"ניאו-נאצים סייעו לטבח 11 הספורטאים במינכן"
השבועון הגרמני "דר שפיגל" חושף כי פעילים ניאו-נאצים סיפקו כלי נשק ודרכונים מזויפים למחבלים הפלסטינים מ"ספטמבר השחור" בטרם רצחו את הספורטאים הישראלים ב-1972
40 שנה אחרי הטבח: המחבלים הפלסטינים של ארגון "ספטמבר השחור", שבזמן אולימפיאדת מינכן ב-1972 חטפו ורצחו את 11 הספורטאים הישראלים, קיבלו סיוע מניאו-נאצים בגרמניה. כך מגלה השבועון הגרמני "דר שפיגל" במהדורה שתתפרסם מחר (יום ב').
חדשות נוספות מהעולם הגדול :
למה הבחירות ביוון חשובות? שאלות ותשובות
בחתונה: חתן קיים יחסי מין עם מלצרית במטבח
פוליטיקאי כמו כולם. פתאום אובמה נזכר במהגרים
דיווח: סעודיה רוצה לרכוש 800 טנקים מגרמניה
על פי המידע, שמתפרסם לראשונה מאלפי מסמכים של ארגון הביון הגרמני שנחשפו לבקשת השבועון הגרמני, התקיימה פגישה כשבעה שבועות לפני רצח הספורטאים בין "סאאד וואלי", כינויו של מתכנן הפיגוע אבו דאוד, ובין וילי פוהל, אחד מראשי הארגונים הניאו-נאצים באותה עת במערב גרמניה. משטרת דורטמונד תיעדה את הפגישה עצמה, אולם לא הצליחה לגלות מה בדיוק היו הסיכומים שעלו מפגישה זו.
על פי המסמכים, הניאו-נאצים סיפקו לאבו דאוד את הדרכונים המזויפים שבאמצעותם נכנסו המחבלים לגרמניה. פוהל, שבשנים האחרונות התרחק מטרור וכותב היום ספרי מתח, סיפר כי בשבועות שקדמו לפיגוע הוא תפקד למעשה כנהגו של אבו דאוד בכל רחבי גרמניה, במסעות ובפגישות של רב המחבלים עם תאי הטרור שלו.
מכתבי איום נשלחו לשופט המחבלים
באוקטובר, לאחר הטבח בספורטאים הישראלים, נתפסו פוהל וכמה מאנשיו במינכן עם נשק רב וכן עם מכתבי איום נגד השופט שניהל את משפטם של שלושת המחבלים הפלסטינים שנתפסו. פוהל נידון לשנתיים מאסר בלבד, שוחרר אחרי זמן קצר ומיד לאחר מכן עזב את גרמניה לביירות.
הטבח במינכן היה אחד מפעולות הטרור הראשונות בגל הטרור הבינלאומי נגד מטרות ישראליות בשנות ה-70 של המאה ה-20.
שמותיהם של י"א חללי מינכן הם: דוד ברגר, יוסף גוטפרוינד, משה ויינברג, אליעז חלפין, מארק סלאבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדרי שפיצר, עמיצור שפירא, יעקב שפרינגר.
עם תום האירוע הכריז הוועד האולימפי כי המשחקים ייפסקו למשך יום אחד, בו ייערך טקס זיכרון, ולאחר מכן יימשכו המשחקים. ההחלטה התקבלה למרות מחאתה של מדינת ישראל, ולמרות ביקורת מצד מדינות נוספות. המשלחת הישראלית שנותרה שבה לישראל עם ארונות המתים.
שלושת המחבלים שנתפסו בחיים נכלאו בגרמניה. זמן קצר לאחר מכן איים ארגון "ספטמבר השחור" כי במידה והשלושה לא ישוחררו, ייפגעו אזרחים גרמנים. ממשלת גרמניה התקשתה להחליט בעניין עד שב-29 באוקטובר 1972 נחטף מטוס של חברת "לופטהאנזה" הגרמנית, והשלושה שוחררו לאחר משא ומתן.
תגובתה של מדינת ישראל היתה תקיפה מעט יותר. שלושה ימים לאחר הטבח תקף חיל האוויר בסיסי מחבלים בלבנון. במהלך התקיפה נהרגו כ-200 מחבלים. במקביל הורתה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר, למוסד להוציא להורג את האחראים לפעולה. החלטה זו נחשבת לפעם הראשונה בה החליטה ממשלת ישראל באופן רשמי על "מדיניות חיסולים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
