עבירת מחשב? מה עם ראיות מחשב?
האם תדפיס על נייר מוכיח משהו על תמונה שהייתה במחשב? האם מצגת פאוור פוינט מספיקה להצגת חומרי ראיות של חקירה? על ראיות דיגיטליות
כך למשל, במהלך החקירה, הסמויה והגלויה, הרשות החוקרת יכולה לבקש ולקבל צווי האזנת סתר לתעבורת מידע ממוחשב (Lawful IP surveillance), צווי חיפוש במחשבים ובכלל להניח ידיה על ערב רב של ראיות אלקטרוניות. הדיון בעניין ראיות אלקטרוניות נסוב בדרך כלל סביב האופן שבו נתפסו והאם הן קבילות להצגה בהליך המשפטי. במאמר זה נתמקד דווקא בחשיבות קבלת הראיות במלואן ובמצבן בעת התפיסה, בין היתר לאור הקושי הטכני בהעתקתן אשר עלול להופיע במגה תיקים או בתיקים בהן קיים מידע דיגיטלי רב.
כל המידע בראיה אחת
לאחר גיבוש חומר החקירה והחלטה להגיש כתב אישום, מטבע הדברים, נציגי המדינה יעשו כל שביכולתם כדי להוכיח כי ההחלטה להגיש כתב אישום נכונה וכי הנאשם אשם. הנאשם, מצידו, יעשה בדיוק את ההפך. בשלב הזה הממרה - אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - רלוונטית יותר מתמיד במיוחד בעניינן של ראיות התביעה. נקודה זו מתחדדת אף יותר בתיקי עבירות טכנולוגיה בהן נאספו ראיות בפורמט דיגיטלי.
ראיה דיגיטלית יכולה להכיל מספר שכבות של מידע ומהווה, הלכה למעשה, ראיה מרובדת. קבלת מלוא הראיות בתיק על רבדיהן, באופן זהה לאלה שנתפסו על-ידי הרשות החוקרת, יכול להטות את הכף מהרשעה לזיכוי. כך למשל, המדינה נסמכת על תעבורת מידע שנתפס בתווך בין מחשב הנאשם למחשב אחר המלמד על פעילות עבריינית. ברם, קבלת התעבורה באופן מלא יכולה ללמד כי מקור הפעילות העבריינית התבצעה דווקא מכתובת IP דינמית השונה מזו שקיבל הנאשם מספקית שרותי הגישה לאינטרנט במועד תפיסת התעבורה. די בכך כדי להעלות את טענת ההגנה המצוינת – "זה לא אני".
דוגמה אחרת ניתן למצוא בתמונה שנתפסה לכאורה במחשבי הנאשם ויש בה כדי להוות ראיה חותכת על ביצוע עבירה. הנאשם יודע על התמונה מאחר שהיא נמסרה לו על דף נייר בשלב העיון בראיות. ברם, אילו היה מקבל הנאשם את קובץ התמונה, אולי יהיה באפשרותו להוכיח כי התמונה כלל לא נוצרה במחשבו והוא בכלל הוריד אותה מן האינטרנט ובנסיבות אחרות את ההפך, או שהתמונה נתפסה במועד שאינו מתאים לנסיבות המקרה, או שהתמונה עברה, חס וחלילה, עיבוד על-ידי גורם עלום שם לאחר שנתפסה במחשבו. כך או כך, קבלת הראיה במלואה במצב שבו נתפסה הינו עניין בעל חשיבות רבה להצלחת קו ההגנה
הזכות לעיין ולהעתיק ראיות
במהלך חקירת עבירות מחשב בכלל ועבירות אינטרנט בפרט, נאסף מידע רב המוחזק באמצעים דיגיטליים ופיזיים ואינו נגיש לנאשם. לאחר הגשת כתב האישום, רשאי הנאשם לעיין בכל חומר החקירה שנאסף ולהעתיקו. למרות ה"טכניות" של שלב זה, לקבלת מלוא הראיות בתיק חשיבות רבה לצורך קבלת הגנה ראויה ולכן העתקת חומר החקירות הינו שלב חשוב מאוד. חשיבותו של שלב זה גוברת במיוחד כאשר מדובר בעבירות בהן קיים חומר חקירה רב, קל וחומר בראיות דיגיטליות. במקרים שכאלה, לאור כמות החומר הרבה ו"נזילות" הראיה הדיגיטלית, קל יותר "להעלים" ו/או "לטפל", בשגגה כמובן, בחומר חקירה רלוונטי אשר יכול לסייע לנאשם בהגנתו.
מלשון החוק, על המדינה להעמיד לרשות הנאשם את כל המידע שנתפס על-ידה בעניינו, זאת גם אם לא יעשה שימוש כלשהו במידע זה לצורך הוכחת אשמתו. הנאשם רשאי לגשת למקום שבו העמידה המדינה את הראיות לעיונו ולהעתיקן. אך מה קורה כאשר מדובר בכמות ראיות עצומה או במידע שנתפס באופן דיגיטלי. בימים אלה, נדונה סוגיית אופן קבלת הראיות בתיקים גדולים בפני בית המשפט העליון בפרשת חפציבה. המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה לה לסרוק על חשבונה כ-100 ארגזי ראיות ולמסור אותו לנאשם.
למצות את הזכות עד תום
סוגיה זו עלתה לאחרונה בתיק הנוגע, בין היתר, לעבירת הימורים באינטרנט בת.פ. (ראשל"צ) 6791-03-10 מדינת ישראל נ' אריאל מרקוס. בתיק זה הוגשו מספר רב של אישומים, לאחר שבמהלך החקירה נאסף מידע רב. בכדי לסבר את האוזן, תיק המוצגים עצמו הכיל 446 מוצגים וזאת מבלי להתייחס למידע נוסף שנתפס ולא נעשה בו שימוש בהליך. במהלך שלב ההוכחות, עורך הדין של הנאשם הראשי בתיק התרשם כי לא הוצג בפניו כל חומר הראיות בתיק, זאת לאחר שהתביעה השתמשה במצגת Power Point אשר לא נחשפה בפני הנאשם, במהלך 10 ימי העבודה של פרקליטו אשר הושקעו לצורך צילום חומר החקירה.
הנאשם פנה לבית המשפט כי יורה למדינה לסרוק את כל הראיות בתיק ולהעביר את הסריקה לנאשם. בית המשפט ציין כי בתיקים בהם יש חומר חקירה רב, ראוי שהמדינה תעמיד לנאשמים סריקה של כל הראיות בתיק. בית המשפט הבהיר כי יש במתן תקליטור המכיל את כל חומר החקירה כדי למנוע תקלות הנובעות מהיקפו הרב של המידע הראייתי וכן יש בכך כדי לסייע לבית המשפט אשר יעדיף לקבל את הראיות בצורה דיגיטאלית במקום באמצעות העמסת ארגזי מסמכים על המזכירות ולאחר מכן על ארכיב בית המשפט.
יחד עם זאת, דחה בית המשפט את הבקשה כאשר השתכנע כי זכות העיון וההעתקה התאפשרו כראוי והנאשם מיצה אותה. ככל שנוגע למצגת שלא נמסרה, מציין בית המשפט כי טוב הייתה עושה המדינה אילו מסרה עותק מן המצגת גם לנאשם. אולם, ממשיך בית המשפט וקובע כי אין במצגת זו כדי להוות חומר חקירה חדש אלא רק סידור ומיון דיגיטאלי של שיטות הפעולה ודרכי החקירה. בית המשפט אף ציין כי מצגת זו סייעה לו רבות להבנת שיטות החקירה והמסקנות אליהן הגיעה המדינה.
מה לעשות
אם כך, מה עושים כאשר מגיע שלב העיון בחומר החקירה. סביר להניח כי בשלב הזה תהיו כבר מיוצגים על-ידי עורך דין שמודע לכל הנדרש כדי לייצגכם נאמנה. יחד עם זאת, זה אף פעם לא מזיק לדעת מה מותר לכם ומה אתם מבקשים להשיג, כפי שהוכח בת.פ. 1826/08 מדינת ישראל נ' הלוי. מותר לכם לעין ולהעתיק את כל חומר החקירה, גם אם התביעה אינה עומדת להשתמש בו כראיה במשפט. ישנן ראיות אשר לא יוצגו לכם לאור היותן בגדר חומר סודי או חסוי, אך אלה בדרך כלל מתרחשות בעניינים מסוימים של בגידה או ריגול. המשמעות של אי הצגת ראיה, לא ניתן יהיה להשתמש בה במהלך המשפט. אמנם, לא תמיד כלל זה מתרחש בפועל כאשר בתי המשפט מאפשרים למדינה לתקן את התקלה, אך כאמור, קיימות סיבות נוספות שכל המידע יהיה בידכם.
לפני שהגעתם לצלם את התיק, בקשו מן הגורם הרלוונטי לקבל את כל המידע הדיגיטלי ועותק מסריקת המסמכים. לא בכל המחוזות ניתן שירות שכזה ואף לא בכל התיקים, אך שווה לנסות מטעמי יעילות ובמקרים בהם מדובר במידע דיגיטלי, אי מסירתו יכול להוות כל חזק להתגוננות בפני כתב האישום.
אמצעי עזר להעתקת מידע וטיפ קטן
כך או כך, כדאי להגיע מוכנים עם אמצעים שונים לצורך העתקת מלוא המידע. כך למשל, כדאי להביא עמכם דיסק און קי, תקליטורי DVD ריקים וכיו"ב. ככל שנוגע למסמכים, ניתן ליעל את העתקתם באמצעות הבאת מחשב נייד וסורק ובמקרים בהם מדובר במספר גדול של מסמכים, מומלץ להביא סורק מקצועי עם פידר. טיפ נוסף אשר יקל על עיבוד המידע הסרוק והקטנת הסיכון שדבר חשוב חמק מעיניכם - העבירו את כל המידע שנסרק בתוכנת זיהוי תווים אופטית (OCR) ותריצו מספר חיפושים בכדי לנסות ולמצוא מידע שנחבא או "הוחבא" במלל הרב המוכל בראיות. עניין נוסף, חשוב לא פחות, הינו תיעוד קבלת המידע.
אם יתברר במהלך ההוכחות כי ראיות מסוימות לא הוצגו בפניכם, ניתן יהיה להוכיח לבית המשפט כי עשיתם כל שביכולתכם בכדי לקבל את מלוא המידע ולהעתיקו, אך מידע זה לא הועמד לרשותכם על שלל המשמעויות הנובעות מכך.
אביב אילון, עו״ד, מתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים ומפעיל את אתר דיני רשת
לפנייה לכתב/ת 
