אוכלים זרים: סיור במתחם התחנה המרכזית

המסעדה הסודנית הראשונה (סולומון 5)

החולצה של הטבח מכריזה שזאת "המסעדה הסודנית הראשונה", ולכו תתווכחו. מגישים פה אורז וטאווה - קוביות בשר בקר שטגנו בשמן עמוק - אבל הרוב בוחרים בתבשיל של פול עם ביצה ועם גבינה מלוחה.

עוד בערוץ האוכל:

אהרונוביץ' מדווח מהשטח: פסטיבל נקניקיות ובירה בפראג

• הפנקייק של חיים כהן: מתכוני דיינר
• ביס מהבירה: המסעדות החדשות הטובות בירושלים
  

התבשיל חף מתבלינים לחלוטין, אבל איכשהו עובד יופי, משביע וזול. כמו שפועל סודני צריך.

15 שקל למנה, אין מזלגות, אוכלים רק עם פיתות. למתחכמים יש גם עסידה - גוש בצק על בשר טחון ברוטב עגבניות, שוב תפל־אך־עובד.

במקרר השתייה: מיץ מנגו בפחית. אפשר לבחור בקבוק קטן או בקבוק גדול.

תגליות קולינריות זה כאן. מדרחוב נווה שאנן(צילום: חגי לפלר)

חבש (הנגב 8)

"חבש" היא המסעדה האתיופית הטובה במתחם, ובעיר בכלל. מותאמת גם למי שאינם אתיופים ומצליחה ברמה שיש לה אתר אינטרנט. אז פשוט חפשו אותו.

המסעדה הטובה במתחם. חבש(צילום: חגי לפלר)

סופרמרקט רוסי קטן (סולומון 6)

לצד נקניקים מבעלי חיים אסורים על פי ההלכה וגבינות מסריחות מרחבי האימפריה הבולשביקית, תוכלו לרכוש כאן זיתים במילוי מחית שרימפס או אנשובי.

עוד במכולת: עגבניות מוחמצות וממתקים מחלב יונים — שבניגוד לתקווה האקזוטית עשויים מתערובת של חלב, וניל, ביצים וסוכר, ולא נבעו מעטיניה של היונה. מה עוד? השוקולד הבלתי נמנע במילוי ליקר דובדבנים, כמובן.

The Melting Point Resto Pub (סולומון 11)

למרות ה־Resto לא אוכלים פה. אם מתעקשים, 30 שקל יספקו לכם אינג'רה - כמו לחוח רק חמוץ - שעליה ירקות מאודים ואיזה תבשיל בשר לא מזוהה. בהחלט שווה לוותר. עדיף לקחת פרינגלס בחמישה שקלים וליהנות מבירות בעשרה שקלים או מג'וני אדום ב־20.

זה בר יוצאי אפריקה הגדול באזור, והוא היחיד שמסביר פנים ל"נצ'ים", שזה "לבנים" בשפת המקומיים. המוזיקה ברקע היא אתיופית שמחה, ויש המון מקום לרקוד וגם נרגילות. בימי שישי תיתקלו בלפחות שני ישראלים שכרגע חזרו מאתיופיה ועדיין לא הורידו את סנדלי השורש שלהם.

מקום קטן עם שלושה כיסאות בחוץ (נווה שאנן 24)

סיני מבוגר ולא חייכן שלאחרונה למד עברית מכין פה באו כל כך טוב, ששפים ישראלים לוקחים אצלו שיעורים. שישה שקלים לדמפלינג ענקי ממולא בבשר חזיר ומתובל מצוין. יש גם אטריות עם ציפור כלשהי וחמוצים סיניים בשקית.

מכין באו מדהימים. סיני מבוגר ולא חייכן(צילום: חגי לפלר)

"הפיראט" (נווה שאנן 26)

בר־מסעדה מזרח אירופי. עם ספסלים על המדרחוב, חצי גולדסטאר בעשרה שקלים ואווירה ידידותית, זאת הנקודה הטובה ביותר לשבת ולצפות בתחנה הישנה במלוא כיעורה והדרה.

לצד הבירות מוצע מבחר דגים, למשל חבורת סרדינים על שיפוד או שיבוטה, וסלט תפוחי אדמה לא רע בכלל. בסופי שבוע כבר מגיעים לכאן ישראלים שנהנים מהאלכוהול המאוד זול, אז כדאי לבוא מהר לפני שההיפסטרים יחרבו את המקום.

מדרחוב נווה שאנן

שבת הוא היום החופשי של כולם, והמדרחוב מלא ברוכלים המוכרים את כל הטוב שגנבו מחבלי כביסה. לצידם יושבות נשים תאילנדיות ופיליפיניות ומוכרות שיפודי חזיר, חלב קוקוס עם פירות, פוטו (עוגיות מחלב, מאורז ומקשיו), קוטיסינטה (עוגיות ממיץ פאדאן ומקוקוס) וביצים קשות מלוחות מבפנים.

הטעמים נעים בין מוזר וטעים למוזר ופחות טעים, אבל הכל שווה טעימה חוץ מהביצים המלוחות ומהשיפודים — וגם זה רק כי לא מומלץ לאכול בשר שהיה מונח בשקית כל היום, אלא אם אתה בן שבע והמשפחה עושה פיקניק במבצר אנטיפטרוס.

Kingdom of Pork (הר ציון 5; לווינסקי פינת צמח דוד)

כבר שני סניפים צימחה Kingdom of Pork, הקצבייה ששמה לא מוגזם כלל: 30 סוגי נקניק מהחיה הוורודה ועוד נתחים ממנה ממתינים כאן, יחד עם כ־15 סוגי וודקה ורוטבי סויה לסוגיהם.

חזיר, כך מתברר, הוא הדבק המאחד בין האסייתים, הרוסים והשמאלנים הממושקפים. בסניף שבשדרות הר ציון מדברים עברית טוב יותר.

מסעדה אפריקאית (לוינסקי 108)

המסעדה האפריקנית הכי פונקציונלית במתחם. 30 שקל למנה של בשר ברוטב אדום עם קצת תפוחי אדמה על מצע אינג'רה ענקית; 25 שקל למנה צמחונית של אותם תפוחי אדמה וחתיכות בשר שלא הצליחו להפריד מתפוחי האדמה, באותו רוטב. ימים אחרי שתאכלו כאן תבלו בלתת שם של דרקון לפי הטבעת שלכם.

OM (לוינסקי 108)

חנות למאכלים הודיים. חטיפים מקמח חומוס ומחיטה, גולאב ג'אמון, ג'יבלי ומיץ קוקוס עם ציפת קוקוס וכל מה שלא חשבתם שתמצאו שוב מאז הפעם ההיא ששתיתם את הספיישל צ'אי בפושקאר ואחר כך אכלתם את העיר.

מכולת עם כל מה שצריך כדי להכין אותו בבית. אוכל הודי(צילום: ריאן)

ירקנייה אסיאתית (ראש פינה 2)

כמו בשאר חנויות הירקות באזור, גם כאן נחים מוצרים ייחודיים לטובת הקהל האסייתי: פפאיה, באקצ'וי וחצילים תאילנדיים. בזיליקום אין, כי תאילנדים לא מבשלים עם בזיליקום. אפריקנים, אגב, פשוט לא מבשלים עם ירקות.

מסעדה טורקית (ראש פינה 4)

מסעדה טורקית, כי יש גם פועלים טורקים ברשימת הזרים פה. על הדלפק מונחים סירים שבשניים מהם אורז ועוף סטנדרטיים, אך בשלישי מרק עדשים חמצמץ ומצוין עם עשבים ירוקים. יש גם לחמג'ון, אותה פיתה עם בשר טחון לא מתובל מדי. זה לא הלחמג'ון הטוב בעיר, אבל הוא בהחלט הזול ביותר.

הזול בעיר. לחמעג'ון טורקי(צילום:shutterstock)

מרק, לחמג'ון, שתי כוסות איירן (יוגורט טורקי מעט מלוח), סלט שרובו בצל ופטרוזיליה והמון לחם אחיד פרוס יעלו לכם 35 שקל. אם תבקשו, תקבלו גם כוס תה ממגיש המנות. הוא, אגב, נמצא כבר 16 שנה בארץ, אבל כל הזמן עובד עם טורקים, אז הוא לא יודע להסביר בעברית איזה עשבים שוחים במרק.

Dragon (ראש פינה 8)

הסופרמרקט האסייתי הגדול מסוגו באזור, וגם סניף־אב לרשת "מזרח ומערב". תוכלו למצוא כאן קילו טופו ב־18 שקל, רוטב סויה בתשעה שקלים, שלוש חבילות אטריות אורז בעשרה שקלים ותענוגות כמו דיונון מומלח ומיובש או קלמארי מוקשה. חטיף התירס בטעם אדובו — סוג של מרינדה (ארבע בעשר) — לא רע בכלל.

קילו ב-18 שקל. טופו(צילום: Index Open)

החטיף בטעם שרימפס קצת רע. בכל מקרה, אל תנסו לשטוף את הטעם עם פחית של מיץ הגראס ג'לי, משקה תוסס בטעם בירה שחורה עם דבש. מגעיל ומתוק כמו טיפות בירה שנשארו ארבעה ימים בבקבוק ריק (4.5 שקלים לפחית אם אתם לא בקטע של להקשיב לי).

Mommy's Place (בני ברק 10)

בר לפיליפינים, לפיליפינים ברוחם ולמחפשי נשים פיליפיניות. לצד בירה סן מיגל מגישים קריספי פטה (ברך חזיר מטוגנת) וסיסיג (בשר צלוי מראש החזיר, בעיקר אוזניים ולחי). לפחות הרפתקנים יש אטריות פיליפיניות ואדובו (בקר מבושל בחומץ, עלי דפנה, פלפל, שום וסויה). פתוח רק בערבים ובסופי שבוע.

עוד בנושא: מתובל: סיור מסעדות בתחנה המרכזית