מדרגים את הרציחות: המתה באדישות - רצח

רצח מדרגה ראשונה, בקרוב גם בישראל? בתזכיר חוק, שהפיץ היום (ג') משרד המשפטים, מוצעת רפורמה במדרג עבירות ההמתה, ושינוי בהגדרת עבירת גרימת מוות ברשלנות. בנוסף, תבוטל עבירת ההריגה ובמקומה מוצעות שתי עבירות - המתה, והמתה בקלות דעת. המתה באדישות, שעד כה הוגדרה כהריגה, תוגדר מעתה כרצח. 

"חשיבותו הרבה של ערך חיי האדם מובילה לכך שעל עבירת הרצח להתאפיין ביסוד נפשי של כוונה או אדישות כלפי התוצאה הקטלנית", נכתב בתזכיר. "העונש המוצע לעבירת הרצח הבסיסית הוא מאסר עולם כעונש מרבי. לצד עבירת הרצח, מוצע לקבוע עבירה של רצח בנסיבות מחמירות, שהעונש בצידה הוא מאסר עולם חובה".

זירת הרצח של אריק קרפ. מהריגה לרצח?(צילום: ירון ברנר)

תזכיר החוק לתיקון חוק העונשין מבוסס על המלצות ומסקנות של צוות בראשות פרופסור מרדכי קרמינצר. בתזכיר מוצעת רפורמה במדרג עבירות ההמתה וכן שינוי בהגדרת עבירת גרימת מוות ברשלנות. כמו-כן מוצע דירוג חדש, לפיו עבירת הרצח שעליה מוטל כיום עונש מאסר עולם חובה תחולק לשניים - עבירת "רצח בסיסי" שהעונש עליה יהיה לכל היותר מאסר עולם, ו"רצח בנסיבות מחמירות" שהעונש שלצדה יהיה לפחות מאסר עולם.

בנוסף, תבוטל עבירת ההריגה, שהעונש עליה הוא 20 שנות מאסר לכל היותר. במקומה הושתו שתי עבירות - "המתה באחריות מופחתת", שדינה יהיה 20 שנה, ו"המתה בקלות דעת", שהעונש בצדה יהיה תשע שנות מאסר. על פי המוצע, המתה באדישות שלגביה לא התקיימו הנסיבות המקלות, תוגדר רצח - ולא עבירת הריגה, כבמצב הנוכחי.

עבירת ההמתה באחריות מופחתת תכלול, על פי המוצע, מקרים מסוימים בהם מסיבות שונות, חרף התקיימותו של יסוד נפשי של אדישות או כוונה כלפי התוצאה הקטלנית, אשמתו של העושה חמורה פחות. על פי המוצע, המתה באדישות לגביה לא התקיימו הנסיבות המקלות, מוגדרת כיום כעבירת ההריגה, ותהפוך, על פי המוצע, לרצח. בעבר הוזכר בעניין הזה מקרה מותו של אריק קרפ, שיכול היה להיחשב כרצח במצב הזה.

בתזכיר החוק מוצע גם להוסיף עבירה של "גרימת מוות בהתרשלות רבתי", שהעונש עליה יהיה חמש שנות מאסר. קטגוריה זו תהווה דרג ביניים בין עבירה של המתה בקלות דעת לבין גרימת מוות ברשלנות, עבירה שקיימת כיום ותישאר גם בהמשך. כמו כן, מוצע בתזכיר להוסיף עבירה של "המתה בעקבות בקשת הקורבן", שהעונש עליה יהיה חמש שנות מאסר. 

בשיטת המשפט הישראלית, רוב העבירות מבוססות על מחשבה פלילית, שכוללת בהתייחס לאפשרות גרימת תוצאות המעשה הן את הכוונה, והן את הפזיזות. בחלק מעבירות התוצאה, ישנה הבחנה בין כוונה ופזיזות אך באף אחת מהן אין הבחנה בין שתי חלופות הפזיזות – אדישות וקלות דעת. "מהנימוקים שצוינו לעיל, יש הצדקה עניינית לאבחנה בין יסוד נפשי של אדישות ליסוד נפשי של קלות דעת, וכן לכריכה של האדישות והכוונה יחד, תוך אבחנה ביניהן ובין קלות הדעת", נכתב.

נוסח החוק הנוכחי בנוגע לעבירות ההמתה ספג ביקורת משפטית רבה במהלך השנים. "הדירוג של עבירות הרצח,

ההריגה וגרימת המוות ברשלנות בחוק הקיים מעורר קושי ואינו משקף את המדרג המיטבי והראוי", נכתב בהסבר לשינויים בתזכיר החוק. בנוסף, נכתב כי עבירת הרצח כיום אינה חלה על מעשים שחומרתם רבה וראוי לתייגם תחתיה, כשבמקביל, היא חלה על מעשים שמבחינת חומרתם לא ראוי היה לתייגם כרצח.

שר המשפטים, יעקב נאמן, קיבל את מסקנות המלצות הצוות. התזכיר הופץ לאחר מספר דיונים שנערכו אצל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וכעת התאפשר לציבור להגיש הערותיו. בתום תהליך זה, תוגש הצעת החוק לאישור הכנסת.