נתניהו, שים לב: אי שוויון יכול להיות מצוין

במחאה החברתית ובהזדמנויות נוספות עולה הטענה שאי השוויון במדינה הולך ומחמיר. הפער ביו עניים לעשירים הולך וגדל. יש כאלה שטוענים שזה פוגע בלכידות החברתית. יש כאלה שטוענים שזה מזיק לכלכלה ויש הטוענים שזה פשוט לא הוגן.

לטורים הקודמים על ג'ון רולס:

• רוצים צדק חברתי? תלמדו לכבד אחרים בפיצה
• הפילוסופיה של הכלכלה: ג'ון רולס ורשת הביטחון
• מיליארדר אל תשכח: גם אתה יכול להיות הומלס
• לטורים נוספים מאת אושי שהם קראוס
  

בכלכלה נהוג למדוד את הפער בין הכנסות העשירים לעניים באמצעות מדד שנקרא מדד ג'יני. מדד ג'יני נע בין אפס לאחת, כאשר מדד הג'יני של מדינה שווה אפס, המדינה שוויונית באופן מלא (זה כמובן תיאורטי) ומדד ג'יני 1 מלמד על חוסר שוויון מוחלט.

תוצאות מדד הג'יני של ישראל ממקמות אותה במקום מכובד ברמת אי השוויון בעולם. אבל, האם, באופן תיאורטי, אי שוויון הוא תמיד שלילי? האם אי שוויון יכול להיות גם חיובי? גם על שאלה זו עונה ג'ון רולס, האיש שאותו אני מציג בטורים האחרונים.

נסוי מחשבה

נסוי החשיבה של רולס מדבר על קבוצת אנשים שיושבים "מחוץ לזמן" ו"מחוץ למרחב" במעין ענן מופשט. (אני מזכיר, זה נסוי מחשבה, לא משהו ריאלי). המטרה היא לצאת מהמצב הקונקרטי. המטרה של הנסוי היא לייצר חוקי צדק נקיים. נקיים מפניה אישית ומאינטרסים אישיים.

ובכן, כדי להשיג את זה לא מספיק לשבת מחוץ לזמן. הדרך הטובה להיות נטול אינטרסים, כאשר אתה בא לקבוע חוקי חלוקה צודקת, היא לא להכיר את האינטרסים שלך. ואכן, בנסוי שלנו, רולס מבקש מאיתנו לשכוח את המין שלנו (כדי שלא נפלה על רקע מיני), את הלאום, ההשכלה, השכר, הדת וכל מה שאולי נרצה או נצטרך. אנחנו לא יודעים על עצמינו כלום.

במילים אחרות, רולס קורא לנו להתייחס אל עצמינו כמו אל משולש ABC. זוכרים מבית הספר? זה מעין דגם כללי של משולש שעליו ניתן להוכיח דברים שתקפים לכל המשולשים. כלומר, רולס אומר לנו משהו כזה: "בואו נראה לאיזה חוקי צדק יכול בן אדם כללי, נטול אינטרסים והעדפות להגיע".

ומה בכל זאת יש לאנשים בנסוי? מה מאפיין את בני האדם באופן כללי? לפי רולס, בני האדם כולם מאופיינים ברציונליות, או במילים אחרות, בחשיבה תבונית, או בהגיון טוב. ואיך זה קשור לנושא שלנו? ובכן, רולס טוען שכל אדם רציונלי יבין שאי שוויון יכול להיות דבר חיובי.

נסביר. בתחילה, כאשר אנחנו, קבוצה של אנשי "משולש ABC" יושבים בחדר וחושבים על חלוקת הטובין, אנחנו מבינים שאין שום סיבה רציונלית לאי שוויון. הרי כולנו בנסוי דומים. אנחנו לא יודעים איזה לצרכים מיוחדים נזדקק ומה יהיו ההעדפות שלנו.

אבל מיד אנחנו מבינים שזה לא הכל. אנחנו הרי אנשים מנוסים ואנחנו יודעים שתחרות היא דבר חשוב. היות שכולנו מכירים, גם בנסוי, את הפסיכולוגיה של בני האדם, אנחנו יודעים שתמריצים הם דבר חשוב שעוזר לקדם את הטוב הכללי.

הנה, רולס מדגים לנו: נניח שבמצב שוויוני מוחלט אדם א' מייצר חמישה פריטים ואדם ב' מייצר גם הוא חמישה פריטים.

עכשיו, רולס ממשיך, מה קורה כאשר מוסיפים תמריץ כלכלי לשני האנשים? האחד נדלק על הנושא בכל הכוח ומשפר את הייצור שלו ומייצר שמונה פריטים, ואילו השני התלהב אבל לא יותר מדי ומייצר שישה פריטים.

אז מה קרה פה? אומנם עזבנו את מצב השוויון ההוגן באופן מוחלט, אבל הגדלנו את רווחת הקבוצה. לחברה שלנו יש עכשיו 14 פריטים במקום עשרה. הגדלנו את העושר.

מתי אי שוויון אינו צודק

אבל שימו לב, אי השוויון הזה הוא טוב, רק כשהוא משפר את המצב. כאן למשל, גם האיש השני, זה שהתלהב פחות, ייצר יותר והרוויח יותר. אם כך, ננסה להגדיר, מתי אי שוויון, לפי רולס, הוא מוצלח, או צודק ומתי אינו צודק.

לפי רולס, אי השוויון צודק רק כאשר הוא משפר גם את מצבן של השכבות החלשות. אי השוויון אינו צודק כשהוא מרע את מצבן או משאיר אותו למרות שהוא מגביר הכנסות לעשירים.

נדגים. נניח שאנחנו במצב שוויוני בסיסי. כל בני החברה מרוויחים עשרה שקלים. עכשיו אנחנו מכניסים תמריצים. ואלה מביאים אותנו למצב חדש. חלק מרוויחים עשרה שקלים וחלק שניים עשר שקלים. לפי רולס, מצב כזה אינו הוגן, שכן אי השוויון לא סייע לכל שכבות האוכלוסיה.

לעומת זאת, אם ממצב של עשרה שקלים לכולם, עלו השכבות החלשות להכנסה של שניים עשר שקלים ואילו אחרים מרוויחים חמישה עשר, הרי המצב הוגן ורציונלי, שכן, אי השוויון היה חלק מהגדלת העוגה הלאומית כולה. גם השכבות החלשות זכו בתוספת הכנסה.

אולי זה הדבר העומד ביסוד תורת "הטפטוף מלמעלה" של נתניהו ושל עוד אנשי ימין כלכלי. הם טוענים שאם יאפשרו, באמצעות מדיניות כלכלית, הגדלת הכנסות לשכבות העשירות, יטפטפו ההכנסות האלה בסופו של דבר (העשירים יקנו יותר, יעסיקו יותר ועוד) לכל אנשי החברה וישפרו את מצבם.

אבל יש רבים שטוענים שהשיטה הזאת פשוט לא עובדת. שיש סתימה בצינורות ושהטיפות לא יורדות למטה.

רולס

נסכם את המהלך של רולס. בסופו של דבר הנסוי של רולס מסתיים בכמה חוקים. העקריים בהם הם חוק ההפרשיות וחוק ההזדמנות השווה.

חוק ההזדמנות השווה, כשמו כן הוא, קובע כי בפני כל אדם צריכה להיות פתוחה הזדמנות שווה להשגת כל משרה בחברה. או במילים אחרות, צריכה להיות אפשרות שיוויונית לתזוזה חברתית כלפי מעלה. חוק ההפרשיות קובע, כי כל אי שוויון הנו צודק רק כאשר הוא פועל לטובתם של העניים ביותר. כמו שהסברנו.