווקים לרבות העדפת יבואנים קטנים ובינונים על פני יבואנים גדולים. כדי להימנע ממצב שבו מדיניות ההקצאה לא תיושם בפועל, ייקבע כי הקצאה מכסה תותנה בכך שמקבל המכסה לא יוכל להעבירה לרבות לחברה קשורה.
הרשתות הקמעונאיות
הפחתת החסמים לפתיחת חנויות באזורים בעלי רמת ריכוזיות גבוהה: 1. הפחתת/הסרת חסמים מנהלתיים כגון קיצור משך הזמן הנדרש לקבלת האישורים הנדרשים לפתיחת חנויות מזון קמעונאיות חדשות; 2. מתן הקלות ברישוי לעסקים חדשים לשם הרחבת ההיצע הקמעונאי והגברת התחרות.
הגדלת זמינות הקרקע המאושרת לקמעונאות ברשויות המקומיות באמצעות שינוי המדיניות הנוגעת לתכנון העירוני תוך מתן עדיפות בהקצאת שטחי מסחר לשחקנים קמעונאיים חדשים באזור.
הצעת חוק לקידום תחרות בשיווק קמעונאי - התניית פתיחת מרכולים בבחינת רמת התחרות המקומית והשפעת פתיחת המרכול על רמה זו, שתיערך על-ידי הרשות להגבלים עסקיים. ההמלצה היא ליישם את מבחן התחרות המיושם ע"י רשות התחרותיות הבריטית ולקבוע כי באזור שבו פועלות פחות מארבע רשתות, לא ניתן יהיה לפתוח חנות של רשת שיש לה למעלה מאחוז דומיננטי של מכירות (האחוז ייקבע ע"י הרשות להגבלים עסקיים) הבחינה לא תידרש באזור בו מופעלות ארבע רשתות מתחרות או יותר. עם זאת, במידה ובאזור (שיוגדר לפי הגדרת אזוריות) יש ארבע רשתות ומעלה, לא יאושר לרשת בעלת למעלה מ40% (הצעת מספר) לפתוח סניף נוסף באותו אזור.
מניעת הסדרים המונעים את זמינות הקרקע למתחרים בתחום הקמעונאות: הקשחת הרגולציה בנוגע למכירה ו/או השכרה של שטחי מסחר קמעונאים או הסכמי קרקע לרבות ביקורת של הסכמים קיימים וחדשים.
עידוד סוגים חדשים של קמעונאי מזון: קמעונאים מקוונים, וכניסה של קמעונאים קיימים בענפים מסורתיים שאינם מתחום המזון.
קידום שווקי מזון מקומיים (מכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים) בקיום הליך מזורז למתן אישורים מקומיים לחקלאיים – לטובת הקמה ותפעול של שווקי איכרים רווחים ויעילי וכן ביצירת תוכנית לעידוד יוזמות מקומיות של שווקי מזון- כמו פיתוח מרכזי מכירת מזון בצורה סיטונאית בקרבת הערים.
שקיפות מחירים
אכיפה: חיזוקו של הצרכן והגברת האכיפה בתחום הגנת הצרכן ע"י הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן.
השוואת מחירים: הקמת מאגר מחירים מקוון: על מנת לאפשר גישה קלה ופשוטה של ציבור הצרכנים אל נתוני המחירים הקמעונאים ולאפשר לו לבצע השוואת מחירים, הצוות ממליץ על הקמה של מאגר מידע זמין ונגיש לציבור הצרכנים. מאגר זה יאפשר השוואת מחירים רחבה על פני נקודות מכירה שונות, באזורים שונים ובאמצעות ממשק מקוון ובצורה ידידותית למשתמש.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
