המתכון האחרון: פרידה מד"ר אלי לנדאו

אפיזודה קצרה על אפרסקים לבנים, משמשים ויין מוסקט: חיים כהן נפרד מחברו הטוב, ד"ר אלי לנדאו ז"ל, שהלך לעולמו בסוף השבוע האחרון עם מתכון וסיפור מרגש

חיים כהןפורסם: 18.06.12 , 00:32

אני לא מצליח לכתוב הספד על אלי, על איך שהיינו ומה שעשינו ואיך שצחקנו. העובדה שצריך לכתוב עליו בלשון עבר היא בלתי נתפסת. כל מה שאני יכול לכתוב זה על רגעים מהסוג שלפניכם. רגע קטן, אפיזודה על משמשים שטעמם חלומי, מהסוג שחייבים לטעום כדי להבין, ועל אפרסק לבן, שעות אחדות לפני הסוף. לא ימים. שעות.

מתכון לאפרסק לבן ביין מוסקט

"לשטוף לך משמש?", שאלתי אותך, בתקווה שתסכים לטעום את הקמרדין הנפלא הזה. "בשבילי אין צורך לשטוף", אמרת. לשנייה היה שקט ואז פרצנו בצחוק. ואז גם פרצו הדמעות. היא אמרה לך שהיא קצת צוחקת וקצת בוכה ואתה אמרת: "זה בסדר, ככה מקובל". ושוב צחקנו ובכינו.

עוד בערוץ האוכל:

ד"ר אלי לנדאו הלך לעולמו

איך. איך, חשבתי לעצמי. איך יכול להיות שהמוח הזה שחי, שבועט כמו 10 אנשים ושיודע להיות עם הומור מצחיק עד כאב, איך הוא לא יודע לעצור את המחלה הזאת. פשוט נותן לה פקודה לצאת מהגוף, מכל מקום שתצא. רק שתצא, ושנוכל כולנו לחזור לחיים שלנו, הרגילים, איש איש ועיסוקיו.

ישבנו שם בשתיקה, אגב לא מעיקה. לא היה צורך לפתח שיחה. הייתה באוויר תחושת השלמה, כאילו חיכינו לגאולה.

פעם אחת כששאלתי אותך: "מה העניינים, אליהו?" ורציתי לשאול ולבדוק אם אתה רוצה או צריך משהו, אמרת: "אל תבנו עלי בשנים הקרובות". רציתי למות. כל משפט שלך רק הדגיש את גודל האסון והאבדה שיגיעו באחת השעות הקרובות.

אבל איכשהו, כשדיברנו על אוכל, הגוף הכחוש שלך נתעורר לחיים. "האפרסקים הלבנים השנה נהדרים", אמרתי. "מאד!", ענית. "האיטלקים נוהגים להשרות את האפרסקים ביין אדום או לבן, עדיף מוסקט, ל-24 שעות. אחר כך הם מגישים אותם לצד גלידה בטעם וניל או לצד קצפת או סתם כך, כמו קומפוט".