המדד יורד? מעכשיו תשלמו פחות על עסקה
לפי הצעת חוק שאושרה היום לקריאה שנייה ושלישית, הצמדת עסקאות למדד תהיה דו-כיוונית - כך שהצרכן ישלם פחות אם המדד בירידה. יוזם החוק, ח"כ שי חרמש: "ההצמדה הדו-כיוונית עשויה לחסוך אלפי שקלים לצרכנים שלקחו משכנתא"
הצמדת עסקאות למדד כלשהו תהיה דו-כיוונית - כך שהצרכן ישלם פחות אם המדד יורד. זאת בהיפוך למצב הקיים, שבו הוא נדרש לשלם יותר אם המדד עולה. הצעת חוק לעניין זה אושרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה של הכנסת.
- המדד זינק: בכמה יעלה החזר המשכנתא?
- ההתייקרויות מחריפות: מדד המחירים עלה ב-0.9%
- ירידה בהיקפי המשכנתאות שנלקחו באפריל
ההצמדה הדו-כיוונית תחול בין אם עסקת ההלוואה או התשלום צמודה למדד המחירים לצרכן, לשער המט"ח או למדד תשומות הבנייה. החוק החדש מחייב להדגיש עובדה זו בחוזה העסקה. מליאת הכנסת תאשר סופית את החוק בימים הקרובים.
יוזם החוק, ח"כ שי חרמש (קדימה), אמר בעקבות האישור כי "ההצמדה הדו-כיוונית עשויה לחסוך אלפי שקלים לצרכנים שלקחו משכנתא ונדרשים לפרוע אותה במשך שנים. רובם אינם מבינים היום כמה כסף הם מפסידים במצב הנוכחי, שהוא גן עדן עבור מי שקושר אותם לעסקה ומבקש לחלוב אותם". הצעת חרמש התגבשה בתמיכת צמרת האוצר, בנק ישראל ומשרד המשפטים.
"הצרכן נמצא בעמדת נחיתות"
הבנקים לחצו היום על הוועדה לדחות את מועד כניסתו לתוקף של החוק, לאחר שהוועדה החליטה כי התוקף יחול ארבעה חודשים לאחר פרסום החוק ברשומות - בפועל תוך 5-6 חודשים. הבנקים טענו כי הם זקוקים לזמן כדי להיערך מבחינה טכנולוגית ליישום החוק - אפילו שנה, אך באיגוד הבנקים הסתפקו בסוף בשישה חודשים בלבד. חרמש טען שההיערכות פחות מסובכת מכפי שעולה מדרישת הבנקים והציע להם להתחיל להיערך כבר מחר.
תיקון חוק החוזים האחידים, כפי שאושר בוועדה, יחסל את התנאי המפלה הקיים בהם, אשר קובע שער מזערי למדד אליו מצמידים את חוזה העסקה, בדרך כלל בגובה המדד או השער הנקוב ביותר חתימת החוזה. המשמעות היא שבעליית המדד או השער, ערך ההתחייבות הכספית של העסקה עולה; אבל אם ערכה הריאלי יורד - הצרכן נדרש לשלם על מוצר יקר יותר מערכו הריאלי.
חרמש ציין כי במקרים רבים, כמו בהלוואות לטווח ארוך, בעיקר משכנתאות, וגם בעסקאות בתשלומים, הצרכן נתון – בנוסף ללחץ הכספי שאילץ אותו ללוות את הכסף או לפרוס את התשלומים – גם במלכוד ההצמדה אותה מנצלים לרעתו הגופים המעניקים את השירות. אלה לוקחים ממנו יותר בהתאם לעליית המדד או השער, אבל כל מקרה הפוך יהיה רק לטובתם ולרעת הצרכן.
החוזה האחיד, אומר חרמש, מלא סעיפים ותתי-סעיפים שאין לצרכן מהשורה הידע והזמן להבין את משמעותם והשלכותיהם ולהתמקח עליהם, כך שכבר במעמד החתימה על חוזה העסקה הצרכן נמצא בעמדת נחיתות. "מה שהניע אותי לקדם את החוק הם הספקים והתאגידים הגדולים, כמו הבנקים, שהפכו את כלי ההצמדה למדד למכשיר לגריפת רווח נוסף מהצרכנים. החוק מגדיל, למעשה, את האיזון והדדיות בין הספק הגדול לצרכן הקטן".
לפנייה לכתב/ת 
