המרואיינים שבאים לעשות עליכם סיבוב

צביקה (שם בדוי), ראש צוות QA עם חמש שנות ניסיון, פנה אלי לפני כחודש ושאל אם אוכל לעזור לו לחפש עבודה.

• מראיין? אולי אתה בעצם מקיים שיחת חולין?
• ראיון אצל "האח הגדול": כשהמראיין חודר לחיים
• לעשות רושם ולקוות לצלצול - ראיון עבודה כדייט
• דברו בשפת הגוף הנכונה - ותתקבלו לעבודה
  

שאלתי את צביקה את השאלות הקבועות: מה הוא מחפש, איפה בארץ הוא ירצה לעבוד ובאיזה שכר, ולאחר מכן שאלתי, מתוך חטטנות גרידא, למה הוא מחפש עבודה חדשה.

"תראה" אמר צביקה, עצר לרגע ואז המשיך "דווקא לא רע לי במקום הנוכחי, זה רק ש...אני רוצה לראות מה מציעים למישהו כמוני". עניתי לו בכנות, שבשביל לדעת מה מציעים למישהו כמותו, אין טעם שיחפש עבודה כשהוא יכול להיכנס לטבלאות שכר או ללוח המשרות ברשת, ולברר תוך כמה שניות, מה השוק מציע למישהו עם הניסיון שלו, ובאיזה שכר.

"בודק מסביב"

עבר עוד שבוע, עברו עוד כמה עשרות מחפשי עבודה. באחד הימים צביקה התקשר והתנצל בפני: "החלטתי בסוף להישאר בחברה הנוכחית שלי. אמרתי לך שכנראה אשאר שם בסוף". אין מה להתנצל, הרגעתי אותו, אחרי הכול זה חלק ממשחק חיפוש העבודה – you win some, you lose some, אבל מתוך סקרנות, שאלתי מה גרם לו להחליט להישאר שם.

"נגשתי לבוס שלי ואמרתי לו שיש לי הצעת שכר ביד מחברה אחרת. הם מאוד מרוצים ממני בחברה שלי, בסך הכל, וכשהם הבינו שאני כבר עם רגל אחת בחוץ, הם זימנו אותי לשיחה ובסוף הסכימו לאשר לי את הבקשה ההיא שהעליתי בשיחות השכר. האמת היא שיותר ממה שאני שמח שהם אישרו לי את זה, אני שמח לדעת שבאמת אכפת להם ממני. נתתי להם קצת להזיע אבל בסוף היום הודעתי להם שאני אשאר, אז מתנצל, הלכה לך ההשמה".

דווקא כן רוצים להישאר כאן

בשונה מיוסי, המפלצת הקטנה מ"רחוב סומסום", ש"רוצה להיות שם", ישנו אחוז לא קטן של עובדי היי-טק שדווקא כן רוצים להישאר כאן, בחברה הנוכחית שלהם, אבל נכנסים לתהליך חיפוש העבודה בגלל שהם לא פעם "נדחפים" לעזוב.

אפשר למנות שלוש סיבות עיקריות בגללן עובד מגיע למצב הזה: הסיבה הראשונה היא סיבתו של צביקה - חוסר הערכה. הם מרגישים שמקום העבודה הנוכחי שלהם מתייחס אליהם כאל מובנים מאליהם ולכן מרשה לעצמו לסרב לבקשות קטנות, שלעתים הן פחותות חשיבות, מתוך ההנחה שהם גם ככה לא יעזבו. לא נעזוב, הא? אתם עוד תראו...

הסיבה השניה נובעת מסקרנות, וגם בא לא נדיר להיתקל – שוק ההיי-טק הוא שוק נזיל שמשתנה די מהר, ואין בו ערך קבוע לעובד מסוים. שני עובדים בעלי ניסיון, השכלה ויכולות זהות, עשויים להרוויח שתי משכורות שאין בינן כל קשר, אם הראשון התקבל לעבודה בתקופת שפל (ולכן קיבל שכר נמוך יחסית), בעוד שהשני התקבלת בתקופת צמיחה (ולכן קיבל שכר גבוה יחסית).

עובד יודע מהו "שוויו" בשוק ההיי-טק, כשהוא יוצא לחפש עבודה ומקבל הצעות שכר שמצמידות לו "תג-מחיר", שנגזר גם ממצב השוק וגם מאיכותו של העובד. עובד שנמצא באותה החברה מספר שנים רב, עשוי להתנתק ממצב השוק ולאבד את תחושת הערך.

לא פעם, עובדים כאלו מגיעים אלי לאחר שיחת שכר בה שכרם קפא על שמריו, או לאחר שהם גילו שאחד מעמיתיהם לצוות מרוויח הרבה יותר מהם. פתאום הם נזכרים שמזה כמה וכמה שנים הם לא חוו את השוק, ושיתכן שהיכולות שלהם מתוגמלות בשכר שאינו מייצג אותן כלל. מסקרן אותם לדעת אם הם יכולים להרוויח יותר, ולא מחייב שהם יעשו עם המידע הזה משהו.

• עד כמה אנשים עם הניסיון שלי הם מבוקשים?
• אם ארצה לעזוב, האם יהיה לי לאן?
• תוך כמה זמן אוכל למצוא עבודה?
• כמה שכר יציעו לי - האם הוא גבוה יותר, נמוך יותר או כמו השכר שהייתי שואף לקבל בחברה הנוכחית?
  

בשלב השני, לאחר שהוא צבר את הידע לגבי השווי שלו, התראיין בכמה מקומות, ובחלקם קיבל הצעות עבודה קונקרטיות, הוא יחזור עם המידע הזה למנהל שלו ויניח את הקלפים על השולחן. כשמדובר בעובד טוב ומוערך, לא פעם החברה תתעשת, ותנסה למנוע ממנו לעזוב.

לא מעט עובדים שחשים מובנים מאליהם, משתמשים בשיטת הלחץ (מגיעים עם הצעת עבודה קונקרטית ביד) כדי לשכנע את החברה בה הם עובדים, לשפר את תנאיי העסקתם. השיפור יכול להתבטא בשכר, בתנאים הנלווים לשכר, בשעות העבודה המרובות, בימי החופשה וכו'...

יש גם חסרונות

אם קראתם עד פה, והגעתם למסקנה שכדי לשפר תנאים כדאי שתלכו להתראיין, קחו בחשבון שיש חברות שלא יילחצו מזה, ולכשיוודע להן שהתחלתם להתראיין במקומות אחרים, הן יתחילו לחפש עובד שיכנס לנעלים שלכם, בלי שהיה או היסוס.

קחו גם בחשבון שהחברות בהן התראיינתם עשויות לסמן אתכם, ולסרב לראיין אתכם בעתיד. אחרי הכל, בזבזתם להן זמן, ניהלתם תהליך שלם, הפחתן בהן תקווה שאתם באים לעבוד שם, ולבסוף ביטלתם את התהליך במחי יד, וזה לא מסוג הדברים שמותירים רושם טוב. שני הסיכונים הללו הם לא משהו שראוי לזלזל בו, ולכן, מומלץ לא למהר ולהשתמש באפקט הלחץ, גם בגלל שאתם עשויים למצוא את עצמכם ללא עבודה, וגם בגלל שאתם עשויים לשרוף את עצמכם בקרב חברות עתידיות.