שתף קטע נבחר
 

אשמח לשכב איתך, אך לא להתחתן איתך

בשנת 2012 עדיין קיימת התפישה שמחלקת נשים לשתי קטגוריות: נשים לשכב איתן ונשים להתחתן איתן. ואם את קלה להשגה - את לא כלה להשגה

את בטח מכירה את הסיטואציה הבאה: ישבת בבר עם חברות ופגשת שם בחור מקסים. ניהלתם שיחה מעניינת והחלפתם טלפונים. יצאתם מספר פעמים והיית בטוחה שאתם תפורים האחד לשני, אבל אחרי שביליתם יחד את הלילה את זוכה למשפט "אני לא בנוי לקשר", שהוא הגרסה המקוצרת והמנומסת ל"אני לא בנוי לקשר - איתך".

 

עוד בנושא:

הוא לא שונא נשים, הוא פשוט מפחד מהן

דמות הרווק הנצחי: מניאק שימות לבד

במקום להיות רווק תקוע, החלטתי לתקוע

 

מסכן, הוא בטח לא בנוי לקשר, את חושבת לעצמך, אבל פוגשת אותו חודש לאחר מכן מסתובב עם איזו פרחה, שגם כשהיא מדדה על נעלי פלטפורמה אימתניות היא עדיין לא מגיעה לקרסוליים שלך. היא פחות חכמה, פחות מצחיקה, פחות יפה, פחות נחמדה ופחות מבינה משהו מהחיים שלה ממך. סתם ילדונת חסרת יחוד.

 

 

רק דבר אחד יש לה יותר ממך: את הבחור ההוא. כן, ההוא שלא בנוי לקשר, אבל באורח פלא מסתבר שהוא החלים ובעוד כמה חודשים הוא מתכנן לשאת את הפרחה לאשה. למה היא ולא אני? את שואלת את עצמך. איך יתכן שמישהו יהיה מעוניין בה ולא בי?

 

ובכן יקירתי, אם את תוהה איך יתכן שגבר לא יהיה מעוניין בך למרות שאת חכמה, מצחיקה, יפה ומוצלחת - כנראה שהוא לא מעוניין בך דווקא בגלל שיש לך את התכונות האלה. בגלל, ולא למרות.

 

מבלבל? אני מודה שגם אני הייתי מבולבלת, עד שפגישה מקרית עם בחור שפתח בפני את הלב הבהירה לי אחת ולתמיד את הסוגיה: "הקריטריון הכי חשוב בעיני בבחירת אשה הוא מי יכולה להיות האמא של הילדים שלי", אמר.

 

"את אשתך לא תמצא בבר"

את אופיר (שם בדוי), איש עסקים משכיל בן 30, פגשתי בזמן שהוא עבר דירה ממרכז תל אביב הסואן לאזור השקט של צפון העיר. הוא סיפר לי שהוא עובר דירה במטרה למצוא אשה ולהתמסד. מה הקשר? תהיתי, ואופיר הסביר: "כשאתה רווק, העיר הזאת סוחפת. אתה יוצא לבירה, פוגש בחורה ומעביר איתה ערב, אבל אשה לא תצא מזה כי את אשתך לא תמצא בבר".

 

למה לא תמצא אשה בבר? הרי זו צורת בילוי לגיטימית. כפי שאתה יוצא לבלות בברים, כך בחורות שמתגוררות בעיר יוצאות לשם לבלות עם חברותיהן, שאלתיו בתדהמה.

 

"זו בדיוק הבעיה", ענה והוסיף: "שיש שם בחורות שגרות בעיר. בחורות תל אביביות הן דעתניות, והן חוו יותר מידי דברים שאני לא יודע. יש להן ראש טוב והן מגניבות, אז הן טובות בתור חברה להסתובב איתה אבל לא בתור אמא לילדים שלי. הרבה בחורות הן שטחיות וזולות, וחוזרות מהבר עם כל מיני טיפוסים, בגלל מה שהם מקרינים כלפי חוץ".

 

אבל אתה בעצמך מתחיל בבר עם בחורות, והולך איתן בגלל מה שהן מקרינות כלפי חוץ.

"נכון, אבל זה לא מתאים לאשה, רק לגבר. אני לא רוצה מישהי שחוותה את אותם דברים כמוני. התל אביביות חוו המון, ואני רוצה אשה תמימה, שתהיה בתולה בראש. אשה חייבת להיות יותר גמישה ופשרנית מהגבר, היא צריכה לוותר, להיות בבית ולגדל את הילדים. אני המפרנס ואין לי זמן ורצון לדאוג לבית. לכן הקריטריון הכי חשוב בעיני בבחירת אשה, הוא מי יכולה להיות האמא של הילדים שלי, כי היא זאת שצריכה לגדל את הילדים".

 

אז מי ראויה להיות האמא של הילדים שלך?

"ילדה טובה מהפריפריה, אחת שלא חוותה הרבה בחיים. ברור לי שהיא לא תהיה מגניבה כמו בחורה תל אביבית אבל אני מוכן להתפשר גם על בחורה טיפשה, אפילו קצת פוסטמה, העיקר שאוכל לעצב ולפסל אותה".

 

"הרבה בחורות הן שטחיות וזולות, וחוזרות מהבר עם כל מיני טיפוסים" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
"הרבה בחורות הן שטחיות וזולות, וחוזרות מהבר עם כל מיני טיפוסים"(צילום: shutterstock)

 

קלה להשגה או כלה להשגה

לא כל הגברים הם כמו אופיר, כמובן, והוא עצמו מודע לכך שהוא עשוי להיתפש כפרימיטיבי. אבל הדעות האלה מהדהדות אצל גברים רבים בראש, אפילו אם אינם מודים בכך בפה מלא, או מכירים בכך בינם לבין עצמם. הם מעוניינים באשה מגניבה בשביל להתהולל איתה, ובאשה "טובה" בשביל להתחתן איתה. יש פה מוסר כפול - הגבר רשאי להתהולל עד שירגיש שהוא בשל להתמסד, אבל אשה שתעשה זאת, פשוט לא קורצה מחומר לחתונה.

 

גם בשנת 2012 עדיין קיימת התפישה שמחלקת נשים לשתי קטגוריות: נשים לשכב איתן ונשים להתחתן איתן. ואם את קלה להשגה - את לא כלה להשגה. פרויד טבע את המונח "תסביך מדונה-זונה" כדי לתאר את הדואליות הזאת, והשלכתה עבור נשים היא שאינך ראויה למלא את תפקיד האם הבתולית אם את אשה שיודעת דבר או שניים על החיים.

 

אז אם תהית איך זה שלמרות שאת מגניבה, למרות שראית, עשית וחווית רבות, בחורים מעדיפים בחורות סתמיות על פניך, התשובה נעוצה במוסר הכפול. ההתנהגות הליברלית היא לגיטימית עבור גברים, אך בעוד שהם מעוניינים בנשים בעלות התנהגות ליברלית, כל עוד הדבר תואם את צרכיהם, הם נרתעים ממנה באותה המידה.

 

 

האם זאת אהבה?

האמונה שניתן לפסל מישהו אחר בדמותך היא נאיבית, ומשקפת את הרצון לאהוב רק את עצמך. בעיני, אהבה אמיתית יכולה להתקיים רק בין אינדיבידואלים שרואים זה את זה כשווים, ואינך יכול באמת לאהוב מישהי אם אתה תופש אותה כפחותה ממך.

 

צר לי על אותם גברים שמפספסים בחורות נפלאות בגלל אמונות קדומות ובגלל חלוקה מלאכותית ודיכוטומית ל"טוב" ו"רע". בסופו של דבר, הם רק יורים ברגל של עצמם.

 

מסכימים עם הכותבת? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
תל אביבית? כנראה שאת טובה רק למיטה
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים