"סרטן - הזדמנות לשינוי"; גיא בן 27 חלה 3 פעמים

גיא תבורי, בן 27, מגדיר את עצמו כ"בוגר שלוש פעמים סרטן": בגיל 22 גילה לראשונה שהוא חולה בסרטן מסוג הודג'קין, מאז נאבק בו פעם אחר פעם - וניצח. היום הוא מלמד צעירים אחרים חולי סרטן איך להתמודד עם המשבר שפוקד את חייהם ולהפוך אותו להזדמנות לצמיחה ולשינוי גם בתחומים אחרים.

"אחרי שהשתחררתי מהצבא גרתי באמסטרדם", הוא מספר בראיון ל-ynet, "וסבלתי מכאבים עמומים בכתף. הרופאים לא ידעו להסביר את הכאבים וחשבו שמדובר בדלקת, אבל הייתה גם תופעת לוואי מוזרה אחת - בכל פעם שלגמתי שלוק מבירה או כל משקה אלכוהולי אחר, זה גרם לכאבי תופת בכתף".

קראו עוד על אבחון סרטן :

• תגלית ישראלית: בדיקת דם תסייע בגילוי סרטן  
• מחקר: רמת הניקוטין בציפורניים חוזה סרטן ריאות  
• טעות באבחון: "סרטן ריאות קטלני" התברר כדלקת
  

אובחן בזכות חיפוש בגוגל

אחרי עשרה חודשים הגיע תבורי לביקור בארץ ופנה לבדיקות נוספות אצל אורתופדים מומחים, שגם הם היו נטולי הסברים. ישועת האבחון הגיעה בסופו של דבר, למרבה ההפתעה, מחיפוש פשוט בגוגל. "אמא שלי חיפשה באנגלית את הקשר בין כאבים ושתיית אלכוהול", אומר תבורי, "וגילתה שזאת תופעת לוואי מוכרת של הודג'קין.

"למחרת עשיתי CT והתברר שיש לי גידול בבלוטת הלימפה בחזה, שהקרין לכתף. והנה, דווקא אמא שלי הצליחה לעלות על הקשר בין הדברים בזמן שהרופאים לא חשבו על זה".

-איך מתמודדים עם סרטן בגיל 22?

"בתקופה הראשונה היה לי מאוד קשה. לא חשבתי שיתגלה אצלי סרטן, בטח לא בגיל 22. המשפחה וכולם סביבי לא ידעו איך להתמודד עם זה, והתקשורת עם הסביבה הייתה אחד הקשיים הגדולים.

"אנשים לא יודעים איך לאכול את זה. הם מתרחקים, או שמתוך מבוכה מספרים לי על כל מיני מקרים שהם מכירים, וכחולה אתה לא באמת רוצה לשמוע סיפורי זוועות כאלה".

השינוי הראשון בגישה של תבורי להתמודדות עם המחלה הגיע בזכות שיחת טלפון עם מכר רחוק, שבאותה עת סיים גם הוא טיפולים במחלה. "הוא אמר לי שאפשר להתמודד, להמשיך לחיות ולבלות", מספר תבורי, "והגישה הזאת שלו עשתה לי סוויץ' גדול מאוד. הבנתי שאפשר להתמודד בצורה שונה, והלכתי לכיוון הזה בכל הכוח. מאותה שיחה עברתי סדנאות וקורסים להתפתחות אישית, כדי לשנות את הדרך.

"עברתי חצי שנה של כימותרפיה ועוד חודש של הקרנות כדי לטפל בסרטן, ואחרי חודש כבר קניתי אוטו ושכרתי דירה, התחלתי עם בנות ונכנסתי לזוגיות. המשכתי את החיים - והסרטן היה ברקע".

לא רוצים לשמוע סיפורי זוועות. גיא תבורי בבית החולים(צילום: גיא תבורי)

"הכי גרוע - לחיות באי ודאות"

תבורי סיים את הטיפול בסרטן וחזר להולנד למשרה חדשה, כנציג של חברת ייבוא בתחום עסקאות פרחים. לאחר כמה חודשים הוא חזר לביקורת בארץ וביצע שוב סריקת CT, אך התוצאות לא היו חד-משמעיות.

"לא היה ברור אם הסרטן חזר", הוא מתאר. "הרופא אמר שנצטרך לחכות כמה חודשים ואז לבדוק שוב. זו הייתה אחת הבשורות הגרועות שיכולתי לשמוע, להיות כך באי ודאות. אלה היו חודשיים קשים מאוד עבורי. אחרי שהתברר סופית שהסרטן חזר, זאת הייתה הקלה עצומה עבורי, כי ידעתי מול מה אני מתמודד. ידעתי שאעבור כימותרפיה אינטנסיבית והשתלת מח עצם עצמית בתהליך מורכב שכולל בידוד".

כשהתאשפז תבורי לצורך תהליך ההשתלה נאמר לו שייאלץ לשהות שם חודש וחצי, בתהליך החלמה איטי רצוף קשיים וכאבים. הוא השתחרר מבית החולים כבר אחרי שבועיים וחצי.

-איך אתה מסביר את קצב ההחלמה הזה? 

"ההתאוששות שלי אכן הייתה מהירה מאוד, ואני זוקף את זה רק ורק לזכות התהליכים הנפשיים שעשיתי. הייתי שם במעין מדיטציה ארוכה. לא עסקתי מחשבות של רחמים עצמיים, כמה קשה לי או כמה אני מסכן.

"לא הייתי בממד הזה בכלל, הייתי רק עסוק בלנשום ולתת לגוף שקט כדי שיוכל להבריא את עצמו, ועשיתי הרבה תרגילים של דמיון מודרך.

"המערכת החיסונית שלי השתקמה בקצב מהיר מאוד. גם הרופאים כבר הכירו אותי עם הזמן וידעו שאין טעם להמליץ לי לנוח ולשבת בבית, כי התפקוד שלי טוב וההחלמה מהירה, ובמילא לא אעשה מה שהם ממליצים. הם יודעים שאני מתמודד בצורה טובה מאוד עם הסיפור הזה".

התאוששות מהירה שהפתיעה את הרופאים. תבורי(צילום: גיא תבורי)

בפעם השלישית - הסרטן חזר

חודש לאחר סיום תהליך ההשתלה פנה תבורי שוב לאמסטרדם, להמשיך בחייו מאותה נקודה שבה עזב אותם כדי לטפל בסרטן שחזר בשנית. לאחר שלושה חודשים של שקט, התברר בביקורת חוזרת בישראל שהסרטן תקף שוב.

"מבחינה מנטלית כבר הכלתי מאוד את הסיפור הזה", מתאר תבורי, "והתגובה הראשונה שלי הייתה פשוט 'אוקיי, מה עושים עכשיו?'. פתחתי את עצמי בכל הדרך הזאת להתמודד עם כל דבר שלא יקרה, כולל חזרה של הסרטן".

בפעם השלישית שבה הוא ניגש לטיפול, הוחלט על כימותרפיה קלה יחסית למשך כמה חודשים, ולאחר מכן השתלת מח עצם מתורם אחר. תבורי החליט להמשיך בטיפולים בהולנד, ובמקביל לכימותרפיה עשה קורס קואוצ'ינג במטרה לעבוד לאחר מכן עם חולי סרטן.

"המשכתי את החיים", הוא מספר, "נסעתי לחופשה בדרום ספרד, ביליתי וחייתי והתכוננתי להשתלת מח עצם מתורם. לשמחתי אחי הקטן נמצא מתאים להשתלה, והוא טס אליי לאמסטרדם כדי לעבור את התהליך המורכב, שהסתיים בהצלחה.

"במהלך תקופת ההשתלה הכרתי גם את בת הזוג הנוכחית שלי, והחלטתי שאני רוצה להקדיש את החיים שלי לעבודה עם חולי סרטן. המסר המרכזי שלי הוא שאפשר להתמודד עם הסרטן בכמה דרכים, בעיקר בצורה חיובית. עלינו להיות מטופל פעיל ולא סביל". 

להיות מטופל פעיל. תבורי מרצה על התמודדות עם הסרטן(צילום: גיא תבורי)

להיות שותף בהחלמה

לפני שנתיים הושלם המהפך: תבורי חזר לארץ, ומאז הוא עוסק בעיקר בהתנדבות, מלווה חולי סרטן, מרצה בבתי חולים ולומד לתואר בעבודה סוציאלית. "יצרתי קשר עם עמותת 'תעצומות', שהמסר המרכזי שלה הוא גיוס כוחות מרפא להבראה מסרטן", הוא אומר. "הקו שלנו דומה מאוד מבחינת יכולת ההתמודדות, האופטימיות, השמחה והמחשבה שתמיד יש מה לעשות".

מתוך הניסיון האישי שלו, החליט תבורי להקים קבוצת העצמה לצעירים בני 35-18 המתמודדים עם סרטן, יחד עם איתן עוזרי. בשנים-עשר מפגשים הוא מבקש להגיע למצב שבו החולה שותף מלא לתהליך ההחלמה ומשפר את איכות החיים שלו.

במפגשי "תעצומות לצעירים" שיחלו להתקיים ב-20 ביוני בקמפוס ברושים באוניברסיטת תל אביב, הוא יעסוק בתקשורת עם המשפחה סביב המחלה, דעות קדומות, התמודדות עם שינויים במראה החיצוני, וגם תרגול מעשי של דמיון מודרך.

"הרבה אנשים שמים בצד את כל החיים שלהם", הוא אומר, "ונקודת המוצא שלנו היא שאנחנו לא קורבנות ולא מסכנים, אלא לוקחים אחריות ונוטלים את המושכות על החיים שלנו".

-מתוך המהפך שהוא חולל בחייך, אתה מוצא היום אפילו משהו חיובי בסרטן?

"אני לא יודע מה ואיפה הייתי אם לא הייתי חולה סרטן. כשמישהו חולה בסרטן אני אומר לו 'מזל טוב' - לא על המחלה אלא על ההזדמנות. אנחנו דוחים לפעמים דברים בחיים במחשבה שיהיה בסדר ונהיה פה בהמשך, אבל המפגש עם הסרטן גורם לך להסתכל למוות וגם לחיים בעיניים, ובהרבה מובנים זה מרפא.

"העובדה שהרצפה נשמטת מתחת לרגליים שלך היא הזדמנות שלא הרבה אנשים לוקחים לעצמם. המפגש עם הסרטן הוא הזדמנות מצוינת לשים סימני שאלה על מה שאנחנו רוצים בחיים.

"מבחינתי, הסרטן הראשון היה בשבילי שיעור, הסרטן השני היה כדי להפנים את המסר, והסרטן השלישי הוא אתגר. היום אני מקבל כלדבר כאפשרות לצמיחה וללמידה, ואת המסר הזה אני מבקש להעביר הלאה".