כל הטעויות האפשריות: על ההדחה ההולנדית

נו, כריסטיאנו רונאלדו עדיין יחטוף ביקורות אחרי המשחק הזה? רונאלדו הוא שחקן שחייב להרגיש נוח. יותר מדי לחץ לא עושה לו טוב. הוא היה צריך את השער הראשון כדי להשתחרר. אחריו, זה כבר היה רונאלדו אחר. חד, נמרץ, מחייך. הוא יכול היה לסיים את המשחק עם ארבעה שערים, אבל הקורות הלכו נגדו.

• את השערים של בנדר ופודולסקי כבר ראיתם?
• לעמוד הטבלאות של יורו 2012
  

• לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
• יורו 2012 - הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
  

עבור פורטוגל זה חשוב מאוד. בשלב הבא מחכה לה צ'כיה, ועל הנייר, פורטוגל היא זו שצריכה להמשיך לחצי הגמר - אבל צ'כיה הוכיחה חוסן מנטלי אחרי הפתיחה החלשה ותשחק בזהירות רבה. במשחק כזה בדיוק חייבים את רונאלדו בשיאו - שיפרוץ את ההגנה ויכריע.

השער שסגר עניין.‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

 

כל הטעויות האפשריות

אבל רונאלדו הוא לא הסיפור הערב. הולנד הייתה זקוקה לניצחון בהפרש שני שערים, ומשום מה, הדעה הרווחת הייתה שהיא תעשה את זה. נראה שגם

השחקנים האמינו בכך. זה לא שפורטוגל כל כך גדולה שאי אפשר לנצח אותה - זה שהולנד לא עשתה באליפות הזו דבר כדי להוכיח שהיא מסוגלת לכך.

סגנית אלופת העולם מסיימת יורו בזיוני שייזכר לדראון עולם בהיסטוריית הכדורגל המפואר שלה. היא הביכה את עצמה. הכוכבים הגדולים שוב העדיפו להתעסק בריבים הקטנוניים שלהם, והפעם זה הפריע גם על המגרש.

האיחוד האירופי.‏ (צילום: EPA)

1

2

3

4

5

6

7

 

מי היה מאמן?

אבל יותר מכולם, זו האחריות של ברט ואן מרוויק. המאמן ההולנדי עשה כל טעות אפשרית לאורך הדרך, ושבר שיאים חדשים במשחק מול פורטוגל. כן, הפעם רפאל

ואן דר וארט וקלאס יאן הונטלאר היו בהרכב. אבל מה זה שווה כשהמאמן מחבל בסיכויים להצליח?

הכוונה היא לווסלי סניידר ורובין ואן פרסי. במקום לתת לסניידר לנהל את המשחק מהמרכז ולשלוח את ואן פרסי לאגף, ואן מרוויק עשה את ההיפך הגמור בלי סיבה, ובכך הצליח לנטרל במו ידיו שניים מהשחקנים החשובים ביותר שלו. סניידר הלך לאיבוד באגף ולא בא לידי ביטוי, בעוד ואן פרסי היה תקוע באמצע, איפשהו בין ההתקפה לקישור האחורי ולא ממש ידע מה הוא אמור לעשות.

אפליי רואה את רונאלדו טס לרבע הגמר(צילום: EPA)

בנוסף, ואן מרוויק העלה את צמד הבלמים השלישי בשלושה משחקים, מתכון בטוח לערעור הגנה מעורערת ממילא. מול דנמרק הוא פתח עם ג'וני הייטינחה ורון פלאר

בגלל הפציעה של יוריס מתאייסן. מול גרמניה מתאייסן חזר ושיחק יחד עם הייטינחה, הצמד הקבוע.

משום מה, הפעם ואן מרוויק בחר במתאייסן ופלאר, וקיבל הגנה כבדה שבמזל לא ספגה עוד שערים. יש דברים שבהם אי אפשר להאשים את המאמן - הוא נתקע בלי מגן שמאלי לפני הטורניר והימר על ג'טרו וילמס בן ה-18, שלא התאים למעמד. המגן הימני, גרגורי ואן דר ויל, הוא צל חיוור של השחקן שפרץ לתודעה במונדיאל.

רונאלדו רוקד על הדשא. זה כריסטיאנו אחר(צילום: gettyimages)

עוד הבדל מהמונדיאל הוא הקישור. היום להולנד לא הייתה חוליה כזו, ומראש ואן מרוויק ויתר עליה כשעלה עם נייג'ל דה יונג כקשר אחורי בודד והחביא את סניידר

באגף. הבעיה הייתה עוד קודם לכן. מארק ואן בומל ודה יונג היו כוח שחשיבותו עצומה לפני שנתיים. ואן בומל הצטיין במונדיאל ההוא, וניווט את הולנד. בטורניר הזה הוא כבר נראה עייף ומבוגר מדי. בלעדיו, דה יונג לא הצליח להשתלט לבד על המרכז, ולהולנד לא היה תחליף ראוי.

סיום הולם

מול פורטוגל כל אחד כבר ניסה לשחק לבדו. כל שחקן שקיבל כדור ניסה לבעוט לשער ולא חיפש מסירה. השער של ואן דר וארט הגיע במקרה, אחרי שאריין רובן נתקע באמצע כדרור ונאלץ לשחרר כדור. זה היה סיום הולם ליכולת לאורך כל האליפות.

פודולסקי חוגג. ההבדל הדק בין שמחה לעצב(צילום: AFP)

הדבר המדהים אתמול היה המרחק הקצר בין 100 אחוזי הצלחה של גרמניה, לבין הדחה סנסציונית שלה מהטורניר. במצב של 1:1, כמו שקרה קודם לכן להולנד ולפורטוגל, גרמניה הופתעה מהנחישות והרצון של דנמרק ולא הייתה רחוקה מספיגת שער.

זה היה המשחק החלש ביותר של גרמניה בטורניר, והוא צריך להדאיג אותה מאוד לקראת יוון. הפעם היא חסרה את אותה היכולת משני המשחקים הראשונים,

השטף במשחק. מול יוון היא תהיה היוזמת במשך 90 דקות, והשחקנים יהיו חייבים לדחוף יותר.

דנמרק יוצאת עם הרבה כבוד מהמקום השלישי בבית. מורטן אולסן ניצל בתבונה את הכלים שלו, ודנמרק חיפתה על החסרונות על ידי הדגשת היתרונות באופן בולט - למשל, בנייה סביב משחק הראש של ניקלאס בנדטנר. רבע הגמר היה בהישג ידה - אבל בסופו של דבר, אותו שער שספגה מפורטוגל בדקה ה-87 שינה הכל.