המשק צומח והתעשייה בהאטה - מדוע?

דו"ח אורות אדומים של משרד האוצר, שפורסם שלשום (ב'), הציג תמונה כללית שניכרת גם מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מאז תחילת השנה. המשק הולך בכיוון אחד, של התייצבות לאחר מספר חודשים של האטה כלכלית ניכרת, בעוד שהתעשייה, ובעיקר הייצוא התעשייתי, הולכים לכיוון השני ומתכווצים.

בשלב זה ההתכווצות בתעשייה לא מוצאת את ביטויה בעלייה באבטלה או בירידה בהשקעה בציוד קבוע - שתי תופעות הנחשבות באופן מסורתי להשלכות אפשריות של ירידה ברווחיות ענפי התעשייה. אך מכיוון שמדובר בתופעה של החודשים האחרונים, ייתכן שהמגמות הללו מחכות מעבר לפינה.

"הסיבה לכך נעוצה בצד הביקוש לתוצר התעשייתי", מסבירה הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר. "בעוד שעיקר הביקושים בתעשייה, הן בארה"ב והן בגוש האירו, הם מקומיים, הרי שבישראל רק כמחצית מהייצור התעשייתי מופנה לשוק המקומי. כתוצאה מכך, לחולשה בכלכלה העולמית, בדגש על גוש האירו בשילוב עם שקל חזק, הייתה השפעה שלילית על התעשייה המקומית".

לדברי שמיר, המציאות הזאת יצרה מצב חריג, שבו על אף שהמשק בכללותו ממשיך לצמוח ואף מגלה סימנים של התאוששות מההאטה שהחלה ברבעון האחרון של 2011, התעשייה בישראל בנסיגה בעוד שבארה"ב היא במגמת עלייה.

מתוך: סקרי "סחר החוץ של ישראל" ו"הייצור התעשייתי" של הלמ"ס

עיקר ההאטה - בענפי ההיי-טק והתרופות

נתוני הלמ"ס מעידים על מגמה מעניינת נוספת: עיקר ההאטה נרשם בענפי הטכנולוגיה העילית, כלומר באותה "ספינת דגל" של המשק הישראלי שנקראת ענף ההיי-טק. בקבוצת ענפים זו נכללות חברות העוסקות בייצור רכיבים אלקטרוניים ומחשבים, ציוד תקשורת, כלי טיס ותרופות.

היקף הירידה בייצור ובייצוא בענפים אלה (ראו טבלה) מהווה גורם ראשון במעלה למגמת ההאטה החריפה בתעשייה ובייצוא הסחורות בכלל. בשנת 2011 היווה הייצוא התעשייתי 78.5% מייצוא הסחורות בישראל וייצוא הטכנולוגיה העילית היווה כ-47% מהייצוא התעשייתי כולו, נתונים שמסבירים את ההשפעה החזקה של מגמות בהיי-טק על נתוני התעשייה כולה.

לדברי ד"ר אלדד שידלובסקי, ראש אגף המחקר והכלכלה במשרד האוצר, הממשלה עוקבת בדאגה אחר המגמות בתעשייה. אולם בשלב זה התמונה עדיין מורכבת וקשה לקבוע אם מדובר בחולשה פנימית של ענף מסוים, בהתגברות ההשפעות של המשבר הכלכלי באירופה, או בתנודות תקופתיות בהיקף הפעילות של חברות גדולות במיוחד.

"התמונה מורכבת מאוד. לפי הנתונים החודשיים שלנו, אכן ישנה ירידה של 7.7% בייצוא התעשייתי בין אפריל 2011 לאפריל 2012. עם זאת, ישנו גידול של 7.9% בייצוא השירותים באותה תקופה. כשמחברים את נתוני יצוא הסחורות עם נתוני יצוא השירותים, מגלים שאין שינוי.

"בנוסף, במאי היה פיחות של השקל מול הדולר בשיעור של 3.5%. אם המגמה הזו תימשך, היא תשפיע לטובה על היקף הייצוא, גם אם בפיגור של חצי שנה. לבסוף, יש גם פיצוי אזורי. ב-2012 ישנה עד כה ירידה של 5.5% בייצוא לאירופה וירידה של 9% בייצוא לארה"ב. לעומת זאת, חלה עלייה של כמעט 9% בייצוא למדינות אחרות, אז העולם המפותח בירידה - אבל הענף מגוון ולכן יש לו חוזק".

לדברי שידלובסקי, באוצר היו מעדיפים, כמובן, לראות נתונים חיוביים של התעשייה, הנחשבת לאיבר החיוני ביותר לתפקודו הבריא של המשק. עם זאת, הם אינם מגדירים את המצב הנוכח כמצב של האטה, אלא יותר כמצב של "סטגנציה".

לדבריו, הנתונים החלשים של ענפי הטכנולוגיה העילית עשויים לנבוע גם מתנודות תקופתיות בהיקף הייצוא של חברות גדולות במיוחד, שביצועיהן משפיעים בחוזקה על נתוני הענף כולו. "לאחרונה הייתה תקופה שבה הייצוא של טבע לארה"ב ירד", הוא מסביר. "קשה לדעת אם זה חלק ממדיניות של החברה או תוצאה של גורם אחר. המדיניות של טבע מורכבת ואנחנו לא תמיד יודעים מה השיקולים שם. 

"בנוסף, אינטל שידרגה לאחרונה את המפעל בקריית גת והגדילה את פסי הייצור. עבודות השדרוג גרמו להאטה נקודתית בקצב הייצוא, אבל לקראת סוף השנה הם אמורים להגביר אותו מאוד".

לדברי שידלובסקי, "התפקיד שלנו באוצר הוא להיות תמיד מודאגים - אז אנחנו עוקבים מקרוב אחר הנעשה בתעשייה. יש לנו גם ארסנל של כלים לשעת חירום, ונפעיל אותו במקרה דרסטי כמו יציאה של יוון מגוש האירו. אבל כרגע התמונה מורכבת".