הכסף שלנו נשחק. אז איפה לשים אותו?
על רקע שחיקת המלצות טרכטנברג שחיקת מעמד הביניים וחוסר הוודאות, לא כדאי להשאיר את הכסף שלנו בפק"מ בבנק, שם גם הוא נשחק בקבלת ריבית מזערית ובתשלום מס
זוכרים את ועדת טרכטנברג ומסקנותיה שפורסמו בקול תרועה? אם קראתם חדשות לאחרונה, בוודאי שמתם לב לכך שחלק גדול מהמלצותיה נשחקו עד דק, ומצבו של מעמד הביניים לא השתפר, אלא רק הורע, וככל הנראה גם יורע עוד יותר בשנה הקרובה.
- דמי הניהול עלו ללא ידיעתכם? תקבלו החזר
השכר הממוצע בעלייה- הריאלי דווקא יורד
אל תתנו לדיווחים על העלייה בשכר הממוצע במשק להטעות אתכם. אם קיוו אותם מפגינים בקיץ 2011 לשיפור במצבם באמצעות העלאת שכר וירידת מחירים, הרי שהם נתבדו. הנתונים מראים שהשכר הריאלי ברבעון הראשון של 2012 דווקא נשחק בשיעור שנתי של 1.9% לעומת הרבעון האחרון של 2011 ובשנה האחרונה ירד עד כה ב-0.4%.
אך ההקלה במימון מעונות היום והתחרות בענף התקשורת הן רק בחזקת זריקת שיכוך כאבים לפני המכה הקשה והאמיתית שהממשלה עומדת להנחית על ציבור מעמד הביניים.
בין הגזרות הצפויות – העלאת המע"מ מ-16% ל-17% ואפשרות להעלאת שיעור המס למשתכרים בין 18-20 אלף שקל ומעלה. "מס עשירים" זה, כפי שאוהבים לכנותו, הוא למעשה מס שיוטל על אנשי מעמד הביניים או הוריהם. גם המס על מוצרים מזיקים, כמו אלכוהול וסיגריות, צפוי לעלות. גזרות אלה נובעות, בין היתר, מהצורך של האוצר לממן עלייה בתקציב הביטחון, בניגוד מוחלט להמלצות וועדת טרכטנברג שביקשה להפחית תקציב הביטחון.
אז מה עושים? כיצד מתגוננים?
רוב האנשים, גם קשי היום וגם בני מעמד הביניים, מחזיקים את רוב כספם בפיקדונות (פק"מים או מק"מים) בבנקים. הכסף הזה מוחזק שם או מחוסר מודעות לאפשרויות אחרות, או כי יהיה בו צורך בטווח הקרוב לרכישות מיידיות, או בשל החשש מהטלטלה שעומדת לעבור על המשק. רבים חוששים מקיצוצים או פיטורים, בעקבות הצמצומים שמבצעות חברות רבות בשל המשבר באירופה או התחרות הגוברת, כמו בענף התקשורת.
אבל עלינו לדעת שחסכונות אלה, הם הפגיעים ביותר, "הודות" להוראה דרקונית בחוק של האוצר שרק מעטים שמים אליה לב, לפיה מטילים מס על רווח נומינלי של ההשקעה, בגובה של כ-15% מהרווחים. פירוש הדבר הוא שגם אם החיסכון שלכם נשא תשואה כלשהי, של אחוז, או שניים במקרה הטוב, הרי שבניכוי המס, יישארו לכם רק פירורי רווחים. במקביל, אינפלציה של כ-2.5% גורמת לכך שכוח הקנייה של הציבור רק הולך ונשחק.
על מנת להתגבר על השחיקה הריאלית הנגרמת מתשלום המס על רווחים נומינליים, כדאי להעביר את הכסף מהפק"מ, לתעודות סל או קרנות נאמנות. ואם אינכם זקוקים לכסף בטווח הקרוב, תוכלו לפנות גם לאג"חים צמודים לתקופות של 2-5 שנים (בינוני) ו-5-10 שנים (טווח ארוך). פתרונות אלה דוחים למעשה את תשלום המס, שבפק"מ ובמק"מ הנכם משלמים למעשה מדי חודש או אפילו שבוע או לכל המאוחר לאחר שנה.
אם אתם מעדיפים קרנות סולידיות, תוכלו לפנות לקרנות כספיות. קרנות אלה משמשות תחליף לפק״מ, הן בעלות נזילות יומית ומגלמות בתוכן סיכון נמוך מאוד. לאלה שאופק ההשקעה שלהם ארוך יותר (שנה ומעלה), אפשר לרכוש קרנות או תעודות סל שמשקיעות באג״ח צמודות ממשלתיות (אינדקס, תכלית, קסם, מבט וכו'). תעודות אלה נקראות ממשלתי צמוד 5-10 או לחלופין- גליל 5-10. אלה תעודות סל שמכילות בתוכן מספר אגרות חוב ממשלתיות צמודות.
לעומת זאת, מי שמעדיף לקנות אגרות חוב בודדות, שיבחן השקעה ב- גליל 5903 ו- ממשלתי צמוד 0922. אפשרות זו טובה למי שלא נזקק לכסף בטווח הקצר ומוכן להשקיע אותו לטווח בינוני או אורך. המומלצות ביותר בעיתות משבר וטלטלות כלכליות הן האג"חים של מדינת ישראל. כך תצברו רווחים לאורך שנים, ולא תשלמו את המס עד שתממשו את הרווחים שלכם. זכרו, דחיית מס שווה כסף.
בכל מקרה, כדאי תמיד לעשות סקר שוק בין המנפיקים השונים, שכן דמי הניהול משתנים מאחד לשני, וגם התשואות. דמי ניהול נמוכים יבטיחו שיותר רווחים יישארו אצלכם בכיס. כמו כן כדאי לבדוק מדי כמה חודשים מה קורה בתעודות הסל אצל המנפיקים השונים ואפילו לעבור מתעודה סל אחת לרעותה בהתאם לביצועים שלה.
לחלופין, תוכלו לפנות לקרנות נאמנות, שבהן תשלמו מס לשלטונות רק עבור הרווח הריאלי. ההבדל העיקרי בין תעודות סל לבין קרנות הנאמנות הוא בכך שתעודות סל ניתנות לרכישה ו/או למכירה בכל שעות היום, עד לסיום המסחר בבורסה ואילו בקרנות ניתן לסחור עד השעה 15:00 בלבד, כשהקונה או המוכר מקבל את השער כפי שיקבע בסוף יום המסחר.
כמו כן, שימו לב לכך שקרנות הנאמנות גובות דמי ניהול גבוהים יותר מאלה של תעודות הסל, וכך יכול לצאת שהמס הנמוך מתקזז עם דמי הניהול הגבוהים. לכן בידקו, השווה, והתמקחו על דמי הניהול, ישנה תחרות בין הקרנות, נצלו זאת.
ומה בשוק המניות?
לשוק המניות כדאי להיכנס רק אם יש לכם קצת כסף נזיל שאינכם זקוקים לו בשנה הקרובה, ואתם מוכנים לסיכון בינוני-גבוהה הכרוך בתנודתיות, לעיתים גבוהה, של התיק. בחשיפה לחו"ל התמקדו במדינות חזקות כמו ארה"ב וגרמניה, ואתם בהחלט יכולים להפריש סכום קטן גם למדינות המתעוררות. השקעות אלה עשויות להניב לכם תשואה גבוהה, אבל בגלל הסיכון ייטב אם תפזרו את השקעותיכם.
בכל מקרה, המלצתי למשקיע הסביר היא להקצות לא יותר מ-50% מחלק התיק שמוקצה למניות לחשיפה לחו"ל, וגם זאת באמצעות תעודות סל (ETF) ולא בהימור שרירותי על מנייה כזו או אחרת, שכן התנהלות כזו דורשת התמחות ויידע מקצועי.
לסיכום, עזבו את הפיקדונות הבנקאיים, לטובת ניהול אקטיבי נבון שלכם.
שלמה מעוז הוא הכלכלן הראשי של קבוצת אלפא אחזקות פיננסיות ושל אלפא בית השקעות
*אין לראות בכתוב הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לפנייה לכתב/ת 
