"התחנה האחרונה" של משפחות נספי הכרמל
ימים ספורים לפני פרסום דו"ח מבקר המדינה על השריפה הגדולה בתולדות המדינה, קרובי ההרוגים לא מוצאים נחמה. "זה נראה כמו מסיבת סיום שלינדנשטראוס אירגן לעצמו", תקף אחד מהם, "הבת שלי בקבר יחד עם עוד 43 שנפלו קורבן לטעויות של מי ששלח אותם"
ניזונים משמועות, לא מעודכנים ולא מצפים לדבר. מתלוננים על זמן החקירה הממושך, על ההבטחה שלא מומשה, כהגדרתם. ימים ספורים לפני פרסום דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על אסון הכרמל, נעות משפחות הקורבנות בין זעם לייאוש. חלקן מחפשות אשמים נקודתיים במחדל וחלקן קוראות קודם כול למנוע את האסון הבא. "כמות אדירה של אנשים נעלמה מתחת לשמיים, איך אפשר למסמס דבר כזה?", תהו.
דו"ח חקירת האסון - כותרות אחרונות ב-ynet:
בתחילת דצמבר 2010 פרצה השריפה הקשה בתולדות מדינת ישראל, שריפה שנדרשו 82 שעות לכבותה. האש פרצה סמוך לעוספיה, ותוך ארבע שעות כבר התקבל דיווח על אוטובוס שנלכד בלהבות - ובו היו צוערי שב"ס שיצאו לחלץ אסירים מבית הכלא דמון. יותר מ-10,000 בני אדם פונו מבתיהם בעקבות השריפה. האסון הכבד הותיר אחריו 44 משפחות שכולות, עשרות בתים חרבים, כ-50 אלף דונמים שחורים והרבה שאלות קשות. בין היתר, סומנו שר האוצר, שר הפנים וראש הממשלה כגורמים שאליהם צפוי להתייחס הדו"ח בחריפות.
דוד, אביו של הצוער מישר שמעון יוחאי דיין, סיפר אמש (שבת) ל-ynet: "שום גורם רשמי לא הודיע לנו על הגשת הדו"ח לכנסת. אף אחד לא עדכן אותנו ולא היה איתנו בקשר, אנחנו ניזונים משמועות, למרות שהובטח לנו על ידי מבקר המדינה שנקבל את הדו"ח באופן רשמי לידינו - לפני שהוא יוגש". דיין הבהיר כי אין לו ציפיות מהכתוב ותקף את מבקר המדינה עצמו, "שנתן מענה רק לעצמו ולנו הוא לא נותן תשובה לגבי מה קרה לאוטובוס ואיך הוא הגיע לשם".
לדבריו, "לפני הטיוטה השנייה חשבנו שעוד רגע הוא מתחיל לשלוח פקודות מעצר לאנשים שהיו אחראים. זה גבל בפלילים, אבל כל הראיות נעלמו. הטיוטה השנייה הראתה לנו את הטיוח".
לעומתו, הביעה אחת המשפחות, שביקשה שלא לפרסם את שמה, תקווה כי הדו"ח "יהיה עם פחות ממצאים כלפי אנשים ויותר עם מסקנות ליישום, שאסון כזה לא יקרה שנית. אנחנו לא מחפשים מסקנות ברמה האישית ולא מחפשים מסקנות שיפגעו בפוליטיקאים והאחרים".
במשפחות נוספות סיפרו כי לא קיבלו כל הודעה לקראת פרסום הדו"ח, והם ניזונים מהתקשורת בלבד. "עד כה לא קיבלנו כלום. שום מידע, ממש אפס", סיפר עמיקם, אביו של מישר ערן ויזל מקריית ביאליק, שזכה במהלך החקירה לשיחת טלפון אחת ממשרד המבקר, ובה נשאל אם יש דבר שהיה רוצה לתרום לחקירה.
"לתחושתי, מדובר במסיבת פרידה שהמבקר עושה לעצמו. הוא מדבר על הדו"ח כבר חודשים על חודשים. מורח את הזמן. אנחנו כבר שנה וחצי אחרי האסון, ועכשיו הוא מפרסם את זה?", תקף.
על פי שמעון, אביה של ענבל אמויאל, מדובר היה ב"דממת אלחוט", כהגדרתו. "יש לי הרבה ציפיות מהמבקר, אבל אני חושב שאתבדה. זו התחנה האחרונה שלנו. אני מצפה שמי שצריך לתת את הדין ייתן. פעם אחת ולתמיד. הבת שלי בקבר יחד עם עוד 43 שנפלו קורבן לטעויות של מי ששלח אותם".
אורן, אחיו של חגי פנקר, כבר מיואש לגמרי מהמערכת. "אני כבר שנה וחצי ביחידה שלי בשב"ס ומי שאחראים למותו של אחי עדיין נמצאים בשירות. אני מקווה כי מי שאחראי למחדל הזה ייקח על עצמו אחריות ויילך. אני לא מצפה שיהיו בכלא. אני לא רוצה להרוס את המשפחה שלו. אבל רק שייקח אחריות".
סאלח, אביו של ווסים אבו-ריש, טען אף הוא לזלזול מצד המדינה. "לא חושב שהדו"ח יזיז עניינים. נראה שאת המדינה לא מעניינים הנספים", סיכם.
ממשרד מבקר המדינה לא נמסרה תגובה.
לפנייה לכתב/ת 
