חיי שלולית: קפיצה קטנה לצפרדע, צעד גדול לאדם
שלוליות חורף, בית גידול מיוחד במינו, היו נפוצות בעבר ברחבי ישראל. בדרום השפלה שבה לאחרונה לתחייה שלולית החורף הנכחדת שבמועצה האזורית שפיר. הצעה לטיול ופיקניק באזור
שלולית חורף היא מקום עם חוקים משלו: בכל חורף היא מתמלאת מים. בקיץ המים נעלמים.
עוד בערוץ התיירות:
- טיסת ניסוי: מגרמניה לישראל בתוך מסוק מריבור: בובה של עיר לטיול בסלובניה רוצה לראות טלוויזיה במלון? דווש על האופניים
פשוט, אבל לא כל אחד יכול להסתגל ל"חוק השלולית" הנוקשה. יצורי שלולית אמיתיים, שהם בדרך כלל בעלי חיים זעירים ופרוקי רגליים, נאלצים למצוא מנגנונים שיעזרו להם לעבור את הקיץ בשלום. בניגוד לדובים, הם נכנסים לתרדמה עמוקה דווקא בקיץ, כשקליפה עבה מגינה על גופם מפני החום והיובש. כשמגיע החורף, הם מתעוררים ומשלימים במהירות את פעולות החיים והרבייה, לפני שהשלולית מתייבשת.
בכל חורף מתמלאת מים. שלולית חורף שפיר מהאוויר (צילום: אלבטרוס)
כמעט כל השלוליות אבדו ואינן
שלוליות החורף במישור החוף משמשות אתרי היתרבות חשובים לחמישה מבין שמונת מיני הדו-חיים בישראל - צפרדע הנחלים, חפרית מצויה, קרפדה ירוקה, טריטון הפסים ואילנית מצויה. קיומם של הטריטון והחפרית מותנה בקיום בריכות חורף ופחות במקורות מים קבועים.
בעבר היו פזורות מאות שלוליות חורף ברחבי ישראל. הן שימשו בדרך כלל להשקיית עדרים ומקור מים לגידולים חקלאיים עונתיים. כמעט כל השלוליות אבדו ואינן. חלק נעלמו בגלל ניקוז שטחי ביצה, ואחרות שילמו את המחיר על בניין הארץ. קרקורי הזכרים של הצפרדעים והקרפדות, שהיו חלק בלתי נפרד מקולות הלילה של ישראל, נדמו כמעט לגמרי. מצב עניינים זה מעמיד את אוכלוסיות הדו-חיים בישראל בסכנה קיומית, משום שהם זקוקים למים כדי להתרבות.
שלוליות החורף קיבלו על עצמן תפקידים אקולוגיים נוספים. הן מסייעות להחדרת מים נקיים לאקוויפרים והן משמשות גם סמן לאיכות תנאי הסביבה. השלוליות נמצאות במקומות הנמוכים בסביבה והן קולטות אליהן את מי הנגר. בדיקת איכת המים בשלולית עשויה לגלות מידע רב על המצב האקולוגי שמסביבן.
מכל הסיבות האלה, השמחה הייתה רבה בשבוע שעבר, בסוף חודש מאי, עת נערך טקס נחמד שחנך את שובה לחיים של שלולית שפיר, שלולית חורף גדולה שמן הסתם תחזיק את מימיה לפחות עד תחילת יולי.
לא לעולם חוסן
שלולית החורף שוכנת בתחומי המועצה האזורית שפיר בדרום השפלה, סמוך לכניסה לקיבוץ עין צורים (ליד תחנת הדלק). כמה עצי אקליפטוס גבוהים מציינים את מקומה. בעבר הבריכה שימשה להשקיית העדרים והגידולים החקלאיים של הכפר הערבי סוואפיר א-שארקיה. ייתכן שהשם סוואפיר שומר על צליל שמו של היישוב הקדום שפיר, שנזכר במקרא בנבואת חורבן של הנביא מיכה: "עברי לכם יושבת שפיר... לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו" (מיכה א/11).
נראה כי אנשי הכפר יצרו את הבריכה על ידי סכירת ערוץ מקומי, שאצר מאחוריו מים בחורף. מאוחר יותר נבנה במקום בית הספר של הכפר. לאחר מלחמת העצמאות חרב הכפר וגם הסכר נעלם. למרות זאת, השלולית העקשנית המשיכה להתמלא בחורף במי גשם והייתה פינת חמד, שנקראה "האגם" בפי תושבי המקום.
- מבשר את החורף: לטייל בעקבות אירוס הסרגל
- "הטיול בטבע הפך לבריחה": המלצות לפינות חמד בצל המלחמה
- עששיות וציפורים: טיולים ופעילויות חינם בחנוכה של החברה להגנת הטבע
- "סוף-סוף כתבה שלא קשורה למלחמה": יצאנו לבדוק את השיפוץ בעין ג'ונס
- "לקח לי הרבה זמן לצאת מהבית": בלוגרית הטיולים חוזרת לשטח, ויש לה גם המלצה לימים אלה
אבל לא לעולם חוסן. ממזרח לבריכה נבנו אתר קראווילות ותחנת הדלק, דבר שביטל את הניקוז ההיסטורי למקום. השלולית הרימה ידיים והתייבשה. בשנת 2006 פנו חברים מעין צורים ומורות לביולוגיה מבית הספר האזורי הסמוך לבריכה לראש המועצה אשר אברג'ל, וביקשו ממנו לשקם את השלולית. ראש המועצה נענה.
קרן קימת לישראל התגייסה והעמידה תקציב למשימה. בשיתוף עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יצא מבצע ההחייאה לדרך בניצוחו של מושקו רום, איש רשות נחל וניקוז שורק-לכיש. בינואר 2012 זכתה השלולית להתחבר מחדש לאגן הניקוז שלה. עשרה ימים אחר כך, בעקבות אירוע גשם ראוי לשמו, התמלאה השלולית מחדש. מפלס המים בשלולית אפילו עבר את "הקו האדום העליון" שלה, והעודפים זרמו לנחל לכיש הסמוך. בשיא גודלה השלולית יוצרת אגם גדול למדי (100X50 מ'), שעומקו המרבי כ-2.5 מטר.
אדריכלית הנוף אילנה קליין תכננה את המקום כפארק. מרחבת החניה שמול תחנת הדלק יוצא שביל כבוש ומגיע לאחר כ-70 מטר אל "המזח" – מרפסת עץ הצופה אל השלולית ואל עצי האקליפטוס שטובלים בחורף עד ברכיהם במים. מסביב לבריכה נקבעו שלטי הסבר מפורטים ומאירי עיניים, המספרים על חשיבות הבריכה ועל החיים בה. בשילוט היו שותפים ד"ר דנה מילשטיין - אקולוגית של בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים האקולוג לירון גורן מן המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
בשלולית חיים בדר"כ בעלי חיים זעירים. פרפר ובוציץ סוככני
בית לצמחי מים נדירים
מהשילוט למדנו שבחורף פוקדים את השלולית עופות מים רבים ובהם אגמית, מגלן חום, סופית, אנפה אפורה ולבנית קטנה. עופות אלה מוצאים בבריכה שלל רב בדמותם של החרקים והיצורים הזעירים האחרים שחיים במים. הבריכה תשמש בעתיד גם בית לצמחי מים נדירים, שסבלו גם הם קשות מאובדן בתי הגידול שלהם.
השביל שמוביל למקום נגיש כולו לנכים. הוא מקיף את השלולית ומגיע בסיפון עץ אל מצפור השלולית, הבנוי כמסתור ומתאים מאוד לצפייה בעופות המים שפוקדים את המקום בחורף. מעט ממערב לשלולית הוצבו שולחנות פיקניק. מי שרוצה לחלץ קצת את העצמות, יכול להמשיך מערבה בשביל כבוש - במסע שאורכו כחצי קילומטר.
לאחר שחולפים על פני אמפתיאטרון קטן, השביל מגיע סמוך לנחל לכיש,
עולה מעט במעלהו ומגיע לאנדרטה לזכרו של הטייס אברהם דן שטהל, שנספה כאשר מטוס המוסקיטו שלו התרסק במקום זה בשנת 1956. כדאי להשקיף על נחל לכיש מהגשרון הסמוך לאנדרטה.
קרפדות ירוקות ברגע אינטימי בשלולית שפיר (צילום: לירון גורן)
מצפור בקעת שפיר
אם כבר נמצאים כאן, כדאי לקפוץ למצפור שפיר. האתר טרם הושלם, אך בהחלט אפשר כבר ליהנות מהנופים שהוא מספק. כדי להגיע למצפור יש לנסוע מתחנת הדלק בכביש 3 צפונה כקילומטר אחד ולהיכנס למושב שפיר. חוצים את מושב שפיר דרומה, לכל אורכו. כ-600 מטרים מקצה המושב פונה דרך עפר מערבה (ימינה). הדרך עוברת בין שדות מעובדים ומגיעה לאחר כ-1.6 ק"מ לגבעה קטנה, גבוהה אך במעט מהשדות שמסביב (72 מ' מעל פני הים). כשנמצאים למרגלות הגבעה, היא אינה עושה רושם מבטיח, אך למרבה ההפתעה, כשעולים לראשה היא מעניקה תצפית מרהיבה לכל העברים.
ביום טוב, כמו שאומרים מדריכי טיולים, ניתן לצפות מכאן על המרחב שבין גוש עציון אשר בהר חברון עד אשדוד ואשקלון. הגבעה נמצאת בלב בקעת שפיר, המציגה 30 אלף דונם של חקלאות אינטנסיבית.
חניון הודיה
מי שרוצה מקום נוסף לפיקניק בסביבה, מוזמן לחניון הודיה. החניון שוכן בצדו הדרומי של צומת הודיה. הצומת נמצא כשישה ק"מ ממערב לבריכת שפיר, במפגש כביש קרית מלאכי - אשקלון (כביש 3) עם הכביש לשדרות (כביש 232).
בחניון הודיה הציבה קק"ל שולחנות לנופשים ויערניה מטפחים שפע עצי בוסתן. בחניון נמצאים גם שרידי באר וקברו של שיח' מוחמד, מהכפר הסמוך ג'וליס, שהתקיים בסביבה בעבר. הנוסע ויקטור גרן, ששוטט באזור במחצית השנייה של המאה ה-19, מספר בכתביו על כמה עמודי שיש שהיו מונחים על פי הבאר וסביב השקתות. תיאור זה נאמן גם למצב כיום.
עוד נמצאים במתחם בורות מים, שרידי הכביש מתקופת המנדט ושרידי סוללת הרכבת התורכית שהובילה לבאר שבע. גם בחניון הודיה נמצאת שלולית חורף, אך היא קטנה בהרבה משלולית שפיר. הבריכה מתייבשת כבר באביב ועתה אין בה מים.
איך מגיעים?
נוסעים בכביש צומת מלאכי (קסטינה) - אשקלון (כביש 3) ופונים דרומה בכביש הגישה לכיוון קיבוץ עין צורים, במקום שבו נמצאת תחנת הדלק "פז". סמוך לפנייה (מימין) נמצאת רחבת החניה של שלולית חורף מועצה אזורית שפיר. אם השער לרחבת החניה סגור, חונים בתחנת הדלק, חוצים את כביש הגישה לקיבוץ ונכנסים לבריכה.