סרטן השד - שלושה אמנים - שלוש תערוכות

שתי נשים שחלו בסרטן השד, וגבר שבת זוגו חלתה, מעלים יחד תערוכות המציגות את ההתמודדות עם המחלה ותוצרי הלוואי שלה. האם לשחזר ולאיזה גודל וצורה? כיצד ניתן לעשות "תיקון" ומהם השינויים שעובר הגוף במהלך ההתמודדות. התערוכות יחנכו הערב (ה') בבית האומנים בת"א

ynetפורסם: 14.06.12 , 11:52

סוזנה הרהורצ'ק, איגנסיו כהן ואורית ברתיני שביט הם שלושה אמנים שבחרו כל אחד בנפרד להתמודד ביצירה עם מחלת סרטן השד. הם מציגים שלוש תערוכות יחיד סביב הנושא, וכל אחד מהם מביא נקודת מבט אישית על ההתמודדות עם המחלה. שלוש התערוכות יוצרות ביחד הד חזק ומשמעותי, שמדבר על המחלה, על ההתמודדות איתה, על החיים ובעיקר על יצירה בהקשרים קיומיים.

סוזנה הרהורצ'ק -"Looking Forward"

חמישים ושמונה צילומים של חזה נשי תלויים ברצף על קירות הגלריה. סוזנה הרהורצק אינה מכירה את הנשים שצילמה, הן עברו על פניה במשך שנה בנמל תל אביב. סוזנה חלתה בשנת 2006. השאלה, האם לעשות שחזור ואיזה, מעסיקה נשים רבות שעברו כריתת שד בעקבות מחלת הסרטן. הסקרנות וההתעניינות סביב הצורות השונות של החזה הנשי, הופכת לעיסוק אובססיבי אצל נשים אלה.

סדרת צילומים זו ממחישה את העניין שלהן בגוף בכלל ובשדיים בפרט. מתוך הצילומים עולה השאלה המצמררת מי מתוך חמישים ושמונה הנשים הזרות שנבחרו לתערוכה, הייתה חולה אף היא בסרטן השד שכן מדובר באחת משבע. הבחירה של סוזנה לצלם את כל הנשים באותו חיתוך, מהכתפיים עד המותניים, יוצרת רצף של חזה נשי כשתשומת הלב נתונה למבנה ולגודל. הגיוון בעבודות נוצר בלבוש, בצבעים, בסוגי הבד השונים, באביזרי אופנה. כך נוצרת אווירה אינטנסיבית מעוררת חיוך ואימה בעת ובעונה אחת. סוזנה הרהורצק בחרה לא לעבור שחזור.

צילום: סוזנה הרהורצק, אוצרת: נורית ירדן.

תיקון אמנותי - אורית ברתיני שביט

"התיקון – בנוסף על היותו עמדה רגשית מסוימת, פנימית וחיצונית, המתייחסת לשרשרת התרחשויות הנעות בין טוב לרע, חיים ומוות, בנייה והרס, כאב, סבל וגעגועים לַאַיִן – הוא גם עמדה המשקפת את יכולתו של אדם ש'יהיה לו את עצמו' לטוב ולרע, והאפשרות לתיקון תהיה חלק ממבנהו ומאמונתו הפנימית", מספרת היוצרת. "הקבלה של אדם את עצמו והתחושה המתמדת של 'אני יש לי את עצמי' היא בבחינת קשר הדוק לאפשרות להיות 'אני לָעולם': אני הנושא את היכולת לתיקון. נותן ומקבל".

אורית ברתיני שביט - חלתה בשנת 2009. היא בחרה לשלב בעבודתה טקסט מתוך הרצאתה של ד"ר רנה ברלב אליאלי ז"ל מאוניברסיטת ת"א 2003. "קיימים מצבי החיים הללו שאין הרגש מעלה כלל אפשרות של תיקון להם. במצבים אלו יתאפשר התיקון אך ורק עם הקבלה הרגשית והמחשבתית, שאי-אפשר לעשות תיקון. שאי-אפשר להגיע לתיקון. אי אפשר להפוך את מה שהיה לכזה שלא היה. "מעניין לראות שההתייחסות לתיקון קשורה לעיתים קרובות עם עשייה. 'עשיית תיקון' נוהגים לומר."

צילום: אורית ברתיני שביט, אוצרת: נורית ירדן

איגנסיו כהן - "ורה -Vera"

ורה, רעייתו של איגנסיו כהן - חלתה ב-2006. מרבית היצירות שנעשו בנושא סרטן השד, נוצרו בידי נשים אמניות וכאן אנו עדים למבט של בן הזוג השותף בתהליך. כהן מצלם פורטרטים של ורה אשתו מהפחד לאבד אותה. בפורטרטים שלו משתקפת לצד החרדה, אהבתו אליה והם מלווים חלק מהתהליך אותו היא עוברת. הפָּנים שלה גלויות וחזקות וברוב הצילומים המבט ישיר אל המצלמה. אלו צילומים אינטימיים שבהם המבטים חושפים לא רק את העוצמה שלה כאישה, אלא מרמזים גם על טיב הקשר ביניהם.

גוף העבודות הזה כולל גם צילום של ורה במקלחת שהוא הציר שסביבו נבנתה העבודה כולה, וסדרת צילומים נוספת של ורה במיטה בחדרי מלון שונים בחו"ל. סדרה זו באתרי נופש מבליטה את הניגוד בין המיטות בבית החולים שבהן מבלה כל מי שחלתה בסרטן השד, לבין מיטות הנופש בחופשות חלומיות שאליהן נסע הזוג במשך השנים. בצילומים אלה ורה נמצאת לבדה במיטה זוגית והצד הריק מרמז אף הוא על האימה מהאובדן.

איגנסיו כהן מלווה בעבודותיו את מצבי הגוף והנפש המשתנים של ורה במהלך הזמן ועם כל שלב בהתמודדות: המבטים, מצב השיער, הבעות הפנים. הפורטרטים צולמו במקומות שונים ועם זאת אף אחד מהם לא צולם בבית חולים ויש בהם רק רמזים לטיפולים.