שימוש בנוגדי דיכאון מסייע בטיפול במחלות פיזיות
עכשיו זה מדעי: נפש בריאה אכן קיימת בגוף בריא. מחקרים חדשים מוכיחים קשר ישיר בין מוליכים עצביים לבין מערכת החיסון. ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסבירים כיצד שימוש נכון בנוגדי דיכאון יוכל לסייע בטיפול במחלות פיזיות ומדוע משבר נפשי עלול להוביל לחולי גופני
הקשר בין הגוף לנפש, וליתר דיוק, בין הגוף למוח, ידוע זה זמן רב. אנשי מדע רבים חשבו כי קיים קשר ישיר בין מצבי הנפש, ובעיקר מצבי עקה כמו חרדה, דיכאון וכעס, לבין חוסנו של הגוף. כבר בימי יוון העתיקה טענו כי "נפש בריאה בגוף בריא", אבל רק לאחרונה הוכח במחקרים כי יש קשר ישיר בין המוליכים העצביים, הפועלים בעיקר במערכת העצבים המרכזית ובמערכת העצבים ההיקפית, ובין מערכת החיסון.
כתבות נוספות על הקשר בין גוף לנפש:
- 11 דרכים טבעיות לחיזוק מערכת החיסון
אחת החוקרות הראשונות שמחקריה הניבו את התובנה הזו היא המדענית ד"ר מיה לויטה מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב-יפו. במחקר שערכה עם פרופ' יצחק קוך ממכון ויצמן ועם תלמידי המחקר דאז, אלון חן, יונתן גנור, שי רהימיפור ונורית בן-ארויה מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, ואשר פורסם בכתב העת המדעי "Nature Medicine" הצליחה ד"ר לויטה להראות כי מוליכים עצביים מסוגלים לגרום להפעלה של תאים מסוימים (תאי טי) במערכת החיסון.
ד"ר לויטה שאלה את עצמה אם ייתכן כי חומרים הנוצרים במוח מסוגלים להשפיע על מערכת החיסון, שתפקידה להגן עלינו מפני מזיקים חיצוניים כמו נגיפים וחיידקים. התשובה המפתיעה היא כן. יתרה מזאת, יש קשרי גומלין חזקים מאוד בין מערכת החיסון לבין המוליכים העצביים, והקשר הזה הוא דו-כיווני.
את התובנות שלה ושל חוקרים אחרים מהארץ ומהעולם כינסה ד"ר לויטה בספר מדעי חדש שערכה ואשר יצא באחרונה לאור. שמו "Nerve-Driven Immunity" כלומר עצב (תא עצב, נוירון) שמעודד ומשפיע על מערכת החיסון. למעשה, חלק לא קטן מהמוליכים העצביים המוזכרים בספר מוכרים לנו בצורה חלקית או מלאה.
כל מי שלוקח נוגד דיכאון ממשפחת הSSRI- (עיכוב ספיגת סרוטונין חוזר) - כמו ציפרלקס, פרוזק ונגזרותיהם - יודע ומכיר את הסרוטונין, הנחשב לאחד מ"סמי האושר". כך גם מוליך עצבי אחר, שאף הוא אחראי בין היתר על מצב רוח טוב ועל אנרגיה וחיוניות, הדופמין. ויש גם את האדרנלין, נוראדרנלין, ומוליכים עצביים כמו אופיואידים (קולטני אופיום, מורפין והרואין, הידועים בכוחם לשכך כאב) או קנבינואידים (קולטנים לקנביס על נגזרותיו, מריחואנה, ג'ארס וחשיש.(
התגלתה הדרך בה דיכאון פוגע בבריאות הפיזית
בספר החדש מתוארות תגליות חדשות ומוזכרים מחקרים עדכניים על השפעתם הישירה ורבת העוצמה של המוליכים העצביים על מערכת החיסון. לתגליות האלה עשויה להיות השפעה מדעית ורפואית קריטית, כמו פיתוח טיפולים חדשים ותרופות חדשות למחלות אימונולוגיות (מחלות של חוסר חיסוני או של עודף חיסוני) ולמחלות נוירולוגיות (מחלות הקשורות למערכת העצבים המרכזית או ההיקפית.(
"המהפכה הראשונה המוצגת בספר היא בצורת ההסתכלות על המוליכים העצביים," אומרת ד"ר לויטה. "עד היום מוליכים אלה לא היו ידועים כלל כחומרים בעלי השפעה ישירה על מערכת החיסון. בספר אנחנו מראים כיצד הם נקשרים ישירות למערכת החיסון כבעלי השפעה על הפעלה, הגברה, דיכוי והחלשה של פעילויות חשובות ורבות של תאי המערכת."
המהפכה השנייה המוצגת בספר היא בידע ובצורת ההסתכלות על זהותם ועל מקורם של החומרים המשפיעים על מערכת החיסון. על פי התגליות החדשות המוצגות בספר, תאי מערכת החיסון יכולים להיות מופעלים או מדוכאים ישירות גם על ידי המוליכים העצביים, המיוצרים ונשלחים על ידי מערכת העצבים שבמרכז המוח. "במילים אחרות, ההפעלה של מערכת החיסון על ידי 'שליחי המוח' ומערכת העצבים יכולה להתבצע גם בהיעדר איום חיצוני או פנימי על הגוף," היא מסבירה.
בספר נטען כי אם הדבר אכן כך, ייתכן מאוד שסוף-סוף אנחנו עומדים בתחילתה של תקופה שבה אפשר יהיה להבין את הדרך הישירה שבה המוח והנפש הבריאים מחזקים את פעילות מערכת החיסון ובכך תורמים לעמידות טובה יותר של הגוף מפני גורמים מחוללי מחלות, חיצוניים או פנימיים.
הספר מראה כי ייתכן שהתגלתה הדרך, שלפני זה רק הרגשנו שהיא קיימת וכעת אנחנו כמעט רואים אותה, שבה אירועים וחוויות שליליים המתרחשים בחיינו - סטרס, דיכאון, טראומה או פגיעה מוחית - יכולים לגרום באופן ישיר ומהיר לשיבושים בתפקוד של מערכת החיסון, ובכך לגרום לרגישות יתר ואפילו לפיתוח מחלות זיהומיות, מחלות אוטו-אימוניות וסרטן.
"ציפרלקס משפיעה על מערכת החיסון"
ד"ר לויטה מסבירה מה השימושים האפשריים של התגליות: "שימושן בשני תחומים עיקריים. הראשון הוא עצם הידיעה. עד היום רוב הרופאים, כולל הפסיכיאטרים, אינם יודעים וכמובן גם אינם מספרים על כך לפציינטים שלהם, בזמן שהם רושמים להם תרופות שונות, כמו נוגדי דיכאון, הקשורות בהגדלה של מוליכים עצביים מסוימים. ציפרלקס וכל משפחת התרופות שאליה הוא שייך הם דוגמה בולטת.
"אני חושבת שהשימוש הראשון והחשוב ביותר הוא עצם הידיעה שבצד הפעילות האנטי-דיכאונית, שהיא מבורכת כשלעצמה, ההתערבות בכמות המוליך העצבי עלולה להשפיע - לטוב או לרע - גם על מערכת החיסון של האדם הנוטל את התרופה.
"תיאורטית, אדם שלוקח תרופות הקשורות בהגדלה של המוליכים העצביים או בהקטנתם עלול להיות חשוף יותר למחלות זיהומיות ואפילו לסרטן, מאחר שגילינו שהמוליכים העצביים מפעילים, מגבירים או מחלישים את מערכת החיסון. אני מקווה שהמידע הזה ייכנס בקרוב להתוויה של התרופות השונות.
"שימוש אפשרי נוסף שאני יכולה לחשוב עליו הוא שימוש חיובי מאוד, כמו למשל הוצאה של לימפוציטים מגוף החולה (תאי דם לבנים על שלושת סוגיהם, שמרכיבים את מערכת החיסון,( חשיפתם מחוץ לגוף למוליך העצבי דופמין, שידוע שהוא מגביר ומשפר את פעילותם של הלימפוציטים, ואז החזרתם - לאחר שנחשפו לדופמין - לגוף החולה.
"כך נשפר את סיכוייהם לנוע מהר יותר ולהיכנס לאיברים כדי לתקוף ביתר יעילות תאים סרטניים, וירוסים או חיידקים. זה כמו יחידה לוחמת שצריכה ללחום בשטח אויב. המפקד עושה שיחת מוטיבציה עם הלוחמים (מחוץ לגוף החולה) ואז שולחים אותם לשדה הקרב (בחזרה לגוף החולה,( וכעת הלוחמים עיקשים יותר, עזי לב יותר ולכן גם הרבה יותר יעילים במיגור האויב."
לדבריה, התובנות החדשות העולות בדבר הקשר הדו-סטרי בין המוליכים העצביים לבין מערכת החיסון מביאות עימן תקווה רבה להגברת כוחה ההרתעתי וההתקפי של מערכת החיסון שלנו, אך גם לטיפול בבעיה ההפוכה: מחלות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון עובדת ביתר מרץ ותוקפת את הגוף עצמו.
"במקרה כזה אפשר יהיה להשתמש בידע החדש שלנו על הקשר הדו-כיווני הזה כדי לדכא קצת את מערכת החיסון כדי שתפסיק לתקוף את הגוף עצמו. זה רלוונטי גם למקרים של דחיית שתל, שחשוב שייקלט, ולכן זה קריטי להחליש קצת או להרגיע את מערכת החיסון," אומרת ד"ר לויטה.
אז אם גיליתם את הקשר ההדוק שבין המוליכים העצביים לבין מערכת החיסון, ייתכן כי אנשים המורגלים לצרוך סמים מסוימים כמו סיגריות, קנביס או מורפין זקוקים לזה כי מערכת החיסון שלהם התרגלה אליהם, וכאשר הם מפסיקים לעשן במכה אחת הם חולים הרבה יותר?
"בהחלט ייתכן שאצל אדם שעישן שנים רבות ואז הפסיק בבת-אחת, מערכת העצבים תשדר אותות שבשבועות הראשונים מחלישים את מערכת החיסון. הוא יתחיל פתאום לסבול מכל שפעת חולפת ומכל וירוס מזדמן. מורפין יעיל מאוד בשיכוך כאבים, ויש אנשים המשתמשים בו באופן כרוני.
"אבל הבעיה היא ששימוש במורפין מדכא את תאי מערכת החיסון בצורה קשה. חוקרת הראתה לנו תמונות מזעזעות שבהן רואים פצעים של משתמשי מורפין שאינם מגלידים והם סובלים ממחלות זיהומיות. אם אדם נאלץ להשתמש בהוראת הרופאים במורפין, צריך לחזק את מערכת החיסון שלו."
איך אפשר לחזק את מערכת החיסון?
"השיטות הידועות והבדוקות הן תזונה נכונה ופעילות גופנית."
לפנייה לכתב/ת 
