"דם אמיתי": סלח לי, אתה מוכן לנשוך את צווארי?
מעבר להיותה סדרת קאלט-ערפדית עם כל הסצנות המתבקשות של נשיכות צוואר ותחיית מתים, "דם אמיתי" משנה את היוצרות ביחס הטלוויזיוני לנשים והופכת את הגברים לצעצוע מין מעורר זימה. עיינה לי חושפת שיניים לקראת העונה החמישית
קצת יותר משנה חלפה מאז שמרני, בתפקיד המעצבנת התורנית של העונה, התפגרה וחזרה חלילה כנהוג ב"דם אמיתי". סדרת הערפדים המצליחה של HBO שיצר אלן בול ("עמוק באדמה"), המבוססת על סדרת ספרי הערפדים של שרלין האריס, הפגישה אותנו במהלך העונה הקודמת עם כל כך הרבה מכשפות, שדים, מיתולוגיות ועניינים על טבעיים, שהיה די ברור שהפרק הראשון בעונה החמישית ששודר השבוע בארה"ב ואצלנו הערב (חמישי, yes oh ב-22:00) לא יוריד הילוך.
טורים נוספים על סדרות טלוויזיה ב-ynet:
פרידה מ"האוס": סדרה גדולה מסך כל מחלותיה
עשור ל"הסמויה": תוכן איכותי באריזה מושלמת
צפו בטריילר לעונה החמישית של "דם אמיתי"
הסדרה מגוללת את סיפורם של ערפדים ובני אדם החיים בדו קיום ב"בון טמפ", עיירה בדיונית דרומית קטנה בלואיזיאנה, כשבמרכזה עומדת סוקי סטקהאוס (אנה פקווין), מלצרית קטנה וחמודה בעלת כוחות טלפתיים. במהלך ארבעת העונות האחרונות, מתמודדים הערפדים ובני האדם עם הקונפליקטים שהשוני ביניהם מייצר, המתח בין שני המינים וגם עם כמה שדים, מכשפות, אנשי זאב ושאר יצורים על טבעיים.
אבל עם כל הכבוד, העלילה היא לא באמת מה שמעניין אותנו. היא רק מעבירה את הזמן בין עוד רגע בו אריק (אלכסנדר סקרסגרד) או ביל (סטפן מויר) יאבדו עצמם לדעת בגלל "Sookie and her precious fairy vagina" כמילותיה של פאם הממורמרת, או שמישהו יהיה חייב לעשות סקס עם מישהו, ושאריק או אלסיד (ג'ו מאנגאניאלו) יורידו חולצה. ומעבר להיותה ממתק שמשחרר רגעי מודעות עצמית שמונעת ממנה להפוך לדרמת-טראש ופורנו רך, מקור הכוח והייחוד של "דם אמיתי" נובע מנקודת המבט השונה שהיא מציעה לצופה:
זה מתחיל עם ליהוק סוללת גברים שווים, יפי מראה ושריריים, שמרבים לחשוף את גופם המושלם בכל הזדמנות: ביל קומפטון, פרא אציל שיודע להגיד "סוקי" כמו שאף אחד אחר לא יודע; ג'ייסון סטקהאוס, שרליל מתוק ותמים, קשה מבחוץ ורך בפנים; "גבר להתחתן איתו" בדמות סאם מרלו או אלסיד (אלסיד יותר חתיך כמובן) והאל השוודי אריק, הגבר שמצליח לגרום גם לאלו שלא נמשכים לעיניים כחולות ובלונד - לעצור בצד ולחנות.
ב"דם אמיתי" רואים הרבה ציצים, אפילו יפים, אבל איכשהו, הם לא האישיו. למה? כי בתוך כל הפאן המדמם והמלוכלך הזה, הסדרה מצליחה לשנות את המאזן בכל הקשור לאובייקטים מיניים ולשבור את נקודת המבט הגברית המסורתית. סאם, ביל, ג'ייסון, אלסיד ואריק, מפריכים כל טענה שוביניסטית מושרשת, לפיה נשים מוחפצות ומוצגות כאובייקט מיני במדיה, רק כי מעניין יותר להסתכל עליהן.
כי הגברים של בון טאמפ מציגים לראווה עירום גברי בטוח בעצמו, ובניגוד לסדרות המעוצבות כפנטזיה גברית מושלמת דוגמת "הפמלייה" או "קליפורנייקיישן" (בהן לרוב נראה עירום גברי כשמדובר בהקשר מגוחך, ע"ע צ'רלי רנקל), במקרה של "דם אמיתי" גם אפשר ליהנות ממנו.
המהפכה ה"אובייקטלית" באה לידי ביטוי באופן עמוק יותר, בדרך שבה מטפלת הסדרה גם במשולש האהבה הפוטוגני של ביל-סוקי-אריק. סצנת החלום האירוטי של סוקי בעונה הרביעית, מהווה דוגמה מצוינת לרוח הדברים הרעננה שנושאת הסדרה. על עקבים גבוהים במקום בתוך נעלי הקדס, עטופה בחלוק סקסי אדום, פוגשת סוקי בחלומה את אריק ואת ביל ביחד, ומבהירה להם חד חלק, שזה או שניהם ביחד או אף אחד מהם לחוד.
צפו בסצנת החלום האירוטי של סוקי ואל תשכחו לנגב את הדם
סוקי משאירה מאחוריה את בולשיט "הילדה הקטנה", נראית מפתה ומינית כפי שהיא באמת, ומבקרת את עצמה על שלא העזה לחשוב "מחוץ לקופסה" בכל הנוגע לסקס ולאהבה. כשזה שתי נשים עם גבר אחד, כולם סבבה, אומרת סוקי, אבל כשאישה רוצה לעשות את זה עם שני גברים שהיא לגמרי מאוהבת בהם? הו אז. אז פתאום קשה לכולם.
הסצנה הגברית הקלאסית בה המתלבט בר המזל שוכב בין שתי המועמדות ומטה את ראשו מצד לצד, מוחלפת כאן בשליטה ובחרמנות נשית לגיטימית. הפנטזיה נשארת בידיים של סוקי ("זה החלום שלי" היא מזכירה לביל ולאריק שלא מרוצים מהמתרחש) ואיזה קטע, היא אפילו לא הייתה צריכה להיות דוחה, או סתם לא מושכת בשביל שזה יקרה.
המבט מצליח להיות אחר וסקסי, גם מחוץ למשולש הפראי. לא, אילו לא בלונדינית וברונטית חמודות שהתחילו להתקשקש במיטה במעונות (אקספירימנטינג, יו נואו). סצנת השטיח הלסבית שייכת לטרה ת'ורנטון (רוטינה וסלי) המתאגרפת ולגירלפרינד המהממת שלה מניו אורלינס, והיא עוצבה כדי לספק את כל מי שבא לו ולאו דווקא את הגבר הסטרייט הממוצע. ג'ייסון הזיין, שהוא גם מתאהב סדרתי, סבל במהלך הסדרה מזיקפה תמידית בגלל עודף "V" (טיפות דם ערפדים) ונאנס על ידי חבורת נשות-פנתר פסיכיות, באופן לא מענג במיוחד. נכון, יש כאן משחק עם מוטיב החטא ועונשו, אבל אי אפשר להתעלם מכך שזה קורה לשרליל של בון טאמפ ולא לשרלילה.
את משבצת ה"קשה לי להיות מונוגמי", תופסת ג'סיקה, הטינאייג'רית הג'ינג'ית הלוהטת, שעוברת תהליך התבגרות בסדרה. לא כיף לה להיות בזוג, יש לה יצרים, דחפים, היא רעבה ורוצה עוד. הויט אינו היחיד שנפגע מאהבה, זה קרה גם לג'ייסון ולביל. הגברים בסדרה הם אלו שמתאהבים, נפגעים, נשרטים ולפעמים אוכלים אותה. לנשים, בניגוד למוצג בדרך כלל, יש מלא אופציות והזדמנויות כדי באמת להמשיך הלאה.
נשוך אותי ברכות
כמה שאנחנו אוהבים את הסקס ב"דם אמיתי". חייתי, ראשוני יצרי, ותמיד טוב. היחס אליו הוא כאל צורך בסיסי וטהור שמניע את כולם ושאין מנוס מלממשו. לא מדברים עליו, לא דנים באיכותו, אף אחד לא שואל אף אחד אם הוא גמר, והוא תמיד מצטלם מעולה (אם לא, אז פשוט לא רואים אותו). אקט החלפת הנוזלים מקבל משמעות כפולה כשמדובר במפגש פיזי בין בני אדם וערפדים, שגם אם אינו מיני בהתחלה, היו בטוחים שזה עוד יקרה. "ערפדים יוצרים חור בצוואר היכן שלא היה חור לפני כן", אומר סטיבן מויר באותה כתבת שער ל"רולינג סטון". "זה אקט של ביתוק בתולים, יצירת דימום ושתיית הדם הבתולי", הוא ממשיך. "וישנו גם אלמנט הניב, שמגשש וחודר ונכנס אל החור. זה הופך ערפדים למושכים".
עם קבלת הדם, או אקט החדירה אם תרצו, מפתחים בני האדם תלות פיזית ורגשית במי ש"תרם" להם דם, נמשכים אליו ומתאהבים בו. הערפדים לעומתם, מגיבים בצורה הישרדותית טריטוריאלית שתואמת לאופן בו הם תופשים סקס – הם "מרגישים" את בן האדם לו נתנו את דמם, חשים את הפחד שלו ובאים להציל אותו שוב ושוב כשהוא צריך אותם (מה שיוצר מעגל הזדקקות). מטאפורה למערכות יחסים דפוקות, מישהו?
את המורבידיות הדרמטית והמדכאת של סדרת המופת "עמוק באדמה", החליף בול בסדרה מורבידית אחרת, שיש בה הרבה גם מאוד פאן ומגרש משחקים גדול להשתעשע בו. אך העיסוק שלו במוות, בשונה ובצד האפל, נמשך גם כאן. העונה
החמישית של "דם אמיתי" עם זאת, תהיה האחרונה תחת פיקוחו הצמוד. בול מתרכז כעת ב- "Banshee", סדרה חדשה שתעלה ב-2013 בערוץ סינמקס, במסגרת הסכם פיתוח שחתם עם HBO, ובעונה השישית, אם תהיה כזו, ישמש בול כיועץ בלבד.
אי אפשר להימלט מהטראש שאורב לסדרה בפינה עם כל עונה שעוברת ולא בטוח עוד כמה זמן נוכל לסבול את סוקי המתחסדת בשמלות הקיץ החמודות שלה כשהיא מנסה לעשות את הדבר הנכון. אבל בשביל מהלכים כיפיים כמו אובדן הזיכרון של אריק בעונה הקודמת, פנינים מטונפות נוספות מפיה של פאם וציפייה לבאות עם כריסטופר מלוני ("אוז", "חוק וסדר") בתפקידו החדש בסדרה, ניתן לסבול כל מיני קשקושים על מלחמות פנים ותנ"ך ערפדים. העיקר שהסקס יהיה טוב.
