צילום בתאורה טבעית

הזמן הטוב ביותר לצלם בחוץ מסתכם בשעתיים ביום קיץ. אז מה עושים בשאר הזמן? טיפים וטכניקות לצילום מוצלח באור יום.

עוד מדריכי צילום ב-ynet מחשבים:

מדריך צילום: Lightroom Masterclass

חמישה טיפים לצילום טוב יותר עם מצלמת כיס

מדריך צילום: הוקוס פוקוס

שעת הזהב

עובדה מספר 1 : המרכיב החשוב ביותר בצילום הוא האור. ישנם מרכיבים רבים אשר הופכים תמונה לטובה ומעניינת: הקומפוזיציה, הצבע, הדמות המצולמת, הזווית, הסיפור והרגש שהתמונה מייצרת ועוד. אך האלמנט החשוב ביותר, זה שבלעדיו כל השאר לא שווה כלום הוא האור. תמונה עם 'אור טוב' היא לא בהכרח תמונה טובה. אבל תמונה ב'אור רע', אוטומטית הופכת לתמונה 'רעה'.

עובדה מספר 2: האור הטבעי הטוב ביותר לצילומים הוא שעה אחריי הזריחה ושעה לפני השקיעה. שעות הזהב, הן השעות האהובות ביותר על צלמים בכל העולם. השעה שלפני השקיעה ושעה שלאחר הזריחה. שעות אלו מתאפיינות באור רך, שמגיע מהצד, רווי בצבעים ונעים. נהדר לצילומים.

עובדה מספר 3: אם נצלם רק ב"שעות הזהב", יישארו לנו בין עשר לארבע-עשרה שעות אור נוספות בהן אנו לא מצלמים. להגיד שהאור הכי טוב הוא ב"שעות הזהב" זה טוב ויפה אבל מה צלם אמור לעשות בשאר הזמן? לא לצלם?! כמובן שלא.

ראשית, על מנת להבין את הפתרונות, חשוב שנבין את הבעיה - מדוע צילום באור יום הוא בדרך כלל בעייתי? כאשר מדברים על אור, לא נהוג לדבר עליו במונחים של אור "טוב" או "לא טוב", "יפה" או "לא יפה". אלא במונחים של אור "רך" ו "קשה". אין אור רע. יש אור שרע למצבים מסויימים. "אור קשה" יוצר טווח דינמי גדול מדי. טווח דינמי גדול אומר שיש הבדל משמעותי בין האור לצל. הבדל שהמצלמה לא מסוגלת לתפוס, והתוצאה בתמונה שחורה או לבנה לגמרי, ללא פרטים. לשם ההשוואה, העיניים שלנו מסוגלות לזהות טווח דינמי גדול בצורה רגישה להפליא גם לעומת המצלמה היקרה ביותר. זו הסיבה שלפעמים מה שניראה לנו יפה ומיוחד בעין לא יראה כך על ידי עדשת המצלמה.

כדי להבין את הסוגיה, דמיינו את הסיטואציה הבאה- השעה היא שעת צהריים חמימה. השמש נמצאת בדיוק מעל המצולם שלכם (תלוי איפה אתם בעולם). בדרך כלל במצבים כאלה, לחייו ומצחו של האדם מוארים מאד. אך עיניו, אשר שקועות מעט בארובות העיניים נמצאות באפלה. אם הוא חובש כובע, אז הבעיה בכלל חמורה. קו של צל חוצה לו את הפנים. המצלמה מתקשה "להכניס" בתמונה אחת את ערכי האור והצל, ואתם תאלצו לבחור: להצליח ללכוד את האור על הפנים בצורה הנכונה אך העיניים ייצאו חשוכות? , או עיניים מוארות נהדר אבל הפנים, אבוי, שרופות (לבנות עד אובדן פרטים מוחלט).

טעויות נפוצות

פיצוי חשיפה שלילי או חיובי – שינוי של התריס או הצמצם לא יעזור במקרה הנדון. גם אם תוסיפו או תורידו את כמות האור שנכנסת מבעד לעדשה, עדיין המרווח בין הנקודה הכהה ביותר לבהירה ביותר בתמונה ישאר זהה. לשם כך הומצאה טכניקת צילום ה-HDR המאפשרת צילום בטווח דינמי גבוה.

שימוש בפילטר (ND (neutral density filter- פילטר ND, משמש להורדת כמות האור בתמונה מבלי לפגוע בצבע או בגוון. מה הוא למעשה עושה? הוא פשוט "מנחית" את כמות האור בתמונה ומכניס פחות אור אל גוף המצלמה. מדוע זה לא יעזור? כי עדיין המרווח בין הנקודה הכהה ביותר לנקודה הבהירה ביותר נשאר זהה.

אז מה כן ניתן לעשות? אני קורא לזה שיטת "לתת למסכן". הרי לא נוכל לשלוט בעוצמת האור שמגיעה מהשמש. מה שנוכל לשלוט בו, הוא האזורים הכהים יותר בתמונה. בשיטת "לתת למסכן", אנחנו מוסיפים אור באופן מלאכותי לנקודות הכהות בתמונה ובכך מקטינים את הטווח הדינמי, מצמצמים את המרחק בין האור לצל, והדבר יאפשר חשיפה נוחה ונכונה יותר (וכולם יוכלו לאכול "עגבניות צל") כיצד ניתן לעשות כן ?

פלאש - לחלק מהפלאשים יש אופציה שנקראת (fill), שייעודה למלא צללים באור מילוי. לרוב, מומלץ שלא להשתמש בפלאש הזעיר שיושב בראש המצלמה. פלאש ישיר על האובייקט שלכם ייצור תחושה של "תמונה שטוחה" וייצור צללים לא מחמיאים. לבעלי מצלמות ה DSLR והפלאש החיצוני, מומלץ להניח את הפלאש ב45 מעלות מהמצלמה ובעזרת משדר או כבל להפעילו מרחוק. אופציה זו, תיצור אפקט אור ייחודי שנותן נפח ועומק לתמונה.

מחזירי אור - עוד אופציה "לתת למסכן" היא בעזרת מילוי הצללים באמצעות כל דבר שיודע להחזיר אור: רפלקטור מקצועי או אפילו קלקר פשוט או נייר כסף רגיל מהמטבח. כל מה שניתן להחזיר בעזרתו אור, כזה שימלא רק את האזורים המוצלים ולא יוסיף אור לאזורים הבהירים, שבמילא 'שבעים' מאור.

איך להתמודד עם אור חזק

לעבור לצל - כאשר מדובר על צילום אנשים, אופציה טובה היא פשוט לבקש מהמצולם לעבור לצל (במידה ויש כזה במרחק סביר). אם המצולם כבר הסכים לעמוד ולהצטלם עבורכם, אולי לא יהיה איכפת לו שתעברו רגע לצל. יהיה לו פחות חם שם והתמונה תצא טובה יותר. לעבור עם המצולם לצל ייתן לכם אור נעים ואחיד על הפנים שלו (כמו ביום מעונן) וזה בדיוק האור שאתם מעוניינים בו.

לעבור לחלל פנימי – כשאני בונה לו"ז ליום צילומים בשטח, אני יודע שמהשעה 10:00 בערך ועד השעה 16:00. (תלוי איפה בעולם). אני מצלם בחללים פנימיים. זה יכול להיות מסעדות, בתי קפה, מוזיאונים והטוב ביותר, בבית. תוכלו להפוך לימונים ללימונדה מתוקה כשתנצלו את אור היום החזק ששורר בחוץ כאשר זה יחדור מבעד לחלון או לדלת פתוחה למחצה לתוך חלל פנימי. בקשו מהמצולם שלכם לשבת ליד מקור האור (מומלץ 45 מעלות ממנו) ותוכלו ליצור תמונות משגעות.

יום מעונן – מי אמר שתקופת מונסונים זה רע? נכון שאופציה זו פחות רלוונטית לארצנו המתייבשת, אך במדינות רבות יום מעונן הוא 'ה'-יום לצילומים. בזמן שכל התיירים מתבאסים ונשארים בחדר, הצלמים נהנים. יום מעונן מאפשר לעבוד לאורך כל היום עם אור אחיד ונהדר.

יש לכם רעיונות נוספים או שאלות? תוכלו להשאיר אותם בתגובות.

עוד צילומים של עודד ממסעותיו בעולם תוכלו לראות בבלוג הצילום שלו