קיאקים בים המוות: לחתור במקום הנמוך בעולם

>> פתאום נהיה קיץ - אטרקציות ופעילויות לחופש הגדול

ים המלח מספק לעיתונאים כותרות שחורות לרוב, שעניינן בעיות ומחסור. גם הכתבות שמציעות מרפא לבעיות מפחידות ומאיימות. כוחות עולמיים בוחשים בקדרה, והתבשיל מלוח מדי.

כן ראינו את ירידת המפלס, כן ראינו את הבולענים, אבל כוחו של הים עומד לו והוא עדיין מושך אליו תיירים, מתרפאים ובליינים. הפרחים בשוליים פורחים בעונתם, והטריסטרמיות מזמרות את שירן. קבוצה של חותרים ממועדון אופטימיסט יצאה לתור את הים בקיאקים.

עוד על ים המלח בערוץ התיירות:

• ים המלח: הספא הטבעי הגדול בעולם

• ים המלח לא נבחר ל"שבעת פלאי עולם הטבע"

• חיים בים המוות: מים מתוקים, יצורים קטנים וצומח

  
  

בצפון היו ממטרים פזורים, אבל בחוף ים המלח הקיץ שולט. יוסל'ה לא זוכר כלום, כנראה ישן כל הדרך, אבל הצליח לנהוג בשלום עגלה עמוסת קיאקים עד לחוף מינרל. קיבלנו רשות לרדת עם המכונית לחוף, וכל השאר עברו בקופה, שילמו ונכנסו לחוף.

האירוח בחוף מינרל עם בריכות הגפרית והמקלחות עזר לנו לבחור את הקטע היפה בחוף המערבי של ים המלח, כדי לשוט בו. טיולנו התמקד בקטע שבין נחל קדרון לשמורת עינות קנה ועינות סמר. האזור כולו קולט מים מתוקים, ועל כן מתאפיין בבריכות מוקפות צמחי קנה ובכניסות של מי המעיינות לים המלח.

אחת הבריכות של עינות סמר (צילומים: ד"ר רחלי עינב)

לכולנו היה ב"היכון" בקבוק עם מי ברז

מזה שלוש שנים שאני חותרת בים המלח, חותרת ומצלמת, במסגרת החתירה השנתית לים המלח של מועדון אופטימיסט. יש צורך באישור ביטחוני כדי לחתור בים, ועל כן כדאי להתארגן בקבוצה. גם האלמנט הבטיחותי חשוב, כי בניגוד למצופה ברוחות חזקות קשה לחתור בים המלח.

השנה, על אף שהיה יום נעים וחם התחלנו את הבוקר בחתירה מול הרוח ומול הגלים, כאשר גלים בגובה של חצי מ' התרוממנו מולנו והתיזו מי מלח. משקפי שמש הם ציוד חובה לחתירה בים, ולכולנו היה ב"היכון" בקבוק עם מי ברז לא רק כדי לשתות אלא בעיקר לשטיפה במקרה של טבילה או התזה בלתי צפויות. גם בים הכבד הזה צריך לבדוק את מצב הרוח לפני שנכנסים פנימה.

הטנדר עמוס קיאקים מהצפון. רחלי המדריכה יורדת ראשונה

מעיינות מתוקים בתוך ים של מלח

המסלע שעל שפת הים הוא חוואר הלשון, שמכיל תערובת של חרסיות ובוץ גירי ששקעו בימת הלשון הקדומה שכיסתה את האזור. באזורים שבהם הים התחתר רואים מדרגות בגדות. כל מדרגה היא עוד נדבך בהשתפלות של המים. מכיוון שאנחנו חיים בהווה, עם ירידת המפלס של ים המלח נחצבו תעלות, ואם תרצו פלגים שמובילים את מי המעיינות לימה ואותנו למי המעיינות.

אנחנו מודעים לבעיות של הים, אבל זה לא גורע מהשמחה על היופי ועל המלח. בעלי מכוניות מוזמנים להגיע אל המעיינות מכיוון היבשה, אנחנו הגענו אליהם מכיוון הים. בין מעיין למעיין יש כשניים עד ארבעה ק"מ של חתירה, בדיוק בזמן המתאים לרדת לחוף, לאכול משהו ולחלץ עצמות.

היטיב לתאר את האזור זאב וילנאי, בספרו "חופי ישראל ושכנותיה" (תשי"ג): "חוף ים המלח, מגבול ישראל צפונה מעין גדי, עטור קירות סלע גבוהים, תלולים ושוממים. מבותרים ערוצים פראיים, היורדים אל הים באפיקים עמוקים".

לעתים היה לנו קשה להבחין בכניסות של מי המעיינות ולזהות אותם מכיוון הים. דרך טובה היא להיעזר בצמחייה. סמוך למעיינות ובנביעות המתוקות יש חישות קנים, אזור של צמחייה צפופה שעיקרה קנה מצוי ועב קנה, מלווה בצמחי מדבר ומלחה בהתאם לתנאים. הקנים נראים למרחוק ומסמנים למי שיודע לקרוא אותם מים מתוקים או לפחות מליחים. מי שיחפש טוב יוכל למצוא גם מורינגה רותמית, אבל לשם כך יהיה עליו לרדת מהקיאק.

שני קיאקים ממתינים לחותרים שישובו מהמעיינות

חוף הנודיסטים של ים המלח

התחנה הראשונה ליוצאים צפונה מחוף מינרל היא חוף מצוקי דרגות. קל לזהות אותו גם בלי GPS, כיוון שהמחסום של החיילים ממוקם בדיוק מעליו. מתחת למחסום, על חוף הים, יש כמה נביעות. רוב הזמן יש שם שתי בריכות של מים מתוקים, שבהן אפשר לשחות, ועוד נביעות של גפרית שיוצרות בריכות משתנות, חלקן נובעות מהבולענים.

על פי וילנאי, שמו הקדום היה עין א-תרבה או עין ע'וזלאניה, "עין האיילות" על פי תרגומו, וכנראה שהתכוון ליעלים, שאכן חיים שם. במעלה הנחל נמצאו מגילות גנוזות, אבל אנחנו מגבילים את עצמנו למה שרואים מהמים. החוף מוכר כחוף נודיסטים, ועל אף שרוב המבקרים שם לבושים, מדי פעם אפשר לראות מהים אנשים עטופים במחלצות עשויות בוץ במקום בטקסטיל.

מוטק'ה מכין מים מתוקים לשליפה במקרה של התזת מי מלח

אנחנו מדלגים על שפך נחל טור שהוא קצר יחסית ומימיו מועטים ועל כן אין לו מעיינות משלו, ומגיעים לעינות סמר שבקצהו של נחל סמר. ואם במקרים רבים המעיין נמצא בראש הנחל או בתחילת הזרימה ומזין את הנחל, כאן הוא נמצא בסופו והנחל מזין את המעיין. מי השיטפונות נספגים באדמה, נעצרים על ידי החרסיות שבחוף, ולאחר מכן נובעים כמעיין.

על פי מדידות השירות המטאורולוגי (שתוארו בעבודה של אודי גלילי), לאורך השנים הספיקה הממוצעת של עינות סמר היא 700 ליטרים בשנייה. הבולענים שמתפתחים באזור, גם בעינות קנה וגם בעינות סמר, משפיעים על הזרימה של המעיינות.

להערכת החוקרים יש ירידה מסוימת בשפיעה, אבל אין לדעת אם היא תוצאה של שנות הבצורת, הירידה במפלס ים המלח או סיבה אחרת. כך או כך יש תעלה המובילה מהים למעיינות, ובקצה התעלה יש בריכות שהתפתחו בפתחי בולענים, שנעים מאוד לשחות בהן. זה לא מי כינרת, אבל המים לא מלוחים וצפופים כמו בים המלח.

חילוץ מתוך ים המלח 

נעל הקרוקס הכי עמוקה בעולם!

המעיינות אשר בפתחו של נחל קנה, עינות קנה, הם הבאים בתור בדרך צפונה, והם דומים מאוד בתכונות ובתנאים לעינות סמר.

על פי מדידות השירות המטאורולוגי, לאורך השנים הספיקה הממוצעת של עינות קנה היא רק 400 ליטרים בשנייה, קצת פחות מאשר בעינות סמר, אבל אם נזכור שמצפון להם מצויים עינות צוקים (עין פשחה) שבהם הזרימה רבה יותר (כ-2,000 ליטרים בשנייה), הרי שכמות המים הרבה היא מחיית נפשות באזור צחיח זה, והרבה משוכני המדבר באים להרוות שם את צימאונם.

לא המשכנו לחתור לעבר המעיין הבא - עינות צוקים, אלא הסתובבנו וחזרנו. בדרך חזרה אפשר לא למהר וליהנות מהנוף ומגבישי המלח שעל הגדות. בקטע מסוים של הדרך תפס אותנו גשם. היה מרגש לדעת שזכינו להיות שם באחד מימי הגשם היחידים באזור, ונהנינו מהמים המתוקים ששטפו מאתנו את המלח, ומהקשת בענן שנפרסה מעל ים המלח בדרך חזרה הביתה.

עם הפנים אחורה לצלמת. הגלים היו יחסית גבוהים (צילום: זוהר נבון) 

מלבד חוויית החתירה בים המלוח, הייתה חוויה אתגרית בכניסה עם הקיאקים פנימה, לעבר המעיינות. לעתים קשה לחתור נגד הזרם ויש לרדת מהקיאק וללכת ברגל - אבל בדרך חזרה הזרימה איתנו וההנאה מרובה. מי שהיה זקוק להשלמות מהילדות מצא את עצמו מבוסס בבוץ או מתמרח להנאתו, וגם מי שלא נזהר עבר חוויה דומה.

כל הרגליים שנכנסו גם יצאו מהבוץ, אף על פי שנעל קרוקס אחת נשארה למזכרת עמוק בבוץ, אבל איך אמר יוסל'ה? "זה די מכובד, בערך 426.5 מ' מתחת לפני הים - יש מצב שזו הקרוקס הכי עמוקה בעולם! מה הפלא שלא הצלחנו להוציא אותה?"

ואם החלטתם שלא לטבול בבריכות של המעיינות, בריכות הגפרית החמות בחוף מינרל מהוות סיום הולם ליום ועוזרות להרפות את השרירים הדואבים מהחתירה הממושכת...

הכתבה פורסמה בגיליון יוני 2012 של הירחון "טבע הדברים "

מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד