כך מוזילים את עלויות חשבון הבנק

אני רוצה לקחת אתכם למסע בעקבות הכסף שנעלם לכם מדי חודש. נקודת המוצא שלנו למסע זה, היא שכולנו צרכנים של שירותים פיננסיים, אך לא כולנו יודעים או מוכנים להשקיע מספיק משאבים כדי לחסוך בשירותים בהם אנו משתמשים.

• עמלות הבנקים: 15 שקל בחודש? רחוק מהמציאות
• כסף יקר: כך הקפיצו הבנקים את מחיר המינוס
• הכירו את "מס הירושה" של הבנקים
  

מי שכן יבחר לעשות זאת יוכל לחסוך עד 10,000 שקל בשנה ואף יותר. בכתבות הבאות בסדרה, ניגע בנושאים כלכליים נוספים, כמו עלויות התקשורת, המשכנתא ועוד, אך נתחיל במקום המוכר לכולנו היטב – הבנק והאשראי.

נקח לדוגמא את עופר וגלית, זוג נשוי והורים לשני ילדים. הם מכניסים בכל חודש 15,500 שקל ומתלוננים על אוברדרפט קבוע של 11,000 שקל שאינם מצליחים להפטר ממנו. בני הזוג משלמים גם החזרים ל-3 הלוואות בשנה בהיקף של 45,000 שקל. הם הגיעו אליי לייעוץ כלכלי, לאחר שלא הצליחו לצאת מהמינוס בכוחות עצמם וטענו שאין להם יותר מהיכן לקצץ.

בחנתי את הרגליהם הכלכליים וראיתי כי הם נוהגים לשלם בצ'קים ולהפקיד צ'קים אצל הפקיד, מחזיקים 4 כרטיסי אשראי ש-2 מהם לא פעילים, משלמים 4 הוראות קבע ומושכים מזומן פעמיים בשבוע. בחופש הגדול הקודם הם נסעו לחו"ל עם הילדים, ולשם כך המירו 7,000 שקל למט"ח דרך הבנק.

מכיוון שהם גרים בדירה שכורה, הם מחדשים בכל שנה את הערבות בנקאית בשווי 20,000 שקל. יש להם פק"מ לבטחון שבו נחסכו 12,000 שקל, ועוד חשבון בנק ישן ולא פעיל שרק קצבת הילדים נכנסת אליו. כשסכמתי את העמלות שלהם, התברר לי שהם משלמים בחודש כ-188 שקל עבור עמלות בנקאיות, ועוד 120 שקל לחודש עבור האוברדרפט.

על המסלול הבנקאי

כמו רוב האנשים גם עופר וגלית, מעולם לא קראו את תעריפון העמלות של הבנק, ולא ניסו להתמקח או להשוות עלויות. הסברתי להם כי על אף שלבנקים יש תעריפון, מחירי העמלות יכולים לרדת כמעט עד שני שליש מעלותם ההתחלתית, כתוצאה ממשא ומתן. גם בין הבנקים יש הפרשים של עד 40% בתעריפי העמלות, וסקר מחירים ביניהם יוכל לחסוך משמעותית.

עופר וגלית עדכנו את סיווג החשבון שלהם רק כשפתחו את החשבון, ומאז מתנהלים ללא תוכנית מותאמת. הם לקוחות נאמנים שנשארים באותו הבנק בגלל יחס אישי, אבל החלו לבחון אלטרנטיבות כשהבינו שסקר שוק יכול לחסוך להם בעמלות.

הזוג גילה כי ככל שהבנק רוצה אותם יותר, ההטבות בסיווג המתאים להם יהיו טובות יותר ונמוכות בעשרות שקלים בחודש. זאת בנוסף להטבות למצטרפים חדשים אותם הם עשויים לקבל אם יעברו בנק.

המלצתי לבני הזוג לצמצם את היקף הפעולות אותם הם מבצעים מדי חודש. במקום להוציא פעמיים בשבוע סכומי כסף קטנים מהכספומט, להוציא את הסכום בפעם אחת, ובכך לחסוך 4 פעולות בחודש. עדיף גם לבחור בכספומט קרוב לסניף הבנק מאשר באלו של חנויות הנוחות או ברחוקים מהבנק, שבהם העמלות גבוהות יותר.

גם תשלום חשבונות באשראי במקום בהוראת קבע יחסוך עמלות שורה, ואם יחליפו את הצ'קים בכרטיס אשראי יחסכו בנוסף גם את עלות צ'ק אישי ועמלת שורה .

דרך נוספת לחסכון בהוצאות על עמלות הבנק היא לעבור ולהשתמש בכלים זולים יותר. ביצוע פעולות אצל פקיד הבנק עולה פי 5 מאשר ביצוע אותן פעולות דרך החשבון באינטרנט או דרך המסופים הייעודיים לכך. לפני שמבזבזים זמן וכסף יקרים על פקיד הבנק, מומלץ לברר אילו עוד אלטרנטיבות יש ולבחור את המשתלמת מביניהן לביצוע הפעולה. כך למשל, דו"ח יתרות לסוף שנה, עולה אצל הפקיד 37 שקל, בעוד שניתן להדפיסן בחינם מהחשבון באתר הבנק.

החזקת יותר מחשבון בנק אחד יוצרת כפל עמלות הניהול, ולכן כדאי לבטל חשבונות לא פעילים. אל העלויות הללו, מצטרפות גם עלויות שנגרמות מטעויות שבצענו. כך למשל, אם נתנו צ'ק ללא כיסוי או שכולל טעות, נשלם בעבורו 55 שקל לצ'ק.

העמלות היקרות ביותר הן אלו שתלויות במוניטין הכלכלי. כך למשל, בלקיחת ערבות בנקאית, נדרשת עמלה של כ-5% מסכום הערבות. כאשר הערבות לצורך קניית רכב או דירה, או לשם שכירת דירה, הסכומים יכולים להגיע לכדי אלפי שקלים, והורדה של כל חלקיק האחוז מעלות העמלה תביא לתשלום מופחת. גם עמלות מט"ח בבנק מאד גבוהות – עם עמלת מינימום של בין 7-10 דולר. ועמלה של 0.2-0.3% על הסכום. לאור נתונים אלו, כדאי לשקול להחליף מט"ח במקומות זולים יותר, ואם אין ברירה, להתמקח.

מרבה כרטיסים מרבה עמלות

ברוב המשפחות לכל אחד מבני הזוג יש כרטיס אשראי בנקאי, ועוד מספר כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים שנותנים הטבות בחנויות מסוימות. לבעלי הכרטיס הובטח פטור מדמי כרטיס ומעמלות לשנה, והם הניחו שישתמשו בו הרבה, ולכן הסכימו לעשותו. על אף שבעת הוצאתו, נראה שהכרטיס יביא תועלת, הוא נשאר בארנק ונשלף רק לעיתים רחוקות. מכיוון שהוא אינו פעיל, נגבים עבורו דמי כרטיס בעלות של 180-260 שקל לשנה, כתלות ביוקרתיות של הכרטיס.

רצוי לבטל כרטיסים שאינם בשימוש. להחלטה זו יהיו מספר יתרונות, משום שלא רק דמי הכרטיס יחסכו, אלא גם ניהול התקציב והשליטה על ההוצאות יהפכו לפשוטים יותר. גם האפקט הפסיכולוגי של לשלוף את אותו הכרטיס עשוי לעודד אותנו להוציא פחות, ולפיכך לסייע להקטין את המינוס.

אם קיים חשש לשלם הכל באשראי אחד, והחיובים מסודרים כך שירדו לאחר כניסת המשכורת, מצב זה אמור להדליק נורת אזהרה, המעידה על חוסר ברזרבות כלכליות. במצב זה כל הקטנת הכנסה או הגדלת הוצאות, יכולה להכניס לאוברדרפט, ולכן נצלו את ההזדמנות לתכנון כלכלי מחודש.

לאחר שעופר וגלית קיבלו הצעות מבנקים מתחרים, הם קיבלו מהבנק שלהם הצעה משופרת. הצעה זו כללה הנחה מיוחדת על העמלות, שיפור תנאי אשראי והצטרפות לאחד מהמסלולים שמתאימים למשפחות, שהוזילו להם עמלות בשווי 75 שקל לחודש.

הם ויתרו על הרגלים יקרים והחליטו על סגירת החשבון וכרטיסי האשראי המיותרים, ועל הפסקת התשלום בצ'קים ובתשלומים דחויים. מנגד הם סגלו הרגלים טובים יותר, כמו משיכת סכומים אחת לשבוע והגברת השימוש באינטרנט,וכך הורידו עוד 35 שקל בעמלות.

ההחלטות הכלכליות שעשו הביאו לירידה של כ-50% בעלות העמלות שלהם לחודש – מ-188 שקל ל-95 שקל בלבד.

כמה עולה לכם המינוס?

על פי נתוני סקרים מהשנים האחרונות, המינוס של המשפחה הישראלית הממוצעת מגיע לכדי 11,000 שקל לחשבון, והחריגה מהמסגרת תעלה בין 10-14% כתלות ביחס בין גודל המינוס לגובה המסגרת. האוברדרפט הוא בין ההלוואות היקרות ביותר שקיימות, ולכן יש להמנע ממנו ככל האפשר. אם כבר נמצאים במינוס, עמידה על המקח יכולה להוזיל את העלויות.

לכאורה, היה משתלם לקבל מהבנק הלוואה זולה בהרבה, או להשתמש בחסכון כדי לסגור את המינוס, אולם החשש הוא שהמינוס הינו רק סמפטום לבעיה, ולאחר ההחלמה הזמנית נמצא את עצמנו עם החזר הלוואה או העדר חסכון ועם אוברדרפט חדש שהולך וגדל.

המלצתי לעופר וגלית להתחיל בתהליך הבראה, ותוך חודשיים מרגע שהחלו הם הצליחו לצמצם את האוברדרפט ל-8,000 שקל בחודש. קיצוץ המינוס הוריד את חיוב הריבית הממוצע שלהם ב-30%, שהם כ-80 שקל לחודש.

בחיים העמוסים והאינטנסיביים, אין לנו את הזמן והרצון לנבור באותיות הקטנות. אולם הצרכן של המאה ה 21, שמחויב לעתידו, חייב ללמוד ולהיות מוכן למאמץ. ראינו איך עופר וגלית חוסכים במאמץ של מספר שעות חוסכים מעל 1,500 שקל בשנה והם רק התחילו את המסע. יש עוד אלפי שקלים שמסתתרים בין האותיות הקטנות שכל אחד מאיתנו יכול לחסוך בהם בלי מאמץ.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים