סערה בליכטנשטיין: הנסיך ייעלב ויעזוב עם הכסף?
שושלת ליכטנשטיין שולטת בנסיכות הקטנטנה - בערך בגודל של יבנה - 300 שנה. כשהתושבים עשירים כקורח אין סיבה לערער על סמכויות המונרך, אך כעת עשוי משאל עם לטלטל את המדינה שבה כולם מכירים את כולם. הנסיכים איימו בעבר: ניסע לווינה
לא קל להיות פעיל למען הדמוקרטיה בנסיכות הקטנטנה ליכטנשטיין. כולם מכירים את כולם במדינה הארכי-שמרנית הזו, והנתינים של המונרכיה האחרונה באירופה עם כוח משמעותי אמיתי אינם אוהבים לטלטל את הספינה. פעילים המעוניינים לשים קץ לזכותו של בית המלוכה להטיל וטו על משאלי העם, טוענים כעת כי קיבלו מכתבי איום וראו ונדליסטים של הימין הקיצוני משחיתים כרזות של הקמפיין שלהם עם סיסמאות נאציות כמו "הייל ארץ האבות" ו"דמוקרטים הם מוות לעם".
עוד חדשות מהעולם הגדול :
- אבי המחבל הצרפתי תובע המשטרה: "רצחו אותו"
- ארה"ב: שר המסחר גרם 3 תאונות ואיבד ההכרה
- בהלה בזמן היורו: פיצוץ ברכבת התברר כתאונה
- הדיאלוג בלבנון: נשק חיזבאללה ישולב בצבא?
בהתחשב באווירה הטעונה במדינה הזו, שבה חיים רק 36 אלף איש, מעטים מעזים לדבר בגלוי נגד הנסיך המיליארדר האנס אדם השני, שמשפחתו שולטת בנסיכות, שגודלה כ-160 קמ"ר, מאז 1699. המשפחה מקבלת אשראי על כך שהפכה את הארץ הזו מאזור כפרי מנוון למרכז בנקאי עשיר.
למרות זאת, פעילים למען הדמוקרטיה הצליחו לאסוף מספיק חתימות כדי לקרוא לקיים משאל עם על זכות הווטו של הנסיך, משאל שנקבע ל-1 ביולי, על-ידי גיוס תמיכה בהיחבא והבטחה לתומכים ששמותיהם יישמרו בסוד. "אנשים פוחדים להיראות כמי שיוצאים נגד הנסיך", מסביר סיגהארד ווהלוונד, יועץ תקשורת המשמש דובר הקמפיין.
ווהלוונד אמר כי רוב האנשים אינם רוצים לפתוח מחדש את המחלוקות העמוקות בנוגע למונרכיה, שנוצרו עם המשבר החוקתי ב-2003. "היום אני מתווכח עם פוליטיקאי ומחר אשחק איתו כדורגל, וסביר להניח שאני גם קשור אליו איכשהו. אלה הם חיי הכפר", אמר ווהלוונד, שבירך בעודו יושב בבית קפה בבירה ואדוז כמה עוברים ושבים במהלך הראיון עם סוכנות הידיעות רויטרס.
נסיכים חושבים רחוק
לנסיך ליכטנשטיין יש סמכויות ניהול מרחיקות לכת מעבר לזכות הווטו, אבל הוא כמעט שאינו נאלץ להשתמש בהן. כל מה שהוא צריך לעשות כדי לזרוע פחד בלבבות נתיניו הוא לאיים לעזוב את המדינה, הנושאת את שם משפחתו, ובכך לערער את היציבות ואת עושרם של כולם בה.
מדבקות עם הסיסמה "אלוהים, הנסיך, ארץ האבות" נפוצות ברחבי ואדוז, ושמותיהם של 1,200 מתנגדים לקיום המשאל המערער על סמכויות הנסיך הודפסו בעיתון הלאומי. "אם אתה מדבר עם צעיר או עם מבוגר, ברור לכולם שהיוזמה הזו תידחה", אומר בנקאי בכיר אחד, "מוסד הנסיכות הוא גורם מייצב במדינה שלנו מפני שהוא חושב לאורך דורות ולא רק למשך ארבע שנים".
מדובר בטיעון בעל משקל רב במיוחד בתקופה שבה התעשייה הכלכלית רבת העוצמה של המדינה מנסה לשווק את היציבות הפוליטית כסיבה העיקרית להשתמש בבנקים בליכטנשטיין, אחרי שמצאה עצמה תחת לחץ להפסיק לתת מחסה למעלימי מס.
ווילפריד מרקסר, מנהל "מוסד ליכטנשטיין", גוף מחקר הממומן ברובו על-ידי הממשלה - אמר כי קשה לקיים דיון ציבורי רציונלי בנוגע למונרכיה. "זהו נושא שנוי מאוד במחלוקת. הנושא של עמדת בית המלוכה בליכטנשטיין אינו רציונלי כמו שהוא אמוציונלי. אנשים לא רוצים להסתכסך", הסביר. "אם יש חוסר הסכמה בין האנשים, זה קשה לחברה קטנה כמו זו של ליכטנשטיין".
חשוב לציין: ההצבעה ביולי נוגעת רק לזכותו של הנשיא להטיל וטו על תוצאותיהם של משאלי עם. גם אם תאושר הגבלת הסמכות הזו במשאל העם, עדיין תישאר בידי הנסיך הזכות להטיל וטו על החלטות שמקבל הפרלמנט.
המונרך הכי חזק בחצי הכדור המזרחי
הקמפיין לצמצום סמכויותיו של הנסיך נולד בשנה שעברה, אחרי שנסיך הכתר אלויס אמר כי ימנע לגליזציה של הפלות ב-12 השבועות הראשונים להריון גם אם בני עמו יאשרו זאת במשאל עם, שנערך בספטמבר אחרי ויכוחים שנמשכו שנים. בסופו של דבר לא נאלץ הנסיך אלויס, אב לארבעה שאשתו סופיה מנהלת קרן צדקה התומכת בנשים שנכנסו להריון שלא מרצונן, להשתמש בזכות הווטו שלו: ההצעה נדחתה על-ידי 52% מאזרחי ליכטנשטיין, מדינה שרוב תושביה קתולים.
אלויס מנהל את ענייני היומיום במדינה הרביעית הכי קטנה באירופה, מאז שהאנס אדם חזר לנהל את הנכסים האדירים שבבעלות המשפחה אחרי שניצח במשאל עם על הרחבת סמכויותיהם של הנסיכים לבית ליכטנשטיין ב-2003 עם 64% מהקולות.
"רק על-ידי השמעת אמירה, הנסיך יכול לגרום ל-10% או 20% מאוכלוסיית ליכטנשטיין ללכת בכיוון זה או אחר. על-ידי איום להשתמש בזכות הווטו שלו, הוא יכול להימנע מהצורך להשתמש בו", אומר ווהלוונד. "אין עוד ראש מדינה שיש לו סמכויות כאלה. הוא המונרך החזק ביותר בחצי הכדור המזרחי, ויישאר המונרך החזק ביותר אחרי הצבעה 'בעד' במשאל העם".
אלויס, בן 44, חי בטירה מבוצרת המשקיפה על ואדוז. הוא אמר כי משפחתו תפרוש מהחיים הפוליטיים אם תפסיד בהצבעה. "בית המלוכה לא ישמש עלה תאנה למדיניות שהוא אינו תומך בה עוד", אמר אלויס בנאום בישיבת הפתיחה של הפרלמנט במרס. הנסיך סירב לשוחח עם סוכנות הידיעות רויטרס לצורך כתבה שהכינה בנושא.
האנס אדם השני הצליח להדוף ניסיון להגביל את סמכויותיו לפני עשור עם איום דומה, כשהעלה את האפשרות שמשפחתו תעבור לווינה, שם חיו אבותיה עד 1938, אם נתיניה לא ירצו בה עוד. "יש קבוצה קטנה של אנשים שאפתנים מבחינה פוליטית, שעבורם המונרכיה היא קוץ בישבן זה זמן רב. קודם הם רוצים להחליש את המונרכיה ואז לבטל אותה לגמרי", אמר האנס אדם, בן 67, בפברואר השנה.
"למרבה הצער, במאה העשרים יש די דוגמאות למונרכיות שהודחו על-ידי מהפכות והוחלפו ברודנים שופכי דם", אמר לעיתון "ליכטנשטיינר ואטרלנד" בראיון השנתי לרגל יום הולדתו.
איפה הכסף? אצל העם. אצל כולם
ואדוז היא שילוב מוזר בין עבר למודרנה. בתזכורת לעבר הלא רחוק כל-כך של המדינה הזו, השוכנת בין אוסטריה לשוויץ, אזרחים יכולים עדיין לזהות בה ריח של דשן במרכז העיר ולראות טרקטורים נוסעים ברחובות. במעלה הגבעה לטירה מלכותית מהמאה ה-13, ווהלוונד מטיל ספק באפשרות שהאנס אדם באמת יפרוש אי פעם.
"למה לו לוותר על הפריבילגיות האדירות שלו?", הוא שואל. "הוא יכול להתוות מדיניות שמביאה תועלת למשפחת הנסיכים ולאינטרסים שלה. הוא לא משלם מסים. הוא חוסך מיליוני פראנקים מדי שנה".
אחרי שמשפחת ליכטנשטיין הפסידה שטחים גדולים של אדמות וטירות במזרח אירופה בסוף מלחמת העולם השנייה, היא המציאה את ארצה מחדש כגן עדן של מסים, ומשכה אליה חברות מחו"ל ואזרחים זרים עשירים המעוניינים להחזיק בה את חסכונותיהם.
הדבר סייע ל-LGT, הבנק הגדול במדינה, השייך לבית המלוכה, להפוך לרווחי באופן יוצא דופן ולהפוך את משפחת המלוכה לעשירה באירופה. היא שווה כשישה עד שבעה מיליארד דולר. המשפחה היא גם הבעלים של כמה ארמונות, שטחים מיוערים וכרמים באוסטריה, ומחזיקה גם באוסף אומנות יקר.
המגזר הכלכלי המשגשג - למדינה הזעירה יש 17 בנקים ו-107 חברות לניהול הון - סייע גם הוא להפוך את אזרחי ליכטנשטיין לכאלה הנמנים עם העשירים בעולם. התוצר הלאומי הגולמי של ליכטנשטיין עמד ב-2012 על יותר מ-141 אלף דולר לאדם.
אל תחכו ל"אביב של ליכטנשטיין"
הדומיננטיות של מגזר הבנקאות העלתה את מחירי הנכסים: אי אפשר למצוא בתים למכירה בפחות משני מיליון פראנק בחלון של אחת מסוכנויות הנדל"ן בוואדוז, שמציעה למכירה גם וילה ליד הטירה הנסיכותית בשווי של 5.5 מיליון פראנק. אולם התעשייה נמצאה במשבר מאז 2008, כשמידע בנקאי שהודלף על-ידי עובד לשעבר ב-LGT חשף כי מאות גרמנים עשירים החביאו נכסים במדינה ואילץ את ליכטנשטיין להבטיח שלא להיות מפלט לעברייני מס מחו"ל.
"מעולם לא היו לנו תקופות מהפכניות באמת", אומר מרקסר. "הנסיך נתפש כמי ששומר עלינו יותר מאשר כנצלן. אנשים רואים יותר יתרונות מאשר חסרונות בשלטון הנסיכים, ולכן לא רוצים להסתכן בכך שהם יפרשו מהפוליטיקה או יעזבו את המדינה". בפברואר, סוכנות דירוג האשראי Standard & Poor אישרה את הדירוג של ליכטנשטיין כ-AAA, וקבעה כי "המדיניות השמרנית והיציבה שלה הולידה היסטוריה חזקה של התמודדות עם אתגרים פוליטיים וכלכליים שאנחנו צופים שתימשך".
ראש הממשלה קלאוס צ'יצ'ר, שהלך לבית הספר עם הנסיך אלויס ונפגש איתו בכל שבועיים כדי לדון בעניינים רשמיים, אמר כי המחלוקת סביב עניין הווטו יכולה להיפתר על-ידי הצבת הגבלה לגבי השאלה מתי הנסיכים רשאים לומר את דברם לגבי
נושאים חשובים.
"הדיון הציבורי צריך להיות סביב השאלה מתי בית המלוכה צריך להביע את דעתו במשאלי עם. אני אישית מאמין שזה צריך להיות אחרי שהאנשים הביעו את רצונם. בית המלוכה הוא חלק אינטגרלי מליכטנשטיין בדיוק כמו נהר הריין שמסמן את הגבול עם שוויץ והפראנק השוויצרי. העם בליכטנשטיין יודע מה הוא מקבל מבית המלוכה, ובית המלוכה יודע מה הוא מקבל מליכטנשטיין. זו מערכת יחסים שיש בה תועלת הדדית כזו שאיש לא יוותר עליה בקלות רבה כל-כך".