אל תהרסו את החלום המצרי
התנגדות לתוצאות הבחירות עלולה לגרום לאסון. בין קול המשוגעים, יש קול אחר, שפוי, שאומר שצריך לתמוך בנשיא הבא, יהיה אשר יהיה. לצערי, זה לא קול הרוב
הפתגם אומר "הגורל רצה אחרת". זאת אומרת שלא כל מה שעולה על דעתנו מתממש. מה מייעד הגורל למצרים בתקופה האחרונה? מי יהיה הנשיא הבא של מצרים? האם הזרם האיסלאמי ישתלט על מצרים ויחליף את המשטר הקודם? ואם כן, האם יהיו המצרים מרוצים מעלייתם של האיסלאמיסטים?
הבעיה האמיתית שאנחנו חיים אותה עכשיו היא העימות עם הנשיא הבא. איך זה יקרה ועם מי יהיה העימות בדיוק? התשובה לכך מסובכת מאוד. אם אחמד שפיק יהיה הנשיא, העימות יהיה חריף וקשה מאוד. האמת היא שיש חשש שיהיה עימות בין העם לבין הצבא, והחשש הגדול יותר הוא שמצרים תהפוך לסוריה או לוב, אבל אנו כמצרים מאמינים בצבא שלנו שהוא תמיד מגן על החוקה המצרית.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
זונה מבחירה? אין דברים כאלה / גילי ורון
לחפש גרעין של היגיון בתקיפה / אורי בר-יוסף
"מורסי או שפיק" היא השאלה הנשאלת ביותר בימים אלה במצרים. במי אתה תומך ולמי אתה רוצה לתת את קולך? התשובות משתנות ממקום אחד למשנהו, ומאידיאולוגיה אחת לרעותה. ואם תשאל, למה מורסי או שפיק? תקבל תשובות ונימוקים רבים. האמת היא שכולם רוצים בטובת המולדת, אבל באופן שונה לגמרי. ואם הנשאל רוצה באמת בטובת מצרים, הוא צריך לתמוך ולא לתקוף. מה שמתרחש בימים אלה מזעזע: כל מועמד משתדל לעוות את הדמות של האחר.
תומכי מורסי, למשל, ניצלו את המשפט של מובארק והשתדלו לצייר את שפיק באור שלילי, כמי שמייצג את המשטר הישן, ולחזק את מעמד האחים המוסלמים ואת מועמדם. לעומתם, תומכי שפיק מנסים להוכיח שמועמדם לא יחזיר את המשטר הישן ולא יוציא את מובארק ממעצרו אחרי שיגיע לשלטון. אבל בין קול המשוגעים, כן המשוגעים, יש קול אחר, שפוי, שאומר שאנו נתמוך בנשיא הבא, יהיה אשר יהיה. אבל לצערי הקול הזה הוא לא הרוב בין המצרים. קול המהפכה מסרב לקבל את התוצאות המתסכלות את תומכיה.
ברגע אחד, כל החלומות של המצרים עלולים להתפוגג. זה יקרה, אם המצרים יתנגדו לתוצאות הבחירות, דבר שיגרום לאסון כבד. למשל, שכולם יתנגדו לשפיק אם יזכה. רבים אומרים שאלה רוצים להרוס את המדינה. במצב שכזה, יתחולל עימות בין הנשיא הבא, בין המתנגדים לו. המצב יהיה הרסני והמצרים יקללו את היום שבו שמעו על המושג מהפכה. לכן אני אישית מקווה שנשתדל להתאפק, נלך בשקט לקלפי ונצביע במי שיתמוך באינטרסים שלנו במישור הפנימי וגם במישור החיצוני, שיכבד את כל הסכמי השלום ואת כל ההסכמים עם המדינות - כולל ישראל. בסופו של דבר מצרים סוערת וממתינה לעתיד. המבחן קשה והמצרים, כמו תלמידים, ממתינים לתוצאות.
בין הפטיש לסדן
יום שבת הוא תחילת השבוע במצרים. עם השמש של היום הזה התעוררו המצרים כדי לומר את המילה האחרונה בעניין בחירת נשיאם הבא. השאלה היא אם הבחירה הזאת תהיה כמו כל הבחירות הקודמות, או שהפעם יהיה המצב שונה. ברור שהבחירה עצמה קשה מאוד, מכיוון שגם אחמד שפיק וגם מוחמד מורסי לא משביעים את רצונם של המצרים, כי שניהם מייצגים שתי מפלגות או קבוצות שולטות, האחת בעבר והשנייה בהווה. המצרים כעת נמצאים ללא ספק בין הפטיש לסדן, בין האש שהייתה בעבר בזמן מובארק לבין ההרפתקה הלא מחושבת של בחירת האחים המוסלמים.
אנחנו בוחרים בצל ויכוחים ועימותים לא מעטים בין התומכים של המועמדים שהגיעו לעימותים פיזיים ומילוליים. הללו השתמשו בתעמולת הבחירות ובמצב הכלכלי הקשה של הבוחרים כדי לשכנע להצביע עבור מועמדם.
האפשרות השנייה היא ברירת החרמת הבחירות או פסילת הקול. גורמים רבים במצרים נוטים לברירה הזאת, כי הם רואים בה מחאה לגיטימית נגד המועמדים הנוכחיים שאינם מייצגים את קול המהפכה. אולם המציאות חזקה יותר. אנחנו, המצרים, צריכים להיות מרוצים מהנשיא הבא, לא משנה מה תהיה זהותו או השתייכותו. הפעם המצב שונה מהסיבוב הראשון משום שכאשר נכנסו המצרים למרכזי ההצבעה, הם מצאו בסך הכול שני שמות. בין שני השמות האלה עומד הקול שבוחר את כיכר א-תחריר כדי להביע את דעותיו והשקפותיו.
מוחמד עלי ואזן, עיתונאי ופרשן מדיני לענייני ישראל באחד מאתרי החדשות המצריים. תושב גיזה ומרצה לשפה העברית.
הביא לפרסום: רועי קייס
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
