היום: ניסיון נוסף להגביל שכר הבכירים בחקיקה
ועדת השרים לחקיקה תתבקש לתמוך בהצעת ח"כ גלאון, לפיה הוצאות שכר בחברה יוכרו לצרכי מס רק עד פי 15 משכר המינימום או מהשכר הנמוך בחברה. הוועדה תדון גם בהצעת ח"כ שאמה לחייב רשתות שיווק לדווח למאגר מחירים מרכזי, ובהצעת ח"כ מולה להסדיר הפקעת קרקעות לדיור בר השגה
ניסיון נוסף לרתום את הממשלה להגביל בחוק את שכר הבכירים ייעשה היום (א') בוועדת השרים לחקיקה. הוועדה תתבקש לתת את תמיכת הממשלה להצעת חוק פרטית של יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, חברת ועדת הכספים, לפיה הוצאות השכר של חברה יוכרו לצרכי מס רק עד תקרה הגבוהה פי 15 משכר המינימום או מהמשכורת הנמוכה בחברה. תקרת השכר העכשווית לבכירי החברות שנגזרת מהצעת החוק תעמוד על 61,500 שקל בחודש.
גלאון מנסה את מזלה פחות מחודש לאחר שנתקע ניסיון דומה של הח"כים שלי יחימוביץ (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) לריסון שכר הבכירים. הצעתם כמעט זכתה בתמיכת ועדת השרים אלמלא נעקפה בתחליף של ועדת נאמן (יו"ר ועדת השרים). הצעת יחימוביץ-כץ עלתה בחודש שעבר לקריאה טרומית אבל ההצבעה נדחתה, כשאבד לה הרוב המובטח לאחר שקדימה חברה לקואליציה ונסוגה מהבטחתה לתמוך בחוק.
הצעת גלאון תוקפת את הבעיה דרך פקודת מס הכנסה. היא מאלצת חברות ציבוריות ופרטיות לצמצם את פערי השכר בהקטנת הכדאיות הכלכלית לשלם לבכירים משכורות ענק. זאת מאחר שתשלומי השכר מוכרים לחברות כהוצאה המייצרת הכנסה הפטורה ממס ללא קשר לגובה המשכורת (לפטור אין קשר למס האישי של העובד על שכרו). הרווח מהפטור נחלק בין שכר המנהלים לחברה שחוסכת תשלומי מס ככל ששכרם גבוה יותר.
"אני לא מבקשת לאסור בחוק על החברות לשלם שכר גבוה ועל הבכירים לקחת אותו", אומרת גלאון. "הצעתי רק קושרת את תקרת השכר שתוכר כהוצאה פטורה ממס ביחס לשכר הנמוך ביותר שהחברה משלם לעובדיה, כדי ליצור אפקט משולש: תמריץ לריסון שכר הבכירים, עידוד להעלות את שכר העובדים הזוטרים כמנוף להגדלת שכר הבכירים, והגדלת הכנסות המדינה כתוצאה מהגבלת הפטור ממס על ההוצאות לשכר".
גלאון מציינת בדברי ההסבר להצעתה כי הפטור ממס על הוצאות השכר הוא המניע ליצירת הכשל החברתי של פערי השכר המעוותים בחברות בין העובדים הבכירים לזוטרים מקבלי שכר המינימום ועובדי הקבלן שמקבלים אפילו פחות. לפי הצעת החוק שלה, מעסיקי הבכירים יידרשו לשלם את מלוא המס המגיע על חלק השכר שמעבר לתקרת הפטור שיבוא על חשבון רווחי החברה. לדבריה, הוראה דומה קיימת בארה"ב.
גם על הצעת גלאון זכות היוצרים אינה שלה אלא שייכת לקודמה בהנהגת מרצ ובוועדת הכספים – הח"כ לשעבר חיים (ג'ומס) אורון, שהקדים את יחימוביץ ואחרים. הוא חזר והגיש את הצעת החוק לכנסת 3 פעמים בעשור האחרון, החל מהכנסת ה-16 וכלה בנוכחית. בקודמת היא עברה בקריאה טרומית (כמו הצעת יחימוביץ), אך לא קודמה. בנוכחית נדחתה הצעת אורון במליאה כבר בקריאה הטרומית, לפני פחות משנתיים.
הצעה: פיקוח על מחירי מזון לתינוקות
ועדת השרים אמורה לדון גם על מתן תמיכה ממשלתית להצעות חוק פרטיות בנושאי צרכנות כגון הצעת ח"כ מירי רגב (ליכוד) להרחיב את חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים בהטלת פיקוח על מחיר מוצרי מזון בסיסיים לתינוקות, בעיקר תחליפי חלב אם. זאת עקב המחירים גבוהים שמעיקים על משפחות רבות.הצעה נוספת בתחום זה היא לתיקון חוק הגנת הצרכן של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד). הצעתו נועדה לאפשר לצרכנים להתעדכן במחירי המצרכים ברשתות השיווק השונות כך שיוכלו לכוון את קניותיהם ברשת שמחיריה ביום הקניה הם הנמוכים ביותר. לפי הצעתו הרשתות ידווחו מדי יום למאגר מידע מרכזי את המחירים של סל מצרכים בסיסי, והצרכן יוכל להתעדכן בהם דרך האינטרנט.
הצעות חוק נוספות שיעלו בוועדה: הצעה הן של ח"כ שלמה מולה (קדימה) לתיקון חוק התכנון והבנייה להסדיר הפקעות של קרקעות לבניית דיור בר-השגה במטרה להגדיל את מלאי הדירות באזורים שונים בארץ; והצעה של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) לתיקון חוק יסודות התקציב שיסדיר פיקוח אחיד של האוצר על השימוש שעושים גופים ציבוריים ועמותות בכספי תמיכות שמתקבלים מתקציב המדינה.