צ'ילה: מהומות בבכורת הסרט על הרודן פינושה
מאות בני אדם התעמתו מחוץ לאולם הקולנוע שבו נערכה הבכורה של הסרט התיעודי המציג כגיבור לאומי את ראש החונטה הצבאית, האחראי לרצח, להיעלמם ולעינוים של אלפים בשנות שלטונו. תומכיו: "רוצים לתקן את העיוותים ההיסטוריים"
מורשתו של הרודן עוד מעוררת סערה בצ'ילה : מאות מתומכיו של אוגסטו פינושה, הרודן הצ'יליאני שהלך לעולמו ב-2006, התעמתו אתמול (א') עם מאות ממתנגדיו בסנטיאגו, ליד אירוע הבכורה של סרט תיעודי חדש שמציג את העריץ כגיבור לאומי שהציל את צ'ילה מהקומוניזם והלך לעולמו כקורבן לרדיפתם של אנשי שמאל במדינה שהאשימו אותו בפשעים נגד זכויות האדם במדינה. בנוסף למהומות, הסרט החדש מצית מחדש את הוויכוח במדינה הדרום אמריקנית על גבולות חופש הביטוי ועל האירועים ההיסטוריים מהעבר הלא רחוק.
מחוץ לאולם הקולנוע שבו נערכה בכורת הסרט, השתמשו השוטרים בגז מדמיע ובתותחי מים בניסיון לפזר את מאות המפגינים שהגיעו למקום להביע תמיכה ביוצרי הסרט מחד, ולהפגין נגדו מאידך. במתחם האולם הניפו אלפים מתומכיו של פינושה את דגלי צ'ילה ואת תמונותיו של ראש החונטה הצבאית ששלט במדינה משנות ה-70 ועד סוף שנות ה-80. כשעלה לבמה נכדו, קפטן אוגוסטו פינושה מולינה, הם קיבלו אותו בתשואות רמות במשך דקות ארוכות.
עוד חדשות מהעולם :
דיווח: כוחות אסד חוטפים נשים בדרום סוריה
מורסי גינה: 100% מהמצרים בארץ הצביעו לשפיק
מדגמים בצרפת: ניצחון לשמאל בפרלמנט
אוגוסטו פינושה הדיח במאי 1974 את חברי החונטה שבראשה עמד, ונעשה שליט יחיד בצ'ילה. הוא מיד פתח בצעדי דיכוי אכזריים נגד השמאל בארצו. כ-3,000 איש הוצאו להורג, עשרות אלפים נעלמו, הושמו במעצר ועונו. בתקופה שלאחר ההפיכה גלו מצ'ילה קרוב למיליון איש. במרוצת שנות שלטונו הרודני דיכא התקוממויות חוזרות ונשנות נגד שלטונו, שבראשן התייצבו בין השאר האיגודים המקצועיים.
פינושה נאלץ, אחרי לחצים רבים מהציבור, לקיים משאל עם ב-1988 כפי
שהובטח בחוקה. ברוב לא גדול החליטו הבוחרים נגד המשך כהונתו כנשיא, והוא התפטר, אך המשיך לכהן כמפקד הצבא עד שנת 1998. באותה שנה יצא לטיפולים בלונדון, ושם נעצר ושוחרר מטעמי בריאות. עם שובו לצ'ילה אמור היה לעמוד לדין, אך בשל בריאותו המעורערת והתמשכות ההליכים המשפטיים הוא לא הועמד מעולם לדין. ביום הולדתו ה-91, מספר שבועות לפני מותו, הכריז פינושה כי הוא מקבל "אחריות פוליטית" על מעשיו בשנים שבהן כיהן כנשיא המדינה.
"אנחנו רוצים לתקן את העיוותים ההיסטוריים בנוגע לפינושה", אמר חואן גונזלס, קצין בדימוס בצבא צ'ילה, ממובילי התנועה למען זכרו של הרודן. "סבלנו בשקט את השקרים ואת הרמאות וראינו כיצד הסיפור ההיסטורי עוות". אף שאחותו פרנצ'יסקה טענה בפומבי כי עברה עינויים תחת משטרו של פינושה, מכחיש גונזלס כי משטרו של הדיקטטור הפר את זכויות האדם של האזרחים. לדבריו, אלו שנהרגו או עונו היו נפגעי המלחמה של פינושה נגד הגורמים שחתרו תחתיו משמאל.
"למה אנחנו לא יכולים להקרין את הסרט הדוקומנטרי שלנו, אם מהצד השני יש
להם את האנדרטה לזכר איינדה?" שאל גונזלס, בהתייחסו לנשיא סלבדור איינדה, שעמד בראש המפלגה הסוציאליסטית ובספטמבר 1973 הודח בהפיכה צבאית שהוביל הגנרל אוגוסטו פינושה.
קרובי משפחתם של עשרות האלפים שנעלמו, נעצרו ועונו, פנו אל נשיא צ'ילה, סבסטיאן פינרה, בקריאה שיאסור על אירוע הבכורה החגיגי של הסרט. דובר הנשיא אמר בתגובה כי אף שליוצרי הסרט יש זכות מלאה לבטא את עצמם, "מצער שהם תומכים בממשל שהפר את זכויות האדם". הוא אמר כי "אין זה הכרחי" להוקיר את פינושה.