ועדת קדמי: מי ירוויח ומי יפסיד

ספקי המזון והרשתות הגדולות הגיבו היום (ב') להמלצות ועדת קדמי בחשש מאופק. המסקנות של הוועדה מהוות, כך נראה, בשורה טובה לספקים הקטנים ובשורה רעה לרשתות הגדולות, שכבר לא כל כך גדולות בעקבות המחאה.

• המלצת קדמי: להפחית המכס על מזון עד 80%
  
• קדמי: רשתות השיווק מונעות הורדת מחירים לצרכן
  
• הוזלות? מותגי מזון קטנים עולים הרבה פחות
  

בעל רשת קמעונאית קטנה אמר ל-ynet: "חלק מההמלצות ישימות ואחרות לא יעזרו לשוק. ברגע שהמדינה מבקשת להגביל את מגה ושופרסל, היא לא מייצרת תחרות. המצב של שתי הרשתות האלו גרוע מאוד, אני מתחרה שלהן ואומר צריך להגביל רשתות רק במחירים ורק באזורים שאין בהם תחרות".

להערכת מנכ"ל חברת צ'מנסקי בן שחר, תמיר בן שחר, "ועדת המזון לא בחנה בצורה מבוקרת את השוק והשינויים המתרחשים בו הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית. בהמשך להתנהלות ועדת המזון ניתן לצפות לקריסת רשת מזון נוספת בישראל – זה ודאי לא ישרת את הצרכנים בישראל".

מה עם הפחתת המע"מ?

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, המייצג את הספקים תוהה לאן נעלמה ההמלצה להוריד את המע"מ. "אנו מציעים לראש הממשלה להכריז באופן מיידי על הפחתת המע"מ על מוצרי המזון, כפי שנהוג בכל העולם. הפחתת המע"מ למוצרי המזון ב-8%, תגולגל מיידית למחירים לצרכן ותהפוך את מחירי המזון בישראל לבין הזולים בעולם" אמר.

"המדינה הפחיתה מכסים בכמעט חצי מיליארד שקל מתחילת השנה והצרכן לא הרגיש דבר. המשך הפחתת המכסים יביא לפגיעה בבטן הרכה של התעשייה בתקופה בעייתית ויוביל בהכרח לפיטורים. אסור לעשות ניסויים מסוכנים כשהפתרון להפחתת המחירים ברור לכולם".

לפי הדו"ח מחירי המזון בישראל, שהיו פעם נמוכים לעומת ממוצע מדינות ה-oecd, עקפו את הממוצע בשנתיים האחרונות ב-10%-20%. לפי ההמלצות, יוצרו צעדיהם של הרשתות הגדולות והספקים הגדולים, ויורחב הסיוע לספקים קטנים ולצרכן.

ההמלצות עדיין צריכות לעבור שימוע, שיסתיים ב-14 ביוני. במסגרתו, כל הצדדים המוזכרים בדו"ח הוועדה: קמעונאים גדולים וקטנים, יצרנים גדולים, יצרנים קטנים, יבואנים וכן הציבור, יוכלו לתת את דעתם, הסכמתם והתנגדותם לסעיפי הדו"ח.

בתמ"ת זהירים בשופרסל ומגה

גם במשרד התמ"ת מתייחסים בזהירות להמלצות: "החקיקה תיקח הרבה מאוד זמן וכך גם היישום שלה", טוען גורם בתמ"ת. "אלה המלצות לחקיקה לא פשוטה. אבל שכרנו חברת ייעוץ בינלאומית לכן אנחנו יכולים לומר בוודאות שכל ההמלצות יושמו ברמה הבינלאומית, למעט אחת - הקצאת שטחי מדף לספקים קטנים.

הספקים הגדולים כמו תנובה, שטראוס, אסם, יוניליוור, החברה המרכזית למשקאות ואחרות שומרים על שתיקה. ברשתות הגדולות שומרים על נימוס בתגובות, למרות שיתכן מאוד שמאחורי הקלעים כולם מצחצחים את הלוביסטים. שופרסל מסרה כי "בידי שופרסל מצוי הדו"ח של ועדת קדמי עם המלצותיו לבחינת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה אשר פורסמו ב-4 ביוני. הרשת בוחנת את האמור בדו"ח להמלצותיו ותפעל על מנת שיינתן לה להשמיע את עמדתה בנושא, במסגרת זכות השימוע שנתנה".

במגה מסרו: "אנו מברכים על כל החלטה שתוביל להורדת רמת המחירים של מוצרי המזון ותגביר את התחרות בתחום זה".

רמי לוי: צריך לעזור ליצרנים הקטנים לפרסם

גם רמי לוי מגיב לדו"ח: "אהבתי שרוצים לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים אך יש עוד הרבה מאוד מה לעשות. הרי אם המוצר של יצרן קטן לא טוב, או לא מוכר, הוא לא יימכר גם אם אקצה לו שטחי מדף. אני בעסק שלי מפנק את היצרנים הקטנים והבינוניים אבל יחד עם זה הרגולטור צריך לעזור להם בפרסום, למשל להקצות זמן פרסום מוזל בטלוויזיה ליצרנים הקטנים. הרגולטור צריך גם להכניס מוצרים בריאים לפיקוח. התחרות בין הרשתות הקמעונאיות חזקה מאוד ואין בעיה שם".

יש גם מי ששמח מאוד על ההמלצות. אייל עפר, דובר "ישראל יקרה לנו", קבוצה בה חברים רבים ממובילי מחאת הקוטג' מסר כי: "הדוח מוכיח כי הרווחים המוגזמים של תעשיית המזון זרמו במשך שנים מהכיס שלנו לחשבונות הבנק של האוליגופולים והמונופולים.

כעת, רק בזכות המחאה - הסתיימו שבע השנים השמנות של תעשיית המזון. מימוש מלא של ההמלצות שהבאנו בפני הוועדה ואשר חלקן נכלל בדו"ח – יביא להורדת מחירי המזון בישראל, דבר שכל משפחה ישראלית מצפה לו.

עכשיו מוטלת עלינו החובה לעמוד על המשמר ולמנוע מברוני המזון לשלוח כצפוי את פרקליטי הצמרת, הלוביסטים והיחצני"ם בנסיון לשחוק את המלצות הוועדה.

בני גרוברמן, ממיסדי תנועת "ישראל יקרה לנו" טוען: "מחירי המזון בישראל עדיין יקרים בכ- 30% משאר העולם וזאת למרות ירידת מחירי חומרי הגלם בעולם אשר התרחשה לאחרונה.

" ידוע לנו שיש בישראל יצרנים קטנים היכולים לייצר מזון במחירים תחרותיים אך הם אינם מגיעים למדפי הרשתות הגדולות" אלו מעדיפות לדבריו את המותגים הגדולים. אני ממליץ להפוך את המלצות הוועדה לחוק".

מה הלאה? האם החשש והשמחה מוקדמים מדי?

האם החשש והשמחה מוקדמים מדי? כרגע נראה כי מדובר רק בראשיתו של תהליך. אחרי שלב השימוע, המסקנות הסופיות בהחלט - יועברו לממשלה. שם הן יכולות לשבת לא מעט זמן, כפי שקרה להמלצות ועדת קדמי לעניין שוק החלב, שהוגשו כבר לפני 8 חודשים, אך בשל התנגדות הרפתנים לא אושרו עדיין.

בשוק המזון יש לא מעט גורמים שעשויים להביע התנגדות להמלצות הנוכחיות, כך שיתמוססו במערכת הפוליטית רבת התהפוכות של מדינת ישראל. גם אם לא יתנגדו, בישראל, הפיקוח נוטה להיות רופף, כך שיש סיכון שההמלצות ייקברו כאות מתה בספר החוקים.

ואם הכל ילך כשורה, גם אז זה יקרה לאט: ההמלצות שיאושרו על-ידי הממשלה יידרשו לעבור הליך חקיקה אם כהצעת חוק ממשלתית או כתקנות. בוועדה צופים שכל ההליך הזה יארך לא מעט זמן כך שמזור מהיר לשוק המזון המשווע לישועה לא יהיה כאן.

"גם התערבות בשוק עלולה להביא לריכוזיות"

מטרת הוועדה היא להביא לשוק תחרותי באמצעות פיקוח. יש כאן פרדוקס מובנה, שכן תחרות חופשית היא מושג הפוך לפיקוח, אך בוועדה טוענים שאם השוק לא מפקח על עצמו ונוטה לחוסר תחרותיות – פיקוח והסדרה יובילו לכך.

החשש הוא שהתערבות בשוק תביא לריכוזיות, רק של גופים אחרים, שכן נראה שהשוק משום מה תמיד נוטה לריכוזיות. זוכרים את המשחק הקפיטליסטי מכל "מונופול"? למה שואפים שם השחקנים? למונופול.

הוועדה מבקשת להצר את צעדיהן של שתי השליטות המעורערות בשוק הקמעונאות: שופרסל ומגה. אלה נמצאות במצב קשה, כששוק רשתות המזון בישראל הפך יותר ויותר תחרותי בשנים האחרונות עד כדי כך שהודות לדלק המחאה, רשתות השיווק הקטנות הן כיום הגורם המוביל בשוק. בוועדת קדמי מפטירים שאם רשת תיפול, מישהו אחר ייכנס במקומה, אבל כמה זמן לקח לשופרסל ומגה להשתלט על השוק אחרי נפילת קלאבמרקט? בשלב מסוים כשהתחרות עזה מדי, שחקנים נזהרים מלהיכנס לשוק, כמו שקרה למפעילים הווירטואליים בסלולר.

תמיר בן שחר טוען: "נתח השוק של שופרסל והרבוע הכחול אינו 64%.· יותר מכך נתחן של 2 רשתות אלו הולך ונשחק, שופרסל והרבוע תופסות כבר רק מעט מ-30% משוק המזון בישראל וכוחן הולך ונשחק. צפוייה פתיחה של מאות אלפי מ"ר של שטחי מסחר בתחום המזון, מרביתם של הרשת השלישית (חלק מחברות אלו הינן ציבוריות והן מדווחות על כך).

"ההמלצות מדברות על תכנון סניפים, אך יעברו שנים עד שגופי התכנון יתכננו ויאפשרו היצע גדול יותר של שטחי סופרמרקטים. מי יכין תוכניות סקטוראליות לענף הסופרים בערים ובאזורים תפקודיים? לגופי התכנון אין כיום את הכלים לכך. בנוסף, הממונה על ההגבלים העסקיים לא יכול ולא יוכל לבדוק כל פתיחה של סניף חדש של רשת כזו או אחרת. ובכלל, מי קבע שהתחרות הנדרשת היא 4 חנויות במתחם? הקריטריונים חיייבים להתייחס לסוגי החנויות אל מול התחרות - חנויות דיסקאונט גדולות, מול חנויות עירוניות, מול שכונתיות, מול השווקים ומול כל העולם התחרותי האחר".

ההמלצות מעוררות שפע של תהיות

גם ההמלצות הנוספות מעוררות עדיין לא מעט קושיות. הרשתות יחויבו להקצות מדפים למוצרים מפוקחים וכן מדפים ליצרנים קטנים אך לא ברור איך בדיוק הדבר ייושם, האם רשת תתחייב למספר מסוים של יצרנים קטנים בסניפיה? באלו מדפים יהיה עליה למקם את מוצריהם?

אם שופרסל תרצה לפתוח סניף במיקום מסוים, היא תתבקש לקבל אישור מהרגולטור, שיבדוק את מידת התחרותיות באזור, מה הביקוש לסניף שם, כמה מ"ר היא מבקשת לתפעל ורק אז יוחלט אם לאפשר לה לפתוח אותו בכלל. האם זה אומר שרשתות קטנות יוכלו לפתוח סניפים כאוות נפשן למרות שהן מתחזקות? ואם הבדיקה תהיה גם לרשתות קטנות - כיצד יעמוד בכך הממונה על ההגבלים. ומה יקרה כשהרשתות הקטנות יעקפו את שופרסל ומגה, האם הן יהפכו לגורם שיש להגבילו?

לפי הוועדה, מוצרי מזון בסל הבסיסי יוכנסו לפיקוח של שנתיים. מדובר בנציג מכל קטגורייה בסל מוצרי הבסיס. לא הוחלט אלו מוצרים יפוקחו, אך ידוע שהפיקוח יכלול בדיקת מחירי ורווחיות המוצרים. מדוע לא לקבוע סל מסובסד קבוע? לפי ועדת קדמי, הפיקוח יעיל לטווח קצר כי אחרת הוא פוגע בתחרותיות. אולם הסרת הפיקוח מגבינת הקוטג' הובילה לעלייה תלולה במחירה. מכאן שייתכן שרשויות האכיפה יצטרכו לנהל מרדפי חתול ועכבר עם הרשתות.

ספק קטן אמר ל-ynet: "אלה בשורות טובות לקטנים אבל ההמלצה על סדרנות עצמית היא בדיחה. הרשתות הגדולות במילא מסדרות בעצמן את המוצרים והן נותנות עדיפות לספקים הגדולים. אני שמח על מתן יותר שטחי מדף, אך אנחנו מחכים לפירוט – איך זה יתבצע בפועל. הצו המוסכם שאמור היה להסדיר את היחסים בין הרשתות לספקים הגדולים וחלק מההמלצות נוסחו ברוחו, לא היה הצלחה מזהירה, אולי חוק יעזור, אז שיחוקקו כבר".