בנייה פלסטינית בשטח C: "אפרטהייד תכנוני"
המינהל האזרחי לא מאשר לפלסטינים להרחיב יישוב, לטענת עמותות, בנימוק של אפשרות לבנייה ביישוב סמוך. המתנחלים בונים שכונות ליישוב גם במרחק קילומטרים ממנו. במינהל לא מגיבים, ב"רגבים" מתעקשים: "אם יש אפרטהייד, הוא לטובתם"
כבר קרוב ל-20 שנה שהסדר הביניים בין ישראל לפלסטינים מיושם בשטח. הסכמי אוסלו אמורים היו להוביל להסדר קבע, אבל בינתיים ממשיכה ישראל לשלוט באופן מלא על 60 אחוזים משטח הגדה המערבית ולנהל את חייהם האזרחיים של כ-50 אלף פלסטינים בשטחי C.
כרדלה הוא כפר פלסטיני בן 320 נפשות שנמצא בשטח C, במחוז טובאס סמוך לכביש הבקעה בצפון הגדה המערבית. הוא קיים במפות המנדטוריות מהשנים 1935 ו-1940, ושוכן בין שני כפרים גדולים ממנו - ברדלה ותל אל-ביידא. בשנות ה-90 הגישו התושבים בקשה להיתרי בנייה אולם סורבו בידי המינהל האזרחי.
בחודשים האחרונים הגישה האגודה לזכויות האזרח בקשה למינהל האזרחי לביצוע הליכי תכנון לכפר, אולם נענתה בשלילה בנימוק שכרדלה לא עמד בקריטריונים. ההסבר הוא שכרדלה נמצא במרחק חצי קילומטר מברדלה -
ושם יש יתרת קיבולת של שלושה אחוזים, כלומר קיים מקום לאכלוס. בנוסף נכתב כי גם בתל אל-ביידא קיים שטח מוסדר שניתן לנצלו למגורים.
"התשובה של המינהל אינה מתקבלת משום שלא מדובר בכפר חדש, אלא כזה שמחובר למים וחשמל. מעבר לכך, האדמות מסביבו הן אדמות פרטיות ששייכות לתושבים", אומרת עו"ד רגד ג'ראיסי מהאגודה לזכויות האזרח. "למינהל יש חובה על פי החוק ההומניטרי הבינלאומי לשמור על חייהם התקינים של התושבים של שטח כבוש שישבו בו עוד קודם לכך, ולעשות שינויים במצב הקיים באופן שישפר את רמת חייהם".
פלסטינים ללא ייצוג בוועדות התכנון
באגודה לזכויות האזרח ובעמותת "במקום" הפועלת לקידום שוויון במדיניות התכנון ופיתוח טוענים כי לשכת התכנון במינהל האזרחי מקיימת מדיניות של איפה ואיפה: מערכת אחת לפלסטינים ומערכת שנייה למתנחלים. האדריכל אלון כהן ליפשיץ מעמותת "במקום" טוען כי בשטח ישנו "אפרטהייד תכנוני". לדבריו, המינהל האזרחי אישר מאות תוכניות עבור ההתנחלויות שמאפשרות פיתוח, הקמה והרחבה של יישובים קיימים ולעומת זאת, הוא כמעט ואינו מאפשר פיתוח פלסטיני בכל שטחי C.
עד לשנת 1971 היו מועצות תכנון פלסטיניות, אך הן בוטלו בצו צבאי. למתנחלים ישנן ועדות מיוחדות לתכנון ובהן יש להם ייצוג כאוכלוסייה מקומית. לפלסטינים, לעומת זאת, אין כלל ייצוג בוועדות של הצבא אשר מתכנן עבורם.
"בחלק מההתנחלויות מעדיפים לבנות באזורים המרוחקים מאות מטרים מהן כדי לתפוס אחיזה בשטח ובכך בעצם לייצר לעצמם את האפשרות להתפשט באופן מקסימלי, למרות שיש להם את הקיבולת לבנות במקומות שנמצאים בצמוד לבתים הקיימים", טוען כהן ליפשיץ.
הדוגמאות שאותן מציגים הפעילים למען הפלסטינים כדי להמחיש את טענותיהם נמצאות בהתנחלויות עלי זהב, עץ אפרים וסנסנה. סנסנה הוצגה בתחילה כשכונה של ההתנחלות אשכולות למרות שהיא רחוקה ממנה שלושה ק"מ בקו אווירי. בנוסף, בכפר אדומים שכונת אלון נמצאת במרחק 700 מטרים ממנה ונופי פרת רחוקה 500 מטרים.
בעניין זה מתקיים בבג"ץ הליך בעתירה שהגיש ארגון ''רבנים לזכויות אדם'' בדרישה להשיב לפלסטינים סמכויות תכנון בשטחי C. לאחרונה גם האיחוד האירופי כתב דו"חות שבהם נמתחה ביקורת כלפי מדיניות התכנון של ישראל בשטחי C שמפלה לטענתם בין האוכלוסייה היהודית והפלסטינית.
"ניסיון ציני לסייע לפלסטינים להשתלט על אדמות"
תגובת המינהל האזרחי לטענות לא התקבלה, אולם בעמות "רגבים" שעוסקת במעקב אחר בנייה פלסטינית טענו כי "בטענות שמעלים באגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום אין מילה אחת שהיא אמת. אם קיימת במדיניות התכנון של המינהל האזרחי מדיניות של אפרטהייד הרי שהיא מכוונת לרעתה של ההתיישבות היהודית באזור. בעוד הליכי התכנון במגזר הישראלי ארוכים ומסובכים הרי שבמגזר הפלסטיני קיים נוהל 'תוכניות מיוחדות' לזירוז הליכי תכנון.
"אין שום חוק או חובה בינלאומית שמחייבת את ישראל לאפשר לפלסטינים לגור איפה שבא להם רק בגלל שכך בא להם", טענו עוד ב"רגבים". "להיפך, החוק הבינלאומי מחייב את ישראל לקיים מערכת תכנונית מקצועית שתתבסס על עקרונות תכנוניים מקצועיים, לרווחת תושבי האזור כולו.
טענותיהם של האגודה לזכויות האזרח ובמקום אינן יותר מדמגוגיה זולה וניסיון ציני להיתלות בעקרונות המשפט הבינלאומי בכדי לסייע לפלסטינים להשתלט על עוד ועוד קרקעות בשטחי C".
"טוב יעשו האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום אם יחשפו את המניעים הפוליטיים האמיתיים של פעילותם ולא יתכסו באצטלה שקרית ומזויפת של דאגה לזכויות אדם. לזכויות אדם לא דואגים בשקרים ומניפולציות בגרוש", נמסר.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
