אהובתי הכנתי לך מיקסטייפ, יש לך דקה?
אומרים שהיה כאן דאבל-קאסט לפני שנולדתי, ואהובים הכינו לאהובות קלטות שירים שהביעו כל רגש אפשרי. אבל אז הגיע הדיסק, ה-MP3 והיוטיוב והפכו את הרומנטיקה לאחרת. אז איך עושים את זה היום? אור ברנע עם המלצות ליצירת האוסף המושלם
"היצירה של קלטת אוסף מצוינת היא כמו פרידה, קשה לעשות אותה והיא לוקחת הרבה יותר זמן ממה שחשבת. חייבים לפתוח עם שיר רוצח בשביל לתפוס את תשומת הלב. אחר כך צריכים להגביר את הקצב, אבל אסור לבזבז את כל התחמושת, אז צריך להוריד הילוך. ישנם הרבה חוקים. זו היא אמנות מאוד מעודנות, ישנם הרבה כללים של עשה ואל תעשה. וקודם כל אתה משתמש במילים של מישהו אחר בשביל להביע את עצמך ולספר איך אתה מרגיש, זהו עניין רגיש".
מתוך הסרט "נאמנות גבוהה", 2000
האמת? זה לא הולך להיות עוד מאמר נוסטלגי על איך שפעם היה פה יותר טוב, אבל כן אהיה חייב לספר איך אחד היה מכין לשנייה אוסף של שירים, קלטת מיקס-טייפ. הפעולה החלה להיות קלה כשהגיע לעולם טייפ הדאבל-קאסט. תוכניות רדיו אהובות היו מוקלטות לקלטת אחת ולאחר שבוע של הקלטות, שירים נבחרים היו מוקלטים אחד אחרי השני לקלטת שנייה.
(אחד הרעיונות ביצירת מיקס-טייפ הוא לא להיות ישיר מידי, לגרום לאדם שלו אתם מקדישים אתם השירים לחשוב ולא לכלול שירים שנקראים "I Want You". השיר המקסים הזה של אוטיס רדינג יכול להשתלב נפלא בקלטת המיקס-טייפ שנשלחה לצד השני לאחר פרידה. המילים יכולות לספר שהבדידות לא עוזבת ושנורא להיות לבד, אבל אולי איכשהו, דווקא ככה, יהיה בסדר)
כשהגיעו הכבלים לישראל, המתוחכמים שבנינו ויתרו על שירי הרדיו וידעו לחבר את הטייפ לטלוויזיה ולהקליט שירים מתוך הקליפים שהתנגנו ללא הפסקה ב-MTV. כשהגיע הצורב למחשבים, העסק כבר נהיה יותר קל (ולעולם לא אשכח שהילד הראשון בחטיבת הביניים שהיה לו צורב במחשב גבה ממני 40 שקלים על כל דיסק שרציתי לצרוב).
הטכנולוגיה מוכרת: לוקחים שיר אחד מהדיסק הזה, שיר אחר מהדיסק ההוא ומרכיבים על גבי דיסק ריק חדש את האוסף המושלם. אפשר גם לכתוב על הנייר שבתוך עטיפת הפלסטיק, לצייר ציור מטופש או אפילו להעניק הסבר במשפט קטן על כל שיר שבאוסף.
(שיר מושלם לאחרי פיצוץ, עם סימן לתקווה: אמנם במקרה הזה המסר כן ישיר וברור אבל הוא גם מאוד מקורי - "גאנז אנד רוזס" לא ביקשו לרוץ חזרה במהרה לזרועותינו אלא לקחת את הזמן ולהירגע. הם ביקשו קצת סבלנות)
יש כאלה שעדיין משתמשים בטכנולוגיה הסיזיפית של העתקת כל שיר מדיסק אחר על המדף. אני ביניהם. כשבתי נולדה הכנתי כמה וכמה כאלה, חלק בעברית חלק באנגלית. אוספים שהיא תוכל להאזין להם ברגעים לפני שהיא נרדמת. במטרה להעביר אליה את השירים שאני אוהב. היום היא כבר יודעת בדיוק מה היא רוצה לשמוע, ומבקשת בעצמה.
שלחתי לך מייל, תקשיבי לו
ובחזרה לרומנטיקה ולשיברון הלב: אפשר עדיין למצוא את חובבי המוזיקה שמעדיפים להרכיב את אלבום האוסף כשהם חותכים שיר אחר שיר, אלבום אחר אלבום. אבל עם בואם של השירים הזמינים ברשת והמחוות הרומנטיות האינטרנטיות, כולל אלה הגלויות בפייסבוק, נדמה שהאוסף הפיזי חדל מלהתקיים.
גם אני תרמתי לכך כמובן. כשאני מגלה שיר חדש (או ישן) ומרגיש חייב להשמיע אותו לאשתי בידיעה שהוא יסמל משהו עבורה או עבורנו - לא אטרח להוריד אותו לדיסק, להכניס למערכת בסלון, להושיב אותה על הספה ולומר לה: "תקשיבי". אני אשמיע לה במחשב, בדרך כלל מתוך יוטיוב ואם לא יהיה זמן, אשלח לה למייל כדי שהיא תוכל להקשיב בעצמה מתי שהיא רוצה.
(אחד השירים הכי יפים שדייב מת'יוס כתב בחייו וכלל אותו דווקא באלבום הסולו שלו, "Some Devil". בכישרון רב הוא מספר על הפרידה הקשה. הוא מודה שהוא לא רוצה שהיא תלך, אבל הוא גם מודה שלא היתה ברירה אחרת)
בשנים האחרונות אחת הטענות החוזרות ונשנות של אוהבי מוזיקה היא שהאינטרנט הרס לגמרי את איכות הצליל של השירים אותם צעירים שומעים לראשונה בחייהם ומתחנכים עליהם. שהדרך בה נצרכת רוב המוזיקה מהמחשב או מהסלולרי (והכי גרוע זה להקשיב לשיר מהסלולרי ללא אוזניות) עושה עוול ליצירה וליוצריה. כל הטענות הללו אמנם נכונות, אבל בעיה גדולה הרבה יותר מדרך ההקשבה, היא זמן וסיטואציית ההקשבה.
הזמן הממוצע של צפייה בוידאו אינטרנטי עומד על לא יותר מדקות בודדות. נתון שככל הנראה כולל גם קליפים ושירים. אני מתאר לעצמי שלא כל הילדים ובני הנוער פועלים כך, אבל משיחות שהיו לי לאחרונה עם הורים על תרבות הצריכה של ילדיהם, התמונה ברורה: הם יכולים לשבת על היוטיוב שעות ולגלות מוזיקה חדשה. אבל לרוב השירים הם יקשיבו לא יותר מ-30 שניות ואם לא יימצא חן ביניהם, הם יעברו הלאה.
(השיר שכתב טרנט רזנור הוא כל כך יפה ונוגע, ומצער שלא זכה להיחשף כמו שירים אחרים של "ניין אינץ' ניילז". אפשר לפרש את הפנייה של רזנור למישהי בכמה דרכים, ובהן חוסר הרצון להיפרד, למרות שהמוות הפריד ביניהם. אבל יותר מכל השיר יבשר למי שתקשיב לו: לא משנה כמה עמוק תשקעי, אני עדיין כאן לצידך)
במבט לאחור, אני חושב שלקח לי בערך 12 שנים לגלות את עשרת האלבומים של החיים שלי. רשימה שאני מקווה שעוד תשתנה ואלבומים חדשים יצטרפו אליה. פעם, כשקנית אלבום רק בגלל שיר אחד שאהבת, היית נשאר עם האלבום הזה כמה חודשים לפחות. היית חייב לתת לו את כל ההזדמנויות האפשריות. הרי הוא שלך ושילמת עליו את מיטב כספך.
היום אין צורך בכך. לא אהבת את חצי הדקה הראשונה של השיר? סביר להניח שזו היתה הפעם האחרונה בחייך שתשמע את השיר הזה. וכמו הצעירים גם המבוגרים היום, עם הרגלי הצריכה המשתנים שלהם דרך האינטרנט. ולכן אני גם יודע, שלמרות התקווה, הסיכויים שאלבום חדש ייכנס לרשימת אלבומי חיי הוא קלוש.
(בסביבתנו פרנק טרנר אינו אמן מוכר. אבל מדובר באחד מאמני הפולק-רוק הצעירים החמים של בריטניה והשיר היפה והעוצמתי הזה יכול לדבר לבני זוג או חברים. הוא מביא איתו הרבה בקשות קטנות, ומבטיח דבר אחד ענק בתמורה. טרנר אומר את מה שחלקנו יודעים על עצמנו: שאנחנו אף פעם לא באמת חזקים כמו שאנחנו נשמעים ונראים. "החיים שבחרתי אינם ישרים וצרים", הוא שר, "הם מסתובבים במעגלים כמו שיכור, ישנם ימים שקשה לי לעקוב, אבל אם יש לי את הגב שלך אני אמשיך, אם יש לי את הגב שלך - אני אמשיך")
כשאחד מכין לאחר מיקס-טייפ בסימן מערכת יחסים (וזו יכולה להיות מערכת יחסים בין בן לבת, בת לבת או בן לבן), ההקשבה צריכה להתבצע ללא כל ויזואליות. וזה לא חשוב אם מדובר באוסף של חיזור, אוסף של פרידה, או אוסף שמישהו הכין כי הוא רוצה שאהבה הגדולה שלו תחזור אליו. ההקשבה צריכה להתבצע בחדר, או בדרכים, לבד, עם המחשבות והרגשות שעוברות בנו בזכות המילים והצלילים שהקדישו לנו. וכשהשירים מגיעים אלינו דרך המייל, קשה לנגן אותם מבלי לבהות בסתמיות מסך המחשב או הסלולרי.
והנה, גם אנחנו נופלים לאותה הפעולה ומגישים לכם כאן בכתבה שירים להאזנה מול המסך. אבל תוכלו להשתמש בהם בתבונה. לקחת אותם, להעמיק בכל יצירה שתבחרו, לפתח רעיונות משלכם ולסגור את הכל באריזה שתמצאו לנכון. תוכלו להרכיב את המיקס-טייפ הכי נוגע, מרגש, אוהב או כואב שרק תוכלו.
כשהצד השני יפתח את האריזה, ינגן את השירים בחדר לבד או עם האוזניות על האוזניים ומבלי שום הפרעות, אז הם יבינו את כוחה העצום של היצירה המיוחדת שלכם. ומאותו הרגע, הם לא יישכחו את המיקסטייפ הזה בחיים.
ואיך אתם תרכיבו את המיקס-טייפ המושלם? טקבקו לנו ברגש
