אולגה לנסקי: להעביר כסף מהכדורגל לאתלטיקה
האצנית הישראלית, שמתכוננת לאליפות הארץ, מתלוננת על חלוקת המשאבים: "אם לא מממנים אותך, קשה לחיות". על ההשוואה לאסתר רוט-שחמורוב: "זה כבוד גדול בשבילי"
החודש תחגוג האתלטית אירנה לנסקי את יום הולדתה ה-41. למרות גילה המופלג, היא עדיין מנסה לעשות את הלא ייאמן ולהגיע בפעם השנייה למשחקים האולימפיים בלונדון. גם אם לא תצליח, היא בהחלט יכולה לסמן 'וי' על קריירה מפוארת, שתכניס אותה בקלות להיכל התהילה של האתלטיקה המקומית.
- לונדון 2012 - העמוד
האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012
- הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
אולם גם לאחר פרישתה, אירנה יכולה לישון בשקט. בבית גדלה בתה הבכורה אולגה, המסומנת כבר עכשיו כאחת האתלטיות המבטיחות של ישראל. כבר בגיל 20 היא שוברת שיאים של עצמה ללא הפסקה ואף מאפילה על תוצאותיה של אימה.
לנסקי הקטנה נולדה באוקראינה בעיר לבוב ועלתה לארץ בגיל 6. כשמגיעים מבית של ספורטאים (גם האבא ולדימיר היה אצן בנבחרת אוקראינה), לא פלא שאולגה מעידה שכבר כשהייתה בת שנה ושמונה חודשים, היו לוקחים אותה לאימונים ונותנים לה לזחול על המסלולים.
עוד ב-ynet ספורט:
- נאדאל הוא המלך הבלתי מעורער של פריז
- שראפובה חזרה למקום הראשון והתרגשה
- מה יהיה העתיד של הפיינל פור בכדורסל?
בגיל 12 היא התחילה להתאמן עם אמה ולאט לאט התוצאות שלה התחילו להשתפר. היא ניסתה תחומים רבים - משוכות, קפיצה לרוחק והריצות הקצרות, ובסוף החליטה. "מצאתי את המקצועות האהובים עליי שהם 100 מטר ו-200 מטר. ראיתי שאני הכי טובה בהם, וזה מה שאני רוצה לעשות", היא מספרת.
ואיך זה להתאמן ולהתחרות עם אימא?
"אימא שלי ואבא שלי מאוד מעודדים אותי להתאמן ואומרים שיש לי פוטנציאל להגיע לתוצאות גבוהות. חברים שלי מאוד מעודדים את זה שאני עוסקת בספורט, לא רק חברים שהם ספורטאים, אלא גם חברים מהבית שבאים לעודד אותי"
"להתאמן עם אימא זה מאוד כיף. מעולם לא ניסיתי אף פעם משהו אחר. קורה גם הרבה פעמים שחושבים שאנחנו אחיות ולא אימא ובת. בתחרויות עצמן, שלפעמים אין רמה גבוהה, יוצא שהיא מושכת אותי לעשות תוצאות טובות, כך שזה רק עוזר".
כבר ב-2007, כשהייתה בגיל 15, נסעה אולגה לתחרות הראשונה שלה בחו"ל - אליפות אירופה לקבוצות, שם היא רצה את המרחק ל-100 מטר. לנסקי: "מאוד התרגשתי מהתחרות הזאת כי היא הייתה הראשונה שלי בחו"ל, אבל מאוד נהנתי בה ורציתי שיהיו לי עוד תחרויות כאלו". היו, וכנראה יהיו עוד הרבה כאלו בדרך.
בשנת 2008 הצטרפה לנסקי לנבחרת השליחות של ישראל ומאז היא חלק מהנבחרת. בשנת 2010 ייצגה לראשונה את ישראל במקצועות 100 ו-200 מ', אבל סיימו לב לרקורד הבא: באותה שנה היא הוכתרה כאלופת ישראל לנוער ב-100 מ' ובמרחק הכפול, והשלימה תואר כפול גם באליפות לבוגרים. שנה מאוחר יותר עשתה זאת שוב באליפות של הגדולים, גם הפעם דאבל ב-100 וב-200 מ'.
חשבתם שזה הסוף? ממש לא. כבונוס, ב-2011 שברה לנסקי את שיא הנוער בריצה ל-60 מ', כשהעמידה אותו על 7.65 שניות. השנה הגיע אולי רגע השיא שלה, כששברה את השיא הלאומי בריצה זו לבוגרות, אותו החזיקה אמה לפני כן, והציבה אותו על 7.49 שניות.
הגעת להישגים גדולים בגיל כל כך צעיר. יש אפילו כאלה המשווים אותך כבר לאסתר רוט-שחמורוב הבאה.
"זה כבוד גדול בשבילי ההשוואה הזאת. אני מקווה שזה גם יתבטא בתוצאות יותר טובות ואשבור גם את השיאים שלה. היא הייתה חמישית באולימפיאדה, שזה משהו אדיר ומשהו שיהיה מאוד קשה לשחזר את זה, במיוחד היום".
ובכל זאת היו גם אכזבות בקריירה?
"האכזבה אולי הכי גדולה שזכורה לי הייתה באליפות אירופה לנוער. הייתה חסרה לי מאית בלבד כדי להעפיל לחצי גמר. אחת נוספת שזכורה לי, באליפות אירופה לקדטים, כשהגעתי חולה ועשיתי תוצאות לא כל כך טובות. בשנה שעברה, בגביע אירופה לאומות, ניצחתי את ה-200 מ' עם שיא אישי חדש, כך שזה פיצה על זה".
אפשר בכלל להתפרנס מהאתלטיקה?
"אני גרה היום עם המשפחה שלי, שהיא משפחת ספורטאים וזה קל יותר. אני לא יודעת מה יהיה אחרי הצבא. כאן בארץ, אם לא מראים תוצאות באליפויות עולם ואירופה, אז לא מממנים אותך וככה קשה לחיות".
"מצב הזה מביא לכך שהרבה ספורטאים מוכשרים נאלצים לפרוש. אנחנו צריכים ללמוד מאוקראינה, שם בונים קודם את הנבחרות ואז מחפשים את התוצאות ולא ההיפך. בכלל, אפשר לקחת קצת תקציבים מהכדורגל או מהכדורסל, שיביאו לנו טיפה".
יש יוזמה של כמה ספורטאים להקים איגוד אתלטים. מה דעתך על כך?
"לא יודעת עם ייצא מזה משהו. יש עדיין איגוד ואף אחד לא הולך נגדם. באיגוד תומכים בי ועוזרים לי לצאת למחנות אימונים.
חוץ מזה, שלמרות התנאים הכספיים באוקראינה, יש להם אצטדיון אחד טוב".
"יש להתחיל את האתלטיקה כבר מבתי הספר. לא צריך להגיע למצב שאני משכנעת וצריכה להתחנן שיבואו לראות אתלטיקה כל פעם באליפות ישראל. אתלטיקה זה אחד מהענפים היפים שיש, זו מלכת הספורט".
את חושבת כבר על אולימפיאדת ריו? או אולי אפילו יכולה להפתיע ולהגיע ללונדון?
"ללונדון זה רחוק לי, היה קשה להגיע לשם. אני מתרכזת עכשיו לעשות את הקריטריון של 11.55 שניות ב-100 מטר, כדי להגיע לאליפות אירופה בהלסינקי בסוף החודש. יותר רחוק, המטרה היא כמובן אולימפיאדת ריו. על זה אני בונה עוד ארבע שנים".
אירנה לנסקי תופיע באליפות ישראל ביום רביעי הקרטב (20:55) בגמר ה-100 מ' וביום חמישי (20:50) בגמר ה-200 מ'.
לפנייה לכתב/ת 
