דו"ח המל"ל: ראש הממשלה התעלם מהחוק

המטה לביטחון לאומי (המל"ל), הגוף שאמור להכין את עבודת המטה לפני קבלת ההחלטות בדרגים הבכירים ביותר - הושאר מאחור. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בנושא המשט לעזה שמתפרסם היום (ד') ובו נטען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הטיל על המל"ל את ריכוז מרבית הדיונים בנושאי חוץ וביטחון והעדיף את מזכירו הצבאי. נתניהו אף הגביל העברת מידע למל"ל והחליט על אי שיתוף ראש המטה לשעבר, עוזי ארד, בדיוני ועדת ראשי השירותים החשאיים. המבקר מצא עוד כי הגוף אינו ממלא את ייעודו כפי שהמליצה ועדת וינוגרד שקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

לחצו לצפייה בדו"ח המבקר

עוד על דו"ח המשט ב-ynet

בלי דיון ובלי מידע: כך התכונן נתניהו למשט

כך הפסידה ישראל בקרב ההסברה על המרמרה  

המבקר כתב כי חוק המל"ל אמור לשנות משמעותית את עבודת המטה המכינה לתהליך קבלת ההחלטות על ידי ראש הממשלה, הממשלה וועדותיה בנושאי חוץ וביטחון באמצעות יצירת גורם מקצועי, מאזן ואובייקטיבי שירכז את עבודת המטה, יסתכל בראייה כוללת על תחומים אלה, ויוכל להציג בפני הפורום המחליט "דעה שנייה" מטעמו ובחינה של חלופות לפעולה - וזאת מול הדומיננטיות הרבה של מערכת הביטחון בתהליכי קבלת ההחלטות.

(צילום: דובר צה"ל, גיל יוחנן, מרק ישראל סלם)

מבקר המדינה העיר לראש הממשלה כי במצב זה המל"ל אינו ממלא את ייעודו כפי שביקש המחוקק להשיג וכפי שעולה מהמלצות ועדת וינוגרד ומהמלצות ועדת ליפקין-שחק (שניסחה כללים ליישום המלצות וינוגרד), ועדיין אינו מהווה את גוף המטה המרכזי לענייני חוץ וביטחון היכול לייצר את הערך המוסף הנדרש בתהליך קבלת ההחלטות בנושאים שהם מהחשובים ביותר למדינת ישראל.

 הוא כתב כי עקב יישום חלקי של חוק המל"ל עלולים להיפגע הראייה הכוללת בנושאי החוץ והביטחון, התאימות בין הגופים השונים במערכת הביטחון והזיכרון הארגוני בנושאים אלה.

בדו"ח נכתב כי בין אפריל 2009 לינואר 2011, אז כיהן ארד בתפקיד, רק 113 מתוך 291 דיונים בנושאי חוץ וביטחון, שעל פי חוק המל"ל היו אמורים להיות מרוכזים על ידו, אכן רוכזו על ידו. בנוסף, חלק מהגופים במערכת הביטחון ומהגופים הביטחוניים הכפופים לראש הממשלה לא שיתפו פעולה עם המל"ל, דבר שהתבטא בין היתר באי מסירת מידע, אי התייצבות לדיונים בנושאי חוץ וביטחון והתנגדות לקיום דיונים שאותם רצה המל"ל לקיים בקבינט.

שנים בלי תוכנית עבודה מאושרת

אבל היו גם ליקויים בתוך המל"ל. בביקורת נמצא כי המטה לא עקב אחר החלטות הקבינט ולכן לא היה ניתן לקבל מידע על יישום ההחלטות. המל"ל, כך נמצא, גם לא ערך עבודת מטה בנושא תקציב הביטחון, אף על פי שנדרש לכך. הוא גם לא בחן את תפיסת הביטחון כמוגדר בחוק, אלא ערך כמה עבודות מטה בכמה סוגיות ממוקדות ברמת הביטחון הלאומי.

המבקר גם כתב כי בקבינט לא נערכו דיונים להעמקת בסיס הידע של שרי הממשלה בנושאים מדיניים-ביטחוניים, במתכונת שנקבעה בהחלטת הממשלה מנובמבר 2007 וכפי שקבעה ועדת וינגורד. במל"ל נמצאו גם ליקויים בנוגע לכוח האדם ובגוף הייתה תחלופה גבוהה של עובדים, שפגעה בתפקוד הגוף.

ראש השב"כ כהן. תמך בעמדת ראש הממשלה(צילום: אוהד צויגנברג)

עד יוני 2011 למל"ל כלל לא הייתה תוכנית עבודה מאושרת, ומשכך לא הוגדר סדר העדיפויות של פעילותו שתואם לדרישות החוק ולסדר העדיפויות שקבע ראש הממשלה. כמו כן נמצא כי למל"ל אין אוגדן נהלים שאושר על ידו ושמנחה את העובדים לבצע את פעילותם.

לגבי אי השתתפות ראש המל"ל בוועדת ראשי שירותים, אמר נתניהו: "להשקפתי ראש המל"ל לא צריך להיות שם, משום שזה בצד המודיעיני-צבאי... אני לא חושב שזה נחוץ לביצוע משימותיו". גם ראש השב"כ יורם כהן סבר כך: "אין מקום לזמן את ראש המל"ל".

גורמים בלשכת ראש הממשלה אמרו שמבקר המדינה כתב כי חלה התקדמות משמעותית שהגבירה באופן ניכר את מעורבותו של המל"ל בתהליכי קבלת ההחלטות.