מתח גבוה עם דורון מאירי

"נקמת הסיירת". ספרו של דורון מאירי

בהשראת הרוצחים המסוכנים

"הכל התחיל באחת השבתות", מספר מאירי. "ישבתי אחר הצהריים בבית קפה, קרני שמש אחרונות צבעו את הקירות בכתום. בין לגימות המקיאטו, קראתי באחד ממוספי התרבות כתבה על סופר אמריקני ידוע - ובאותו רגע החלטתי שאהיה סופר".

כמה חודשים לאחר מכן הוא פגש במקרה במלון בטבריה את אחד הסופרים המצליחים בישראל. "התייעצתי איתו, והוא אמר לי שכתיבת ספר היא כמו נוסחה מדויקת - הכל צריך להיות מתוכנן וידוע מראש. ההתחלה, האמצע והסוף".

וההשראה מהיכן?

"הרקע העיתונאי והצבאי שלי סיפק לי את חומרי הגלם הנחוצים", אומר מאירי שהיה במשך 12 שנה כתב ארצי לענייני משטרה, ובתפקידו זה סיקר אלפי אירועי פשיעה וטרור, ונפגש בבתי הכלא

עם עשרות פושעים ורוצחים מסוכנים. את ההשראה לקטעים הצבאיים שאב מתקופת שירותו בצה"ל. ואכן, הגיבורים של מאירי שייכים לגזע עתיק ונשכח של אנשים שעושים שבוע מילואים בכל חודש, ומסתערים על הג'בלאות בכיף, כי הכי סבבה להם עם החבר'ה שלהם, שהם כמו אחים.

"יש להם רק חולצה מכופתרת אחת בארון, והם קצת נכים רגשית, לא יודעים איך לקבל מאישה דבר שהוא קצת יותר מורכב מסקס מזדמן. בישראל 2012 כבר אין יותר מדי אנשים כאלה, שרגבי העפר מהקיבוץ עדיין דבוקים לסוליות הטימברלנד שלהם. מי שאוהב מיתולוגיה מקומית ישמח ודאי לאמץ אותם בחיבה. הם קשוחים, הם חזקים, הם לא דופקים חשבון - והם הכי משלנו".

ומה הלאה?

"רומן המתח הבא כבר כתוב ומוכן, ואני בטוח שאחריו יבואו עוד". לקראת אחד מהם, הוא מספר, אולי יחשוף סוד מעברו שידוע למעטים בלבד. אנחנו כבר סופרים את הדקות.