HOT החשיכו את הערוץ הטורקי: האם זה חוקי?

מנויי HOT הצופים במשחקי יורו 2012 התאכזבו שוב גם הערב כשהערוץ הטורקי (TRT1) שמשדר את המשחקים הללו הוחשך על-ידי חברת HOT, כדי שלא להפר את זכויות השידור של צ'רלטון החברה שרכשה את זכויות השידור בישראל לחלק מהמשחקים. בעוד המנויים מנועים מלצפות במשחק איטליה-ספרד, ב-HOT שבים וטוענים כי הם פועלים לפי חוק. איזה חוק? נראה שמדובר בהלכה שקבע בג"ץ.

בעמוד הפייסבוק של HOT מסבירים בלקוניות ובחזרתיות: "זכויות השידור של אירועי ספורט, ביניהם היורו, נרכשות לטריטוריה מוגבלת. במקרה של הערוץ הטורקי (158) שרכש את זכויות השידור, הן תקפות לטורקיה בלבד והערוץ אינו רשאי לשדר את האירוע בישראל. חשוב לציין כי על פי פסיקת בית-דין, שידור אירוע ספורט מוגן בזכויות יוצרים והעברת השידור בערוץ הטורקי, ללא הסכמת בעלת הזכויות (חברת צ'רלטון) מהווה הפרת זכויות יוצרים".

מה זה אומר? הנה כמה הסברים ותשובות לשאלות של הלקוחות הזועמים שלא ששים לקבל תשובות שחוזרות על עצמן מנציגי שירות הלקוחות של HOT בפייסבוק.

יהיה פיצוי? היו אמורים להודיע מראש?

מהו הפיצוי על החשכת ערוץ?

לפני שנסביר בהרחבה מהי אותה הלכה ש-HOT כה נתלים בה, נזכיר שאין בפסיקה שום התייחסות לעניין פיצוי הצופים על חסימת ערוצים. נניח ש-HOT החשיכו ערוץ על פי חוק כדי לא לפגוע בזכויות שידור. מה עם זכותם של הצרכנים לצפות בערוץ עליו הם משלמים, במקרה זה הערוץ הטורקי?

גם אם נצא מנקודת הנחה שרוב הצופים בערוץ הטורקי אתמול והערב אינם צופים בו מדי יום, שהרי ישנם כאלה שכן צופים בו - ועל כן החשכתו היא פגיעה בהם. אותו הדבר תקף לגבי הערוץ האיטלקי אם יוחשך. כיצד יפוצו אלה? במועצת הכבלים והלווין, שם מצדדים בהחלטת HOT, מסרו כי נושא הפיצוי "נמצא בבדיקה".

ומה לגבי החובה של HOT, לפי הוראות רישיונה, להודיע לצרכנים 15 יום לפי הורדת ערוץ? ומה לגבי חובתה לספק ערוץ חלופי?

החובות האלה לא תקפות כלל במקרה זה, שכן לא מדובר בהורדת ערוץ אלא בהחשכתו הזמנית לזמן המשחק בלבד. זו לא הפעם הראשונה שחברות הכבלים והלוויין מחשיכות כך ערוצים. בעבר הוחשכו לא מעט ערוצים זרים בעת שידורי המונדיאל, וחברות הכבלים והלוויין הודיעו על כך מראש, שלא כמו במקרה שלפנינו - נראה ש-HOT לא הודיעה על כך מראש לצרכנים שהופתעו לגלות שקופית לפיה הערוץ הטורקי נחסם לצפייה.

מי שמעוניין לצפות ב-13 המשחקים שצ'רלטון קנתה צריך לרכוש את ערוצים ספורט 1 ו-2 ב-65 שקל לחודש, ולהתנתק אחרי חודש. אפשר אף לצפות במשחקים באתר של ההתאחדות במחיר של 5 שקלים פר משחק.

הפסיקה מ-2003: זכויות הקניין שוות יותר מהנאת הצרכנים

על איזה חוק או פסיקת בית-דין מסתמכים ב-HOT כשהם מחשיכים את הערוץ?

חוק זכויות יוצרים והלכת בג"ץ. ב-2003 דן ביהמ"ש העליון דיון נוסף בערעור על פסיקתו מ-2001 (דנ"א 6407/01 ערוצי זהב ושות' נ' Tele Event Ltd ). לפי הפסיקה מ-2001, HOT צודקת ואף מחויבת להחשיך ערוצים: משום שנקבע כי חברות הטלוויזיה בכבלים בישראל הקולטות באמצעות לוויינים שידורים של ערוצי טלוויזיה זרים, המוגנים בדין זכויות יוצרים, ושמעבירות אותם בזמן אמת ברשתות הכבלים בישראל, מפרות את זכויות היוצרים של בעלי הזכות. גם הדיון הנוסף בערעור על הפסיקה הזאת נדחה לטובת המחזיק בזכויות השידור ולרעת הצרכנים:

לפי הפסיקה מ-2003, הוראת סעיף 6כה(2)(5) לחוק הבזק, האוסרת על שידור שידורים שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים, חלה גם על העברתם של "שידורי משנה": שידורים מערוצים זרים בזמן אמת על ידי חברות הכבלים, כלומר, כששידורים אלו מוגנים בזכות יוצרים - חברות הכבלים מפרות את חוק זכויות יוצרים.

"אכן, הציבור מפיק תועלת מהאפשרות לצפות בערוצים הזרים הרבים אשר שידוריהם מועברים ארצה", נאמר בתקציר פסק-הדין.

"אך העובדה כי הפרת חוק זכות היוצרים, והפגיעה בזכויות הקניין של היוצרים, נעשות בהיקף נרחב, משך זמן ארוך, ואולי אף להנאת הצופים, אין בה להצדיק הפרה של החוק. העובדה שעבירה על החוק היא נפוצה, ויש המפיקים ממנה תועלת, וודאי שאין בה כדי להתיר את ביצועה של העבירה.

"בשל השימוש המסחרי אותו הן עושות ביצירה, ולאור תפקידן האקטיבי, חברות הכבלים נחשבות למשדרות לכל דבר ועניין. בעשותן כן, הן מבצעות ביצוע פומבי של היצירות המשודרות בשידור משני, ובנסיבות שכאלה, אין כל הבדל בין המשדר הראשי למשדר המשני, ועל כן חב משדר המשנה בקבלת רישיון מאת בעל זכות היוצרים. אין בכך לומר, כי בפועל, יחוייבו חברות הכבלים לפקח על כל שידור המשודר בערוצים הזרים ולשאת ולתת עם כל בעל זכות יוצרים שיצירתו משודרת באחד מהערוצים אשר שידוריו מועברים לציבור על ידן. הפתרון ימצא בהסדרים חוזיים שייחתמו בין חברות הכבלים לבין הערוצים הזרים".

גם העתירות מ-2006 נדחו

בשולי הפסיקה, בית-המשפט קרא להתערבות של המחוקק בהסדרת הסוגיה ובהתאמת ההגנה על זכויות היוצרים למציאות הטכנולוגית המודרנית. אך כנסת ישראל, לא נענתה לקריאה.

כיוון שהמחוקק לא התערב מאז, ב-2006, הוגשו שתי עתירות נגד צ'רלטון, האחת כוונה נגד גביית תשלום על ערוצי ספורט והשנייה, קשורה לענייננו וכוונה נגד כוונת חברות הכבלים והלוויין להחשיך ערוצים זרים בעת שישדרו את משחקי המונדיאל עליהם על צופי ישראל לשלם בכסף. בג"ץ טען כי עתירות אלה הוגשו בחיפזון ועל כן אין די זמן לדון בסוגיות מחדש, לכן הוא מפנה לפסיקה הקודמת שקוברת את טענות הצרכנים עמוק בחול.

ביהמ"ש הגן על זכות הקניין של צ'רלטון ודחה את העתירה בהתאם לפסיקה קודמת של בית-המשפט העליון. "למעלה מן הדרוש יודגש כי גם הטענה בדבר "החשכת" הערוצים הזרים אין בה כדי לשנות ממסקנתנו", נאמר בפסיקה ההיא,

"די בהקשר זה כי נפנה לפסק-הדין של בית-משפט זה בדנ"א 6407/01 ערוצי זהב ושות' נ' Tele Event Ltd. יתרה מכך, מקצת מן הטענות בסוגיה זו מקומן, אם בכלל, בבית-המשפט האזרחי. אכן הרצון לצפות במשחקי הכדורגל חינם אין כסף או במחיר שווה לכל נפש הוא מובן, אך החלטת המועצה ניתנה במסגרת המשפטית הנתונה לה תוך התחשבות נאותה בשיקולים הרלבנטיים".