לפני היורו: שחקני איטליה והולנד בכו באושוויץ

נבחרות הכדורגל של איטליה והולנד לקחו היום (ד') פסק זמן מההכנות שלהן לאליפות אירופה בכדורגל שתיפתח מחרתיים בפולין ובאוקראינה, וביקרו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בפולין.

לעמוד המיוחד של ynet ספורט לרגל יורו 2012 - לחצו כאן

כל 23 שחקניה של נבחרת איטליה, מאמנה צ'זרה פרנדלי ושאר אנשי המשלחת האיטלקית סיירו במחנה, מלווים בשלושה ניצולי שואה איטלקים: סמואל מודיאנו בן ה-81 וחנה וייס ופיירו טרצ'ינה בני ה-84. בבירקנאו, השחקנים האיטלקים ישבו על מסילות הרכבת ששימשו בעבר להבאת אסירים יהודים, בעוד הניצולים מסבירים להם על חוויות הזוועה וההישרדות שלהם אחרי שבני משפחותיהם נרצחו.

שחקני נבחרת איטליה יושבים על פסי הרכבת, היום(צילום: רויטרס)

הכדורגלנים ההולנדים שומעים על הזוועות שהתחוללו כאן(צילום: רויטרס)

חלק מהשחקנים הזילו דמעות, והם חיבקו בזה אחר זה את שלושת הניצולים. "זה מותיר אותך המום. אתה לא יכול שלא

לבוא לכאן", אמר קשר נבחרת איטליה ריקרדו מונטוליבו, "זה זמן להתבונן בעצמך פנימה". כשהנבחרת האיטלקית עזבה את המקום הגיעו שחקני נבחרת הולנד לביקור דומה.

בפנים קודרות ובגדים שחורים עברו ההולנדים בין החדרים, מלווים במדריכה. חלקם צעדו כשידיהם תחובות עמוק בכיסיהם, אחרים צילמו את המוצגים סביבם. הביקור ההולנדי עמד בניגוד חד לצפוי לנבחרת בהמשך היום: מאוחר יותר תערוך הולנד, אחת המועמדות המובילות לזכייה בתואר בטורניר יורו 2012, אימון ראשון פתוח לציבור על אדמת פולין, והאימון הזה בקרקוב צפוי למשוך כ-25 אלף אוהדים.

נבחרת איטליה. בופון הניח זר, צ'יליני: "היינו בני מזל שלא עברנו את זה"(צילום: רויטרס)

ההולנדים מאחורי הגדרות(צילום: רויטרס)

האיטלקים לבשו בביקורם את חליפות האימון הכחולות הרשמיות שלהם. שוער נבחרת איטליה, ג'ינאלואיג'י בופון, הניח זר של פרחים לבנים, אדומים וירוקים - צבעי הדגל האיטלקי - על קיר מוות, וכל אחד מהשחקנים הניח נר. "היינו בני מזל שלא חווינו את הדברים האלה. למרבה הצער כל אבותינו נאלצו לעבור את התקופה הזו", אמר שחקן הנבחרת האיטלקית ג'ורג'יו קייליני. "עבור דורות מתקדמים יותר, החוויה הזו עוזרת להילחם בכל סוג של מעשה זוועה".

ומי יעקור את האנטישמיות מהאיצטדיונים?

כשהניצולים דיברו, מבקרים אחרים במחנה ההשמדה צילמו את מריו בלוטלי ושחקנים מפורסמים אחרים של הנבחרת האיטלקית. "אני מקווה שהם יחזרו הביתה עם מטען גדול מעט יותר, ושהם יבינו שאין הבדל בין אדם אחד לאחר", אמר הניצול מודיאנו, "כולנו שווים. אין גזעים שונים".

מודיאנו היה בן 13 כשגורש מהאי רודוס, שהיה חלק מאיטליה בשנים 1947-1912. כעת הוא חלק מיוון. "רודוס היה איטלקי כולו. נלקחנו על-ידי הגרמנים ברודוס כיהודים איטלקים וגורשנו למחנות הריכוז. הדרך מרודוס נמשכה חודש". הוא סיפר כי הקהילה היהודית כולה, שמנתה 2,500 איש, גורשה על-ידי הגרמנים.

מאמן נבחרת איטליה ושאר אנשי המשלחת(צילום: רויטרס)

נבחרת הולנד, בצהריים באושוויץ(צילום: רויטרס)

"בשישה-שבעה חודשים בבירקנאו, רק 31 גברים ו-120 נשים שרדו", סיפר. "כך שאם הרוסים היו מגיעים שבוע אחד מאוחר יותר, איש לא היה נותר בחיים. אחרי מאות רבות של שנים על האי היפה הזה, הקהילה נמחקה לחלוטין".

על ביקור השחקנים סיפר מודיאנו: "אולי הם ראו סרטי תעודה, אבל זו חוויה שונה לגמרי כשאתה בא למקום הזה, רואה אותו במו עיניך ושומע עדויות, מפני שלא רבים מאתנו חיים כיום", סיפר מודיאנו, המתגורר ברומא. "במשך שנים שאלנו את

עצמנו למה אנחנו שרדנו ואחרים לא. אולי אלוהים בחר בחלק מאתנו כדי לספר את סיפורינו על מנת שזה לא יקרה שוב לעולם. זו המשימה שלנו".

וייס סיפרה: "כשהגעתי לישראל אחרי המלחמה, אף אחד לא רצה להקשיב לנו. כעת אנשים מקשיבים, ועל כך אפשר רק לברך". וייס לא הייתה בטוחה מה לומר על בעיות האנטישמיות בחלק מאצטדיוני הכדורגל. "אני לא מכירה את הנבחרת הלאומית ולא מכירה את השחקנים, אבל אני מקווה שהביקור הזה יכול לעזור", אמרה וייס. "העניין שמפריע לי יותר מכול באיטליה ובאירופה הוא ההכחשה של מה שקרה".