מייקל פאסבנדר: "סטוצים נראים לי טבעיים"
השחקן המבוקש מייקל פאסבנדר מחפש ריגושים בתפקידים שונים - כמכור למין ב"בושה" או אנדרואיד ב"פרומתיאוס". בראיון הוא מספר גם על הרפתקאותיו בחיים הפרטיים: "אני מסתובב בעולם ולפעמים מרגיש בודד, וסטוץ יכול להפיג את בדידות"
הדעות חלוקות לגבי האיכויות של "פרומתיאוס" - סרטו החדש של רידלי סקוט, אבל נראה כי על דבר אחד אין מי שיערער: תצוגת המשחק של מייקל פאסבנדר, המגלם בסרט את האנדרואיד דיוויד. הוא אף הפליא לעשות בפרומו הוויראלי ששוחרר לאינטרנט לפני היציאה לאקרנים - מעין פרסומת לדגם דיוויד 8. "מה יש ברובוטים שעושה אותם כל כך רובוטיים?" שואלת דמותו בקול פעמונים כשדמעה מתגלגלת על לחיה.
נעים להכיר, האנדרואיד דיוויד 8
עלילת "פרומתיאוס" - מעין פריקוול ל"הנוסע השמיני" שביים סקוט ב-1979 - עוקבת אחר דיוויד, זוג חוקרים (נומי ראפאס ולוגן מרשל-גרין), מפקדת המשימה (שרליז ת'רון), מפקד הספינה (אידריס אלבה) ואנשי צוותם שיוצאים לחלל על מנת להתחקות אחר ה"מהנדסים" - חיזרים שיצרו לדעתם את האדם. "זה הולך להיות עולם חדש לגמרי במשפחת 'הנוסע השמיני'", אומר פאסבנדר בראיון. "זה נושא שהתעלמו ממנו בסדרת הסרטים המקורית. הם לא הבינו שהם חלק מתוכנית גדולה יותר".
עוד על "פרומתיאוס" ב-ynet:
- אלוהים נפל חלל: ארז דבורה על "פרומתיאוס"
- רידלי סקוט: "הכנסיה הקתולית יכולה לקפוץ לי"
- נוּמי ראפאס: "אני לא סיגורני וויבר, גם לא ריפלי"
- שרליז ת'רון: "מאז גיל 8 רציתי לאמץ ילד"
- "פרומתיאוס": הנוסע השמיני חוזר בפעם החמישית
"היתה הרגשה על הסט שאנחנו עושים משהו שונה, משהו חשוב - סרט מדע בדיוני של רידלי סקוט אחרי הפסקה של שלושים שנה. מה שכל הזמן הדאיג אותי היה שאני אפשל. היתה שם כזאת הפקה, כזה קאסט וכל כך הרבה כשרון שלא רציתי להיות הבורג החלש במערכת. תקראו לי תחרותי".
מותח את הגבולות
פאסבנדר טוען שבגלל שהוא משחק רובוט אנושי היה לו קל יותר למתוח את גבולות המשחק ולקחת החלטות אמיצות. מה שעזר לו רבות היה הגב שהוא קיבל מסקוט שתמיד פתוח לרעיונות גם אם הם מטורפים. "אחרי העשייה של 'בושה', שהוא סרט כל כך אינטימי, לא הייתי כל כך בטוח שאצליח לעשות סרט כזה גדול, אבל הצלחתי וכל הקרדיט לרידלי. על הסט עבדו כ-300 איש במחלקות שונות והוא הצליח להיות מעורב עם כולם ולהשגיח על כולם ולדבר בדיאלוג שהיה ברור לכל אחד ואחד מהם.
"מעל להכל היה לנו את החופש המוחלט איתו על הסט. הייתי מגיע בבוקר והוא מיד היה נכנס לעבודה, מתייעץ תמיד על רעיונות חדשים, רוצה לשמוע מה יש לי בראש בנוגע לדמות של דיוויד, מוכן לנסות הכל. רציתי להביא אלמנטים קומיים לתוך הדמות, והוא הסכים איתי. זו הייתה חוויה מיוחדת במידה".
מה היו ההשפעות בעיצוב דמותו של דיוויד?
"ראיתי את 'בלייד ראנר' ומשהו בדיוויד לקוח מהדמות שמגלמת שון יאנג. ראיתי גם את 'האיש שנפל לכדור הארץ', ומשם לקחתי אלמנטים מדיוויד בואי, פיטר אוטול ב'לורנס איש ערב', דירק בוגארט ב'המשרת'. לקחתי אלמנטים מההליכה של גרג לוגאניס. הוא זכור כקופץ האולימפי שדפק את ראשו במקפצה, אבל חוץ מלדפוק את הראש, הוא גם ידע לקפוץ מדהים. אני זוכר אותו עוד משהייתי ילד, הוא היה קצת רובוטי כזה לפני שהוא עמד לבצע קפיצה, מאוד מינימליסטי בתנועות שלו. זה היה איך שהוא ניגש לקפיצה, זה מה שהדליק אותי".
עצמאי בשטח
בשלוש השנים האחרונות נדמה שפאסבנדר האירי-גרמני נמצא בכל מקום, וזו עדות להופעתו הממגנטת על המסך. כך שלא נמאס לנו לצפות בו בגילומיו השונים - כקרל גוסטב יונג שמכה את קירה נייטלי ב"שיטה מסוכנת", או כמגנטו הצעיר ב"אקס מן: ההתחלה", כרוצ'סטר ב"ג'יין אייר". בפסטיבל ונציה האחרון אף זכה בפרס השחקן הטוב על תפקידו בסרט "בושה" (בבימויו של סטיב מקווין), בו הוא חושף את נפשו, ועוד הרבה יותר מזה כמכור למין.
"טוב, זה פשוט קרה ככה", פאסבנדר מסביר, ומסמן את סרטו "רעב" מ-2007 (שגם אותו ביים מקווין) כנקודת הפריצה. "מאז עשיתי עשרה סרטים. לא היה לי המון זמן לעצמי לעצור ולחשוב. היתה לי הרגשה שהדלת תיפתח אחרי 'רעב'. הייתי בן 30, ואכלתי הרבה חרא בתעשיה עד אז. מאז יולי לא עשיתי אף סרט, לקחתי הפסקה, הקמתי חברת הפקות, ועכשיו האתגר הבא שלי הוא לגרום לחברה לעבוד. אז אני מתחיל להפגש עם מפתחים ועם תסריטאים, לבנות סיפורים מאפס. אני נמצא בעמדה שכדאי לי לנצל היום".
אתה מודע לכל ההייפ הזה מסביבך?
"החוכמה היא לא לקרוא שום דבר שכותבים עליך, ולא לעשות מזה עניין גדול. מצד שני לפעמים אני מתפתה ומציץ במחשב. אני בן 35 והייתי הרבה שנים בסביבה, אולי לא באותה רמת חשיפה ותחת העין הציבורית כמו שאני היום, אבל אני יודע מה סדר העדיפויות שלי. אני יודע מה אני רוצה להשיג מכאן. זה אומר לשכוח מהדברים שיכולים להפריע בדרך או להסית אותי מהמטרה. בשבילי השאלה היא מה העבודה? מה אני עומד לעשות הלאה? חשוב לי ללמוד ולהתפתח כשחקן או כמפיק ובמאי וזה הכל בעצם. זה משאיר את הדברים מאוד ברורים עבורי".
נראה שפאסבנדר לא נכנע לספין ההוליוודי. הוא חי במזרח לונדון ולא בלוס אנג'לס השמשית, ושומר על פרופיל די נמוך. ב-2001 הוא עבר מאירלנד לבירה הבריטית, ואף הצליח לקבל תפקיד בסדרת הטלוויזיה "אחים בדם". הוא היה בטוח שזה מה שיפתח לו את הדלת, אבל לאחר מכן שוב מצא את עצמו תקופה ארוכה בלי תפקידים ובלי כסף. ואז הגיע סטיב מקווין ו"רעב".
"אני מאוד מודע לזה שדברים הולכים טוב בשבילי היום, אבל זה לא אומר שזה יהיה ככה מחר. באופן כללי, כבני אדם, לאו דווקא בהוליווד, יש איזו שמחה לאיד אם בן אדם נופל. זה משהו מחורבן באופי האנושי. אבל מה אני יכול חוץ מלשמור על איזה סטנדרט של עבודה, ומה שקורה מחוץ לזה הוא לא בשליטתי. זאת גם הסיבה שהתחלתי עם חברת ההפקות. תמיד חשבתי שכדאי שאני אתחיל גם משהו בעצמי. למה לא? אין טעם להתלונן על חוסר בתסריטים טובים. אין טעם להתלונן בכלל, אלא אם כן יש לך אלטרנטיבה. לבראד פיט וג'ורג' קלוני זה עובד".
איך אתה מסביר את זה ששחקן שמזוהה כל כך עם סרטים עצמאיים כמוך מוצא עצמו בבלוקבאסטרים כמו "אקס-מן" ו"פרומתיאוס"?
"אני עדיין יכול לעשות סרטים כמו 'בושה' ו'רעב', זה לא סותר את זה. עשיתי סרטים עצמאיים, וזה הגיע לנקודה שפתאום סרטי האולפנים הפכו להיות אפשרות עבורי אז חשבתי לעצמי, האם אני לוקח את האתגר על עצמי או לא? האם אני הולך לקולנוע לראות סרטי מיינסטרים, אקשן? והתשובה היא כן. אז למה שאני לא אעשה גם סרטים כאלה?
"כך אני יכול גם לגרום לחלק מהסרטים היותר קטנים להיעשות. אתם יודעים יד אחת מאכילה את השניה. ולכל אחד מהם יש את האתגרים שלו. רק בגלל שסרט הוא מסחרי, זה לאו דווקא אומר שהוא חייב להיות רע, למרות שזה נכון שהרבה מהם רעים".
המלך הוא עירום
הופעתו של פאסבנדר ב"בושה" היתה חושפנית ונועזת, בו הופיע בעירום פרונטלי, שטילטל צופים רבים ברחבי העולם. למרות שגרף פרסים רבים בפסטיבלים מסביב לעולם, בטקס האוסקר התעלמו ממנו במפתיע. "אני מנסה שלא לקחת את עניין הפרסים מאוד ברצינות. בשנה שעברה ניסיתי לא ליפול בפח הזה של הבטחת מועמדות לאוסקר, אבל אחרי זמן מה כל הדיבורים של האנשים מתחילים לחדור ולחלחל אליך. כשלא הייתי מועמד, התאכזבתי. מאוד אפילו. זה היה שיעור טוב שלימד אותי הרבה על יוהרה ואגו".
גם הנושא של 'בושה' והתערטלותו של השחקן זכתה לתגובות רבות, כולל אחת מג'ורג' קלוני אודות נתוניו הפיסיים של פאסבנדר בטקס האוסקר. השחקן עצמו משתאה נוכח התגובות: "אין לי שום בעיה להתפשט, ולא הבנתי מה היה הרעש הגדול בנוגע לעירום שלי. עירום זה לא דבר טבעי? גם סטוצים של לילה נראים לי טבעיים. יכול להיות שאני חושב על זה מנקודת השקפה של אורח החיים שלי היום. אני מסתובב בעולם ולפעמים מרגיש בודד ולילה כזה יכול להפיג קצת את בדידות".
פאסבנדר, ששמו נקשר בעבר לזה של זואי קרביץ ששיחקה איתו ב"אקס-מן: ההתחלה", כנראה הפך את זה להרגל להתחבר לשחקניות איתן הוא משחק, והוא יוצא עכשיו עם השחקנית ניקול ביהארי ששיחקה לצידו ב"בושה".
בכל מקרה, לכל הנשים שבסביבה הוא מבהיר מה חשוב לו באישה: "אני מוצא שאישה שמרגישה נוח עם הגוף שלה, גם אם היא מלאה, היא סקסית. היא לא חייבת להיות רזה או מלכת יופי, מה שמושך אותי זה מה שהיא משדרת".
לקראת סיום הראיון אנחנו חוזרים ל"פרומיתאוס", ולסצנה קצרה בה דיוויד האנדרואיד רוכב על אופנים במעגלים ברחבי ספינת החלל כשהוא אוחז בכדורסל, ותוך כדי רכיבה מצליח לצלוף לסל שתלוי בצד השני של החדר.
את האמת עכשיו, כמה טייקים הייתם צריכים לצלם עד שהכדור נכנס לסל?
פאסבנדר מחייך חיוך ממזרי שגם הזקן הג'ינג'י והמפתיע שמעטר את פניו לא מצליח להסתיר, "תתפלאי, הוא נכנס כבר בטייק השלישי".