א' אוהל, ט' זה טרור
תשכחו מהסברים כלכליים או תירוצים על דיכוי מתמשך כסיבה לטרור. תמונות הגן מעזה מלמדות שטרור הוא "מיומנות נרכשת" באמצעות חינוך. ההסתה היא שורש הבעיה
כבר שנים ארוכות שהעולם מתחבט בבעיית הטרור העולמי ומקדיש אינספור משאבים בניסיון למגר אותה. פרשנים למיניהם ואנשי אקדמיה בנו קריירות משגשגות מניתוחים מעמיקים והסברים כלכליים-פוליטים מפולפלים למקורות התופעה. האמת פשוטה בהרבה, אלא שהעולם מתמיד בעיוורונו ובוחר ללכת שבי אחר תיאוריות חסרות שחר.
אסכולה אחת דוגלת בהסבר הכלכלי: הטרור הוא נשקם של העניים והעשוקים - תן להם בית ומכונית והכול יבוא על מקומו ושלום. ניתן היה לצפות שפיגועי ה-11 בספטמבר, שברובם בוצעו על ידי בני טובים מוסלמים ממשפחות מבוססות, כמו גם פיגועים אחרים ברחבי אירופה שבוצעו על-ידי מוסלמים מקומיים (ולא על-ידי אפגנים חסרי כל, למשל) יערערו את התיאוריה הזאת, אלא שלא כך קרה.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
מכרו את הסופרים הצעירים בשקל / גלית דהן קרליבך
ואז הרוצח חייך אלינו / מיתר סרוסי, בת דודתו של אורגיל מואטי
למעשה, לו היו רוב מנהיגי העולם מעוניינים באמת ובתמים בהבנת ההיבט הכלכלי, כל שהיה עליהם לעשות הוא להתעמק בלא אחר מהסכסוך הערבי-ישראלי שהם אוהבים להתערב בו כל כך. או אז היו מגלים, כפי שציין דן שיפטן בספרו "כורח ההפרדה", שכל אותן "אינתיפדות" והתקוממויות ערביות נגד ישראל תמיד התחוללו דווקא בתקופה של שגשוג כלכלי, כאשר פירות שיתוף הפעולה עם המדינה היהודית ניכרים לכל עין. אלא שאותה פריחה, כמו גם המחיר הכלכלי הכבד ששילמו הפלסטינים בכל סבב קרבות שכזה, לא מנעו את הרצחנות הערבית.
אסכולה נוספת מצביעה דווקא על ההיבט הפוליטי: הדיכוי האכזר והצמא לחופש הם אלה שדוחפים מחבלים למיניהם לבצע "מעשי ייאוש", כמו לפוצץ את עצמם בבתי קפה מלאים בבני נוער או לשסף את גרונם של עיתונאים זרים. אלא שעל-פי אותו הגיון, היהודים (שסבלו מדיכוי רצחני שלא היה כמותו בתולדות האנושות) היו אמורים להפוך לאומה שכל כולה מורכבת מטרוריסטים צמאי דם. אם נמשיך באותו קו מחשבה, ניתן היה לצפות שהאומה הטיבטית, החיה תחת דיכוי סיני מתמשך, תהפוך לחממת טרור עולמית. מדוע זה לא קרה? כיצד ייתכן שבמקום לייצר מחבלים מתאבדים, הקים העם הטיבטי מתוכו דווקא את הדלאי לאמה החביב?
לסמן את המסיתים
האמת הפשוטה והעצובה היא שטרור הוא "מיומנות נרכשת" והחיבה לטרור היא ערך שיש לטפח ולהטמיע. כפי שמשפחות ומדינות רבות בעולם מחנכות את ילדיהן ועמיהן לאור ערכי הסובלנות, למשל, כך יש אנשים ועמים אחרים שבוחרים לעודד את בניהם ובנותיהם לבחור דווקא בדרך הרצח והטרור. ואכן, אחרי שנים רבות של "חינוך" שכזה, בגנים, בבתי הספר, בטלוויזיה ובבתי התפילה, אין פלא שרבים מתוך אותם עמים פונים אל דרך הטרור והופכים את אותה רצחנות לדרך חיים רווחת ורחבת היקף.
אותו קשר בין חינוך לטרור הודגם באופן הברור ביותר, והמזעזע ביותר, בתמונות שפורסמו מתוך "מסיבת סיום" של גן ילדים עזתי שבהן ניתן לראות ילדים צעירים לבושים בבגדי צבא ואוחזים ברובי צעצוע. אותם זאטוטים גם קראו קריאות נגד ישראל, תוך הבעת רצונם לתקוף את תושבי המדינה היהודית בטילים, להתפוצץ באוטובוסים, ולמות כקדושים.
זוהי התורה כולה, וכעת רק ניתן לדמיין מה היו קורה לו היו מנהיגי העולם מקדישים את כל אותם מאמצים ומשאבים למלחמה בשורשיו האמיתיים של הטרור. מה היה קורה, למשל, לו במקום להשתעשע במגעים עם חמאס ולהעביר "כספי תמיכה" שעושים את דרכם לידי ארגוני הטרור, היו אומות העולם מטילות סנקציות חריפות על כל ארגון או אדם המעורב בטרור, בהסתה לטרור, או בחינוך לטרור? מה היה קורה לו סומנו המסיתים וה"מחנכים" כבני מוות, וכוחות נאט"ו היו הורסים כל מבנה שמשמש לחינוך שכזה, בין אם מדובר במסגד או בגן (כאשר הוא ריק מילדים, כמובן).
האם ייתכן שמאבק בלתי מתפשר במקורות הטרור, במקום ניסיונות להידבר עם הטרור ולהסיט את תשומת הלב לכיוונים מפוקפקים שהוכחו כלא יעילים, היה משנה את המציאות העגומה מהקצה אל הקצה? לצערנו, כל עוד תימשך מדיניות האיוולת, לא נקבל תשובה. וכך, שנה אחר שנה, עשור אחר עשור, ימשיכו חפים מפשע להישחט ברחבי הגלובוס, והסוף אינו נראה לעין.
Read this article in English
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
