המבקר: כך הפסידה ישראל בהסברה על המרמרה
התיעוד הוצג באיחור, משרד החוץ לא תיאם פעילות עם דובר צה"ל - שהפך למעשה לדובר הממשלה - ומה עושה בכלל משרד ההסברה? לינדנשטראוס מתאר בלגן שלם שפגע בתדמית ישראל בעולם. דובר צה"ל: "התגובה התעכבה בשל תהליך אישורים בין הדרג הצבאי לבין המדיני"
לאחר השתלטות צה"ל על המרמרה וספינות המשט הטורקי לעזה במאי 2010, שררה בארץ דממת אלחוט. בעוד מארגני המשט העבירו דיווחים שהציגו באור שלילי מאוד את ישראל - שם לא אמרו דבר עד שעות הצהריים. מבקר המדינה מצביע בדו"ח המיוחד שמתפרסם בצהריים (יום ד') על ליקויים משמעותיים, שהביאו באותו אירוע לפגיעה ביכולת הוצאתה אל הפועל של מדיניות תקשורתית-הסברתית ראויה.
לחצו לצפייה בדו"ח המבקר המלא
עוד על דו"ח המבקר ב-ynet:
המבקר כתב על קרב ההסברה המאוחר ביום המשט, כי בעקבות ההשתלטות ולאחר עיכוב זמנים משמעותי של כמה שעות במענה ההסברתי הלאומי לתוצאותיו, קיים מערך ההסברה הלאומי מאמץ בלימה הסברתי מקיף בזירה הבינלאומית, במגמה "לכבות את השריפה התקשורתית-הסברתית", ובכך לצמצם ככל הניתן את השפעתו השלילית של האירוע על תדמיתה של ישראל.
בביקורת נמצא עוד כי פורום ההסברה הלאומי, גוף הקובע את מדיניות ההסברה של ישראל בהתאם להחלטות ראש הממשלה והממשלה ובראשו עומד ראש מערך ההסברה, לא התייחס לסוגיה של ההבחנה בין מסרים המיועדים להסברת חוץ לבין אלו המיועדים להסברת פנים. הדבר בא לידי ביטוי, לדברי המבקר, בהשלכות שליליות נוכח העיכוב בהסברת האירוע בחו"ל. המבקר גם מצא כי מטה ההסברה הלאומי אינו ערוך לפעול במתכונת של 24 שעות ביממה.
הוא גם מצא ליקויים בהגדרת תחומי האחריות בין משרד החוץ לבין צה"ל. חטיבת דובר צה"ל פעלה לדברי המבקר באירוע המשט כברירת מחדל כגוף הדוברות וההסברה הלאומי, "מצב שאינו תואם את התפיסה הממלכתית-דמוקרטית של ישראל". בפועל היא מחפה למעשה בהפעלת יכולותיה הרבות, מעבר לתחומי אחריותה, על חולשה ביכולתם של גופי דוברות והסברה אחרים.
באירוע המשט מצא לינדנשטראוס כי שיקולי הדוברות וההסברה של צה"ל, המושפעים גם מרגישותו לתוכני הסברת הפנים, הביאו בעיכוב העברת החומר המצולם הדרוש להסברת אירוע המשט בחו"ל, כך שהוא היה לא זמין במהלך השעות הראשונות שבהן, לדברי המבקר, חלחלה תפיסת האירוע בתודעת הקהל בעולם.
המבקר גם מצא כי בתקופת ההכנות למשט הכין אגף התקשורת והסברה במשרד החוץ מסרים וחומרי רקע רלוונטיים עבור נציגויות המשרד בחו"ל, אולם חלק מהנציגויות דיווחו
למשרד בירושלים, לאחר ההשתלטות, על הנזק שנגרם מכך שלא קיבלו חומרי הסברה מסוימים קודם לאירוע ההשתלטות על המשט, הן לשם לימוד והתכוננות והן לאפשרות שיידרש ייזום מסע הסברה מכין.
עם הקמת הממשלה ב-2009, הוקם משרד ההסברה והתפוצות, שבראשו עומד השר יולי אדלשטיין. המבקר הזכיר שלא סוכמו תחומי האחריות בין המשרד החדש למשרד החוץ, והדבר בלט בארוע המשט אז הקים משרד ההסברה "חדר מצב" משלו. גם שנה אחרי, מצא המבקר, תחומי האחריות לא גובשו.
גם בהסברה במשרד הביטחון מצא לינדנשטראוס ליקויים. הוא קבע כי פעולות הדוברות וההסברה נעשו באירוע באופן לא ממוסד ולא שיטתי, ולפיכך נאלץ שר הביטחון אהוד ברק להישען על יכולות חטיבת דובר צה"ל כברירת מחדל.
עוד נמצא בביקורת כי לא קיימים כללים מוסכמים מטעם מטה ההסברה הלאומי, שמגדירים את המושג הודעת מדינה ואת הגורם הממלכתי המוציא הודעה זו לתקשורת בארץ ובעולם בתחום המדיני-ביטחוני. לקראת המשט לא נמצא שמטה ההסברה הלאומי הנחה, כיוון ומיקד את גופי התקשוב הנפרדים של גופי הדוברות וההסברה הרלוונטיים לגבש תוכנית משותפת לכיסוי מיטבי של כלל התקשורת האלקטרונית הרלוונטית בשפות השונות. כתוצאה מכך, כתב המבקר, מידע חיוני שעשוי היה לתרום למאמץ ההסברה לא נאסף כראוי על-ידי גופי התקשוב של מערך ההסברה הלאומי.
הוא התייחס גם לטיפול בתקשורת הזרה בארץ, שלה משקל חשוב בקביעת הדימוי הבינלאומי של ישראל. אף שבעיית היעדר גורם שירכז את ההכוונה והתיאום מול העיתונאים הזוכרה בדו"חות קודמים, היא נמשכה במלוא חריפותה - ולא היה כל גורם שפעל כמנחה מקצועי לכתבים הזרים.
לא נשמע קול בשפה הערבית
גם בהסברה למדינות ערב מצא המבקר כשלים. הוא כתב בדו"ח כי בתקופה שקדמה לאירוע המשט, במהלכו ובעקבותיו כמעט לא נשמע קולה של מדינת ישראל בשפה הערבית באמצעי התקשורת הממלכתית שלה בזירה הבינלאומית. הוא כתב כי האחריות המלאה והכוללת להסברת חוץ, גם בשפה הערבית, היא של משרד החוץ. המבקר העיר כי התברר שההידרדרות החמורה שחלה ביכולת המחלקה לתקשורת ערבית של המשרד התחזקה והביאה למעשה להפסקת פעילותה.
המבקר התייחס גם לכפל התפקידים של ראש מטה ההסברה הלאומי - תפקיד אשר בשלוש השנים האחרונות איישו חמישה אישים. המשרה הנוספת היא יועץ התקשורת של ראש הממשלה, מה שפוגע במעמד ראש המטה ובתפקודו המקצועי.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי נוכח העצמת האתגרים בחזית התקשורתית-הסברתית, לדעתו קיים הכרח בגיבושה, סיכומה ויישומה בהקדם של תוכנית חירום לאומית מקיפה לתיקון ולשיפור הדרוש במערך ההסברה הלאומי, שתונחה על-ידי ראש הממשלה. הוא קרא לתקן את הליקויים ולשפר את המענה במערכת הפנימית של כל אחד מגופי ההסברה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בנושא זה: "מערך ההסברה הלאומי הוקם לפני חמש שנים, ומאז מעורבותו בתהליכי קבלת ההחלטות הולכת וגדלה. גם פעילותו לתיאום גורמי ההסברה השונים משתכללת כל הזמן.
בדו"ח מצביע מבקר המדינה על שיפור ניכר בתיאום בין הגורמים ובמיצוי היכולות של מערך ההסברה, וזאת בהובלת מטה ההסברה הלאומי. המבקר מציין את הכרת הדרג המדיני והדרג הצבאי את חשיבות נושא ההסברה. בנוסף, מציין המבקר את ההתקדמות בהסברה באינטרנט ובניו-מדיה, ובהסברה לקהלי היעד דוברי השפה הערבית שמבצע מטה ההסברה הלאומי. בהתאם להמלצת מבקר המדינה ייבחן גיבוש של תכנית מקיפה לתיקון ושיפור הדרוש במערך ההסברה הלאומי. בנוסף במערך ההסברה החלו כבר בתיקון חלק מהליקויים עליהם מצביע מבקר המדינה".
מדובר צה"ל נמסר: "ראש הממשלה הטיל את האחריות להסברה על משרד ומטה ההסברה הלאומי.
בחלוקה פנימית בין חטיבת דובר צה"ל למטה ההסברה, סוכם שחטיבת דובר צה"ל תוביל את ההסברה של האירוע הצבאי הנקודתי בלבד. צה"ל וחטיבת דו"צ בכלל זה פעלו בתיאום מלא ככל הניתן עם משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, מתוך גישה אחראית ואקטיבית".
עוד נמסר כי "הודעת דו"צ עוכבה לאור תהליך אישורים בין הדרג הצבאי למדיני והתמונות עוכבו בשל הסטת המסוק ותהליך אישורים מסורבל בצה"ל. לאור עיכובים אלה, שונו התהליכים הן בתוך צה"ל והן למול הדרג המדיני. יתר על כן, מיד לאחר המשט הופקו הלקחים בנוגע להעברת חומרים ויזואליים במהירות ולכך נרכשו אמצעים מתקדמים ותפיסת ההפעלה הותאמה".
לפנייה לכתב/ת 
