איך שרד בונקר עתיק בים המלח?

אוצר גנוז בן עשרות שנים מרתק את אנשי חיל ההנדסה של פיקוד מרכז: לוחמי הנדסה במילואים צפויים להשלים בקרוב חשיפת נדבך נוסף מ"הבונקר הגרמני העתיק" שטמון בצפון ים המלח. נסיגתו של הים בשנים האחרונות הביאה לחשיפתו של מאגר אמצעי לחימה עצום של אלפי פגזי ארטילריה, כדורי תחמושת, רובים, אקדחים, מוקשים, מטענים, ארגזי פעולה ואף מכשירי קשר גדולים וישנים, שנשמרו בזכות אחוז המלח הגבוה שבמים במצב כמעט מושלם.

אקדח שהשתמר בבונקר בים המלח (צילום: יואב זיתון)

פגזים שנמצאו בים(צילום: יואב זיתון)

מכשיר קשר. השתמר במלח(צילום: יואב זיתון)

הנשק החל לצוץ במים(צילום: יואב זיתון)

לפני מספר שנים דיווחו תיירים מחוף קליה על תחמושת חשודה שמתחילה לצוץ במים. לוחמי ההנדסה החלו בבדיקה ראשונית שבה התברר כי לא מדובר באמצעי לחימה של צה"ל. לאחרונה השלים קצין ההנדסה של הפיקוד, אלוף משנה ירון בית און, תחקיר שביצע על מקור כלי הנשק, וגילה שככל הנראה הם שייכים לגדוד של האימפריה הגרמנית. זו לחמה בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה לצד הטורקים, נגד הבריטים.

"נדהמנו מאיכות השימור" 

"ממה שבדקנו גילינו שבאותה התקופה ישב באזור צפון ים המלח מחנה של גדוד גרמני, ושיערנו שלאחר שהפסידו ונאלצו לחזור לאירופה, הותירו אחריהם בתוך הים את אמצעי הלחימה שברשותם", סיפר בית און ל-ynet. "הם כנראה שטו בסירות ובאופן אחיד, ממש בשורות, השליכו למים את הפגזים, הרובים וכל היתר במרחק אחיד זה מזה. נדהמנו מאיכות השימור של האמצעים בים, בזכות המלח". לדבריו, בשל נסיגת הים וחשיפת כלי הנשק לאוויר - הם התמלאו בקורוזיה ובשכבות מלח עבות.

בפיקוד המרכז גילו שהפגזים והמוקשים עדיין באיכות מספיק טובה כדי להתפוצץ ולסכן חיי אדם. בכל מקרה מדובר באזור שהוא שטח צבאי סגור, ממוקש ואסור לכניסת אזרחים: בין גדר המערכת לגבול עצמו עם ירדן, בנקודה הצפונית ביותר של ים המוות.

"הנה מוקש קופץ מוכן לפיצוץ", הזהיר סגנו של בית און, סגן אלוף חזי רביבו. "חלה פה נסיגה של עשרות מטרים של קו המים, ובהתחלה נעזרנו בכוח של היחידה למשימות תת מימיות כדי לפוצץ אמל"ח מתחת למים. בהתחלה חשבנו שמדובר באמל"ח ירדני שנשאר פה מאז מלחמת ששת הימים, אבל ברגע שראינו שהוא מסודר בשורות, הבנו שמי שהשאיר אותו עשה זאת באופן מסודר. על חלק מהרובים, גרמנים מסוג מאוזר שאחדים מהם שימשו אף את חיילי צה"ל בשנות ה-50, הייתה חותמת של שנת ייצור 1895, מה שחיזק את ההשערה שהם שימשו פה כוחות במלחמת העולם הראשונה".

בפיקוד מרכז נטלו מספר בודד של דוגמאות למזכרת, בהן רובה ואקדח שנוקו, אבל יתר האמל"ח פוצץ או עבר לגריטה. "אולי נשלח תמונות של האמל"ח הזה לנספח הצבאי של גרמניה בארץ, שיבדוק ויאשר את ההערכה שלנו", ציין אל"מ בית און.