הכול בגלל הגינה: ביקור בדירה משופצת בת"א

בעל הבית של דירה ישנה בבניין בן 70 שנה בצפון תל-אביב בחר אותה בגלל הגינה רחבת הידיים בבניין. אחרי השיפוץ קיבלה הדירה מראה חדש ועכשווי, מבלי להתעלם מחיזוק אלמנטים אותנטיים ישנים ועם הרבה התייחסות לאותה הגינה. סיור מצולם

עירית תאומים, בניין ודיורעדכון אחרון: 10.06.12 , 00:54

"קניתי את הדירה בגלל הגינה". כך מודה דורון קופרשטיין, עורך תוכן ב-ynet, כשהוא מספר על הדירה העורפית שרכש ושיפץ בבניין בן 70 שנה בצפון תל-אביב. כדי להפיק את המרב מאותה הגינה, התכנון המקורי של הדירה שונה לחלוטין: המטבח הועבר לצד האחורי של הבניין, כלומר לחזית הדירה והצד שנושק לגינה. חדר השינה, שהיה קרוב לגינה, הועבר דווקא לקצה השני - לאזור שקודם היה בו המטבח.

עוד על עיצוב הבית בביקור בית :

וזה לא הכול. האדריכלית סבינה גורסקי, שאליה חבר קופרשטיין, ביטלה את מרפסת הסלון וקבעה חלון זכוכית ענק שדרכו חודר פנימה מראה העצים העתיקים שבחצר - ומקשט את הדירה כולה. מהמטבח החבוי מאחורי קיר, דרך פינת האוכל שממשיכה את המטבח, עובר מראה העצים את הסלון ומגיע לחדר השינה, שמופרד מהסלון בקיר זכוכית שקוף.

קופרשטיין לא מוותר על מראה העצים גם בשעות החשכה, ולכן הותקנו בחצר הישנה גופי תאורה שמאירים את צמרות העצים ומדגישים את יופיים ומרום גילם גם כשהשמש שוקעת. "כתוספת לעצים הצבתי מאחורי המעקה ולאורך כל החלון אדניות עם צמחיה", אומר קופרשטיין, "כך נוצר מראה יפה כל כך, שגרם לי לוותר על כוונתי להתקין וילונות לאורך החלון. נוצר מצב שהזמן הכי מדהים הוא כשהערב יורד. אני מחשיך את הדירה, מדליק את תאורת הגינה, והאדניות והגינה פשוט נכנסות אל הבית פנימה".

מראה מהסלון אל שאר הדירה(צילום: שי אפשטיין)

מופרדים בזכוכית שקופה. הסלון וחדר השינה(צילום: שי אפשטיין)

הירוק נכנס גם לתוך המטבח(צילום: שי אפשטיין)

לצורך השיפוצים בדירה נהרסו כל המחיצות הפנימיות בה, ונוצר חלל אחד שיש בו פונקציות שונות המתאימות לדייר. בכל זאת, נותרה השאיפה שלא לוותר על פרטיות כשצריך אותה. כדי לעמוד במשימה נוצרו מחיצות שלא ממש חוצצות, אך עדיין מאפשרות יצירת אינטימיות כנדרש.

על מראה הדירה בזמן הרכישה ואיך נראית התוצאה לאחר השיפוץ אומר קופרשטיין: "קניתי דירה קטנה בגודל 76 מ"ר, שנראתה כמו נקניק ארוך, והצלחתי לקבל את מה שרציתי: חלל אחד שמעניק תחושה של גודל וזרימה". בפועל, פני הדברים הם כך: חדר העבודה וחדר האמבט הם שלוחות היוצאות מהסלון, ורצפת הבטון הזורמת אליהם מחזקת את תחושת האחידות. עוזרת לכך גם העובדה שבחדר העבודה אין דלת ובחדר האמבטיה אמנם הותקנה דלת, אך כשלא משתמשים בו הדלת פתוחה וחלל האבטיה ממשיך את הסלון.

פעם היה כאן נקניק ארוך. זווית בדירה(צילום: שי אפשטיין)

ממשיך את הסלון. חדר האמבטיה(צילום: שי אפשטיין)

חדר השינה, כאמור, מופרד מהסלון בקיר זכוכית שמוסתר בעת הצורך על ידי וילון, שלא משמש רק כאלמנט פרקטי - אלא גם כאביזר עיצובי המודגש על ידי תאורה היוצאת מהתקרה. אחרי שקופרשטיין התאהב בדירה בגלל הגינה שאותה ביקש להכניס פנימה, הוא ביקש מהאדריכלית להתחשב בגילה של הדירה וליצור מקום כמה שיותר טבעי ואותנטי. כך נחשפו קורת בטון ועמוד ישן בזמן השיפוץ, והושארו חשופים ומהווים אלמנט דקורטיבי שמבדיל ויזואלית בין אזור המטבח וחדר האוכל לבין הסלון.

החוק שאוסר על שינוי חזיתות מבנים נוצל על ידי האדריכלית להפקת חיבור לימים של פעם, והחלון החזיתי, שהיה במקורו חלון המטבח, נותר במקומו. נקבעה בו זכוכית אטומה, והוא משמש כחלון אוורור לחדר השינה ולהצצה לחזית הפונה לרחוב.

מחיצות חצי שקופות. חדר השינה(צילום: שי אפשטיין)

אפשרי גם בלי וילונות. חדר השינה(צילום: שי אפשטיין)

החיבור לעבר בולט גם בבחירת המנורות משנות ה-40 שמעל שולחן האוכל ומעל האי שבמטבח, ובבחירת דוגמת העץ של האי במטבח, שמזכיר את העיצוב בשנים אלה. גם ה-metro line, אריחי הקרמיקה שבחדר האמבט, מזכירים אריחים ישנים של פעם, כאלה שקיימים עד היום בתחנות המטרו הישנות בפריז.

קופרשטיין והאדריכלית פיתחו יחד קו של חספוס וראשוניות, העצימו אותו בריצוף הדירה בבטון והוסיפו לו מראה מהעבר בבחירת החומרים של הארון בחדר השינה, שאמנם עשוי פורמייקה לבנה - אך המשטח שמעליו עשוי עץ לבנה והקנטים החשופים מדגישים את מראה השכבות של הלביד.

חיבור לעבר אפילו במנורות. האי במטבח(צילום: שי אפשטיין)

"פיליפ סטארק אמר שהפרויקטים הכי טובים נוצרים עם לקוחות טובים וחכמים", אומרת גורסקי. "אין ספק שבמקרה הזה הצליח קופרשטיין להגשים את כל משאלותיי, תודות לכימיה המיוחדת שנוצרה בינינו ותודות לחיפוש המשותף שלנו אחרי פתרונות בלתי שגרתיים". שילוב כזה, יחד עם החיבור בין מראה מחוספס וצעיר לבין התחושה של פעם, עושה את כל ההבדל גם כאן.