חצי האי פיליון: האזור המועדף על האלים היוונים

חצי האי פיליון (Pilion) הוא אזור טיולים מקסים, בלב לבה של יוון, כחמש שעות נסיעה צפונה מאתונה, וזמן נסיעה דומה דרומה מסלוניקי.

רוחבו של חצי האי, "מים לים", הוא כ-40-20 ק"מ בלבד. והמיוחד בו - במרכזו של חצי האי הרים בגובה 1,600 מ', שבחלק משיאיהם יש שלג כמעט בכל עונות השנה, והרים סלעיים אלה "נשפכים" לתוך הים שמשני הצדדים, ויוצרים חופים תלולים מרהיבים למראה.

עוד חופשות יווניות בערוץ התירות:

• קוס: לראות את חצי הכוס המלאה של יוון
• קוסטה נברינו: נופש שלא תוכלו להרשות לעצמכם
• לקחת חופש מהמציאות: טיול לקרפאטוס
  
  

החלק ההררי עצמו מעוטר בצמחייה עבותה, שעיקרה - עצי זית, ערמונים, תפוחים, דובדבנים ושזיפים. מביני עניין טוענים שלאיכותם של הפירות של פיליון אין אח ורע ביוון כולה.

ההרים "נשפכים" לים. חצי האי פיליון (צילומים: shutterstock)

היוונים אינם אוהבים לעבוד קשה

במפרצים לאורך הים האגאי במזרח חצי האי ניתן למצוא מספר רב של כפרי דייגים קטנים, אותנטיים ומקסימים. אם תוצאות הכלכלה היוונית מלמדות על כך שכעם - היוונים אינם אוהבים לעבוד קשה, בוודאי שבכפרים הפשוטים והמקסימים תמונת המצב אינה שונה.

כך, למשל, ראינו שלט באחת מחנויות המכולת באחד הכפרים ש"שעות העבודה הן בין 9:00-12:00 בבוקר, ומ... 17:00-19:00 אחר הצהריים..." לא בדיוק מה שנקרא אצלנו "שעות נוספות".

מספר היישובים בפסגות ההרים, להבדיל מעיירות הדיג בחוף, קטן יחסית. בכל שטח חצי האי יש רק 24 כפרים הרריים. למרות פרסומה של יוון כמדינת תיירות, פיליון הוא אזור שאליו מגיעים פחות תיירים. דווקא היוונים עצמם נוהגים לנפוש שם (עוד סיבה טובה להגיע לפיליון...). ברמה העקרונית, ככל שתדרימו לנסוע בחצי האי, עד לעיירה הדרומית המקסימה טריקן, תפגשו פחות ופחות תיירים ותיהנו יותר ויותר מחופים כמעט פרטיים.

אגב, האגדות מספרות שפיליון הוא האזור המועדף על האלים היווניים לחתונות שבינם לבין עצמם. כך, למשל, שמו של חצי האי הוא על שם המלך פלאוס, אביו של אכילס המפורסם (כן, זה מהעקב...) שנישא לטאטיס על פסגת ההר.

בכל שטח חצי האי יש רק 24 כפרים הרריים. כפר בפיליון

מריל סטריפ - הסלב המקומי

ובכלל, המיתולוגיה מספרת שהר פיליון נוצר בעקבות מלחמת טרויה, כשהענקים הערימו את הר פיליון כדי שיהווה חומה מול המתקפה מהר אולימפוס.

אדם באמונתו יחיה בכל הקשור לשאלה אם הוא מאמין לאגדות אלה או לא, אבל דבר אחד ברור: את העיירה המקסימה דאמוחרי שבחלק הצפוני-מערבי של פיליון, עיירה שיושבת סביב מפרץ ציורי קטן עם מי טורקיז, בחרו מריל סטריפ וצוות "מאמא מיה" (mama mia) לאתר הצילום של הסרט המצליח (ואכן, תמונותיה של מריל סטריפ, כמו של "סלבס" רבים אחרים, מעטרות את קירות שתי מסעדות הדגים המצוינות שבדאמוחרי).

הפיליון הוא גן עדן לחובבי חופי ים שמבקשים לעצמם (ולבן/בת זוגם) קצת פרטיות, כשכל אחד יכול למצוא את החוף המתאים לו - החל מחופים חוליים רבים במפרצונים קטנים שהטבע יצר, ועד לחופים מצוקיים חדים. אבל ראו הוזהרתם: המעבר מכפר לכפר, או מחוף לחוף, גם אם המרחק "על המפה" הוא עשרה ק"מ בלבד - אינו כה פשוט.

המצוקים התלולים לא אפשרו לסלול דרך ברמה סבירה לאורך החוף, וכדי לעבור מכפר לכפר צריך לעלות לרמה המרכזית, ואחר כך לרדת ממנה לכפר השני. וכשמהירות הנסיעה הממוצעת בפיליון, עקב תנאי הטופוגרפיה ואיכות הכבישים ורוחבם, היא פחות מ-30 ק"מ לשעה - כל מעבר מכפר לכפר הוא "פרויקט". ואזהרה נוספת: כבישי פיליון, כשהם "נפגשים" עם שתייה מופרזת של אוזו או הצ'יפורה המקומית - יכולים להיות הרי אסון!

יושבת סביב מפרץ ציורי קטן עם מי טורקיז. דאמחורי

אין כניסה עם כלי רכב

פורמלית בלבד, אני מציין שהכניסה לפיליון מדרום יוון (מכוון אתונה) עוברת דרך העיר הרביעית בגודלה ביוון, וולוס, אבל חבל לבזבז על עיר זו יום או אפילו חצי יום כשהטבע שמסביב מרהיב כל כך.

כל עיירות פיליון מקסימות, אך אין טעם לציין את שמותיהן של העיירות, חוץ, אולי, ממקריניצה הידוע בכינויה "המרפסת של פיליון", שממנה נשקף נוף חלומי של וולוס והחלק הדרום-מערבי של פיליון.

למקריניצה אין כניסה עם כלי רכב. יש להחנות אותם בכניסה לכפר. בדרך לסמטאות המקסימות של העיירה הציורית הזאת עוברים ליד כמה מפלי מים שמגירים את מי השלגים מראשי ההרים לכיוון הים.

אישית, אני חובב מושבע של המטבח היווני. אבל המטייל באזור צריך להיות מודע לכך שיש הבדל משמעותי בין האוכל בכפרים שעל גב ההר לבין הטברנות שבכפרים הנושקים למים. סביר שמזג האוויר הוא הגורם לכך שבהרים תמצאו מאכלי קדירה חמים רבים, בעוד בטברנות תמצאו את המטבח היווני האותנטי של סלטים, דגים ופירות ים.

הכתבה פורסמה בגיליון יוני 2012 של הירחון "טבע הדברים "

מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד