אחרי כולם: השקיה חסכונית בחקלאות גם בישראל
בזמן שבישראל המשיכו למדוד את כמות המים הדרושה להשקייה חקלאית בגיגיות - בעולם הבינו כבר לפני 20 שנה שיש להתחשב גם בקרינה, ברוח ובטמפרטורה כדי להגיע למינון המדויק. יוזמה חדשה של אשר אייזנקוט ממשרד החקלאות, צפויה לחסוך מיליוני קוב מים בשנה
שיטת השקיה חדשה עשויה לחסוך כ-5% מכמות המים המשמשים לחקלאות בישראל מדי שנה: אשר אייזנקוט, מנהל תחום שירות שדה (שה"מ) במשרד החקלאות, יזם וקידם בישראל את שינוי השיטה להערכת ההתאיידות ובימים אלו עמלים על הטמעתה בסקטור החקלאי. כעת הוא זוכה לאות הצטיינות על פועלו ממועצת הצמחים.
עוד בכלכלה ירוקה :
- החקלאים טירפדו היטל כפול על שאיבת מים
דו"ח: קיצוץ מים לחקלאים הכרחי לשיקום הירדן
בונים ירוק - וחוסכים כמחצית מכמות המים
אייזנקוט, שעוסק בתחומים כמו ייעול השימוש במים והזנת צמחים, מסביר שהמדידה ששימשה לקביעת כמויות ההשקיה לשטח, התבססה עד היום על שיטה מיושנת של התאדות מים מגיגיות. שיטה זו, שמיושמת בתחנות מדידה של השירות המטראולוגי ברחבי הארץ, רחוקה מלהיות מדויקת לדבריו.
חוסר הדיוק בולט בעיקר בימי שרב וימים חמים – אז התנדפות המים מגיגית עשויה לעמוד לדברי אייזנקוט, על 50% ממה שמתנדף בפועל מצמחים. "גיגית לא בהכרח מתנהגת כמו צמח", הוא מסביר. "ידענו באופן אינטואיטיבי שבימי שרב, ההתנדפות מגיגית הרבה יותר גדולה לעומת מה שצמחים מנדפים, ופה חל בזבוז מאוד גדול של מים", הוא מסביר.
בעולם הבינו את זה כבר לפני 20 שנה ועברו לשיטות חישוביות שמודדות את הקרינה, הרוח והטמפרטורות. "כך הצליחו להעריך כמה מים יתנדפו ממשטח דשא שמושקה בצורה מיטבית", מפרט אייזנקוט. "אם מצליחים להעריך כמה מים מנדף סוג צמח מסוים, יודעים מה היחס בין צמחים שונים לאותו המשטח, ושינויים אקלימיים כמו יום שרבי, לא גורמים לאותו בזבוז שהיה קיים בעבר".
הקליקו וגלו - כמה מים באמת צריך?
מה שזיכה את אייזנקוט באות הצטיינות, הוא חלקו באימוץ השיטה בסקטור החקלאי בישראל. בתום שנתיים של מחקר משותף למשרד, למכון וולקני ולשירות המטולוגי, נקבעו כמויות מים חדשות לכל גידול חקלאי, המתבססות על ההתאדות המחושבת, בהתאם לאזור בארץ.
בימים אלה החלה עונת ההשקיה הראשונה שבה מיישמים את השיטה בארץ. איינזקוט סבור שבתוך שלוש שנים לכל היותר, יושלם המעבר המלא לחישוב בשיטה החדשה. הוא מוסיף כי בהתבסס על אי הדיוקים של השיטה הישנה, בעיקר בימי שרב - ההערכות הן שישראל תוכל לחסוך בדרך זו כ-5% מכמות המים המשמשים בחקלאות, שעומדים על כמיליארד ומאה מיליון קוב.
לצורך הטמעת השיטה, יצרו מערכת ממחושבת באתר שה"מ, שמאפשרים למגדלים לגלות מה כמויות ההשקייה החדשות, בהתאם לצמח שהם מגדלים. המערכת, שעדין עמלים על הרחבתה, כבר זמינה לשימוש וניתן להכניס את סוג הגידול והמקום בארץ, ולקבל טבלאות עם כמויות ההשקיה החדשות.
המים שיחסכו - ישקו שטחים נוספים
איינזקוט, בוגר תואר שני בפקולטה לחקלאות, עוסק בפיתוח ובהעברת הידע לחקלאים מזה כשלושים שנה. יש לו חלק בולט בהישגים נוספים, בהם חיסכון של 30% מתצרוכת המים אשר משמשים לגידולי הרימון, המסתכמים בלפחות 200 קוב בשנה.
תחום נוסף בו יש לו חלק דומינטי הוא בהטמעת השימוש במי קולחין לצורך השקיית גידולים חקלאיים, שכיום עומד על כ-40% מהמים שמשמשים להשקייה - 430 מיליון קוב. גם זה התרחש בתחום מחקר ארוך, במהלכו נבחנו השפעות מי קולחין על הקרקע ועל הצמחים. "זה יצר תשתית, ידע וביטחון לגבי שימוש במי קולחין בגידולי מטע", הוא אומר.
ובחזרה למים שעתידה לחסוך שיטת ההשקייה החדשה - אלה יאפשרו לדבריו, להשקות באותן מכסות מים הקיימות היום, שטחים נוספים שאינם מעובדים כיום. "המגבלה שקיימת בארץ בגידול חקלאיים, היא לא השטח, אלא המים", אומר אייזנקוט.
"יש בארץ מעל 1.8 מיליון דונם מושקה, אך מעל 1.1 מיליון דונם לא מושקים בגלל חוסר במים", הוא מוסיף. "אם מצליחים לייעל את ההשקייה ולחסוך מים - אפשר להגדיל את השטח המושקה. כלומר מרוויחים 50 מיליון קוב מים, שיכולים להסיף 100 אלף דונם מעובדים".