גלקסי S3: מצוין אבל יקר
מכשיר ה-Galaxy S III של סמסונג הוא המכשיר הראשון מזה זמן רב שאינו אייפון, שיש לו סיכוי להיות הסמארטפון הנמכר בעולם. האם זה מגיע לו?
כשסמסונג החליטה לא להשיק את ה-Galaxy S III בכנס הסלולר בברצלונה השנה, היתה תחושה ברורה שהחברה מתכננת להפציץ. הם ייראו מה החברות האחרות מביאות, ייוודאו ששלהם טוב יותר, יוסיפו אם צריך, ואז ישיקו.
לפני חודש, כשהחברה הציגה את המכשיר, נשמעה אנחת אכזבה קולקטיבית. זה לא שהוא נראה כמו מכשיר רע. נהפוך הוא. אבל העיצוב שלו לא מרשים, וקשה להצביע ממבט ראשון על יתרונות שלו לעומת HTC One X, שנמצא כבר בשוק. עכשיו, כשזכינו לבדוק במשך כמה ימים את אחד הגאדג'טים הנמכרים בעולם (ואולי זה שיחידות רבות ממנו נמכרו הכי מהר), הגיע הזמן לפסוק האם אפשר להכתיר מלך חדש לעולם הסלולר. הגלקסי S3 הוא מכשיר אנדרואיד הטוב בעולם, אבל במילימטרים לעומת המתחרה של HTC. ובכל זאת, יש בגלקסי S3 כמה נקודות חולשה.
עיצוב, חומרה, מסך
אלו הן האכזבות של הגלקסי. בעולם שבו המראה של Lumia 900 של נוקיה קבע רף חדש בעיצוב תעשייתי של סמארטפונים, הגלקסי S3 נראה יותר מכל כמו גרסה מגודלת של הגלקסי המקורי. ואם המכשיר השני בסדרה לפחות היה דק יותר, או חזק יותר משמעותית מכל מתחריו הישירים, הרי שהפעם אי אפשר לומר זאת. זה עיצוב חסר השראה, חסר ייחוד, וחסר מעוף.
המסך של ה-S3 הוא גם סוג של אכזבה. מצד אחד, מסך 4.8 ענקי עם רזולוציית 720p. אבל מצד שני, זה בדיוק אותו מסך של הגלקסי נקסוס, אבל קצת יותר גדול. היה ניתן לצפות למסך טוב יותר, כי לסמסונג יש הטכנולוגיה. המסך אמנם טוב יותר מהמסכים של רוב המכשירים בשוק, אבל במקרה הטוב הוא שקול לזה של HTC One X, וניתן אף לטעון שהוא פחות טוב ממנו. כשהחזקתי את שני המכשירים זה לצד זה, לא ראיתי הבדל משמעותי באיכות, למרות שמדובר במכשירים שמשתמשים בטכנולוגיות שונות.
סוללה וקרביים
לגלקסי S3 סוללה ענקית של 2100 מיליאמפר, אבל יש לו גם מסך ענקי שזולל את הסוללה הזאת. בכל שימוש שלא מצריך את המסך, המכשיר הוא סוס. רוצים שהוא יבדוק מיילים, טוויטר ופייסבוק כל היום בזמן שאתם שומעים פודקאסט או מוזיקה? אין בעיה. הוא יחזיק לכם כל היום, ולא יתלונן כלל. אבל אם אתם רוצים לשחק, לצפות בוידאו או אפילו לקרוא את פייסבוק וטוויטר, אז מתחילה הבעיה. בשימוש אקטיבי כבד, המכשיר לא סוגר יום, אלא אם תפחיתו משמעותית את הבוהק של המסך. זה נכון במיוחד עכשיו, כשהשמש הישראלית קופחת והמסך צריך להציג תאורה מלאה כדי שתוכלו לקרוא משהו באור יום.
מבחינת קרביים, זה כנראה המכשיר הטוב בשוק. סדרת המעבדים של סמסונג הוכיחה את עצמה כמעולה כבר במכשיר הקודם בסדרה, וה-Exynos רבוע הליבה המפלצתי של הגלקסי S3 זכה לציונים מצוינים בכל יישומי השוואות הביצועים. אבל את רובנו לא מעניינות תוצאות של מבדקים, כי אם איך החוויה, והיא מצוינת. השילוב של המעבד, עם המעבד הגרפי מניב מכשיר שפותח כל אפליקציה במהירות, ומריץ משחקים חלק. המעבד, לצד הסוללה, והקרביים בכלל, הוא היתרון הגדול ביותר של סמסונג לעומת One X. וזה יתרון במילימטרים, אבל זה יתרון.
מצלמה
המצלמה של הגלקסי S2 היתה, כשהמכשיר הושק, הטובה ביותר בשוק. המצלמה של הגלקסי נקסוס היתה, כשהמכשיר הושק, המהירה ביותר בשוק. מה שסמסונג עשתה כאן הוא דבר פשוט מאד (טוב, אני בטוח שזה היה קשה טכנולוגית, אבל אתם מבינים את הכוונה): הם לקחו את מה שטוב בשני מכשירי הדגל הקודמים שלהם, שיפרו קצת, והציגו מוצר מצוין. זאת מצלמה מהירה, שמצלמת תמונות טובות להפליא ברוב מצבי התאורה. היא תיתן לכם תקריבים יפים וחדים, היא כוללת אופציית HDR לתמונות בוהקות בסגנון עדות האייפון. ברמת התוכנה, יש כאן את כל האופציות שתרצו, כולל אופציה אחת חמודה אך מיותרת - האפשרות לתייג אנשים בתמונות, ואם הם אנשי קשר, לחייג אליהם מהתמונה.
תוכנה וממשק
וכאן אנחנו מגיעים לתחום בו הגלקסי S3 צפוי לזכות לשונאים ואוהדים כאחד. סמסונג ניסתה לעשות כאן משהו אמיץ: ליצור מכשיר שמשתמש בחיישני תנועה כחלק אמיתי וייחודי מהחוויה, להוסיף מתחרה לסירי של האייפון (שמזהה פקודות קוליות), וליצור ממשק משתמש שיכול להתחרות באמת בזה של האייפון. הבעיה היא שבדרך היא קצת דרסה את ממשק המשתמש שכבר מתחרה באמת בזה של האייפון: הממשק המובנה של אנדרואיד 4.0.
באנדרואיד 4.0, למשל, ניתן ליצור תיקיות על מסך הבית בקלות נפלאה. גוררים יישום על ישום, והנה יש לכם תיקיה. כאן זה לא עובד. כאן צריך ליצור תיקיה ואז אפשר לגרור אליה יישומים. למה? לא ברור. דוגמה אחרת היא הכפתור המועיל ביותר של אנדרואיד 4.0, זה שמאפשר לראות את כל היישומים האחרונים שפתחתם. הפונקציה הזאת עדיין קיימת, אבל היא דורשת לחיצה ארוכה על כפתור הבית (כפתור פיזי, אגב, דבר שכלל לא נדרש לפי ההגדרות של 4.0). אמנם הוסיפו כאן פונקציונליות, כמו גישה למנהל יישומים פתוחים וכפתור לניקוי הרשימה כולה, אבל זה לא שווה את השניה הנוספת של ההמתנה לפתיחת החלון. וכן, זה נשמע קטנוני לגמרי. אבל למי שהתרגל לאנדרואיד 4.0 על הגלקסי נקסוס, זה מעצבן.
החיישנים הם עניין מעניין. חלקם עובדים מצוין, כמו זיהוי המבט שדואג שהמסך לא ייכבה לכם אם אתם קוראים בו (כל עוד אתם מספיק קרובים כדי שהוא יזהה שאתם קוראים), או הפונקציה שמאפשרת לכם להתייאש מכתיבת סמס ופשוט להרים את המכשיר לאוזן ולקבל חיוג אוטומטי לאדם אליו התחלתם לכתוב את הסמס. זה נחמד, אבל אין כאן משהו עקבי. כלומר, אין התנהגות שלמדתם ביישום אחד ושתמשיך אתכם לשאר היישומים. כל שימוש של החיישנים הוא דבר שצריך ללמוד מחדש, ואף תקבלו מדריך זריז בשימוש ראשון (מדריך שאולי קצת קל מדי לדלג עליו, אגב).
הממשק עצמו הוא גרסה עדכנית של Touchwiz, הממשק של סמסונג שהתחיל את חייו כזוועה בלתי שמישה והלך והשתפר בהדרגה במשך השנים. כיום, לטעמי, הוא קצת טוב יותר מ-Sense הכבד של HTC. אבל הוא גם פחות ייחודי. בעולם בו כל יצרנית מתעקשת לתקוע את הממשק שלה על אנדרואיד, למרות שמערכת ההפעלה כבר לא זקוקה כל כך לשיפורים, אפשר בהחלט לחיות עם הממשק של סמסונג.
שורה תחתונה
הגלקסי S3 הולך להיות יקר בהחלט. הוא נמכר תמורת 4,208 בפלאפון. סלקום תמכור אותו ב-3,999 שקלים (עד שלושה תשלומים), ו-4,644 שקלים (ב-36 תשולמים). למי שלא קונה דרך המפעילות - הטלפון משווק ב-3,699 ש"ח בהום סנטר, וב-3,680 שקלים בבסט מובייל (תלוי במספר התשלומים). זה יקר מאד. מנגד, את ה-HTC One X ניתן למצוא בזאפ במחירים שמתחילים מ-3,000 ש"ח, אבל יתכן שהמחירים יירדו בשלב מסויים, ואם אתם רוצים את הסמארטפון הטוב בשוק, ומוכנים לשלם עליו, זאת בהחלט בחירה מצוינת.
לפנייה לכתב/ת 
