מחדל האנורקסיה: בצפון אין מיטות. בדרום - רק 8

מספר החולים עולה - מספר מיטות האשפוז רק קטן: כך עולה מנתונים שהגיעו לידי ynet ויוצגו היום (ב') בדיון שתערוך הוועדה לפניות הציבור של הכנסת על הטיפול הלקוי בהפרעות אכילה בישראל. עוד עולה מהנתונים: ישנו מחסור חמור בתקציבים לטיפול במחלה, שאחוזי התמותה ממנה הם מהגבוהים בקרב הפרעות הנפש.

עוד על אנורקסיה:

השרים אישרו: אשפוז בכפייה לחולי אנורקסיה

הצעירות בישראל חושבות: אנורקסיה זה יפה

אנורקסיה במשפחה: מתי נדע שזה קורה ואיך נפעל

אנורקסיה: גם אצל חרדים 

למשכן הכנס מגיעות תלונות של אזרחים הנוגעות לבעיות שונות, אך אחת התלונות השכיחות, שגורמת לוועדה לפניות הציבור להתכנס שוב ושוב, היא הטיפול הלקוי של המדינה בסובלים מהפרעות אכילה. נראה כי בכל פעם מחדש נפגשים כל הגורמים הרלוונטיים, שומעים את הנתונים, מצקצקים קצת בלשונם, מזדעזעים קצת, מבטיחים לשנות - ושום דבר לא קורה. זעקת האזרח שוב מגיעה לכנסת, שוב מכנסים דיון וחוזר חלילה.

וכך מתקיים היום דיון נוסף בבעיה החמורה. לקראת הדיון הגיעו לידי ynet נתונים קשים המצביעים על כך שהטיפול בבעיה לוקה מאוד בחסר, בעיקר בפריפריה. מנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיוצגו היום בוועדה, עולה כי בישראל ישנם שני מרכזים ייעודיים בלבד לטיפול בהפרעות אכילה. אחד מהם, בבית החולים שיבא בתל-השומר, הוא המרכז היחיד בארץ הנותן מענה למבוגרים.

במשרד הבריאות מציינים כי המחסור במסגרות לטיפול בהפרעות אכילה אצל מבוגרים מורגש בעיקר בפריפריה. הם מדגישים כי בדרום אין כיום שום מסגרת למבוגרים הסובלים מהפרעות אכילה, מה שמאלץ את החולים והחולות להגיע עד לאזור המרכז כדי לקבל טיפול - דבר שפוגם רבות בסיכויי הצלחתו. הבעיה, הם מדגישים, היא לא רק במחסור במיטות טיפול, אלא גם בקושי לגייס פסיכיאטרים ומומחים אחרים בתחום הטיפול בהפרעות אכילה לעבודה בפריפריה.

מספר מיטות האשפוז. מתוך דו"ח ועדת המחקר של הכנסת

בדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת מציינים כי על-פי הערכות של אנשי המקצוע, בארץ ובעולם סובלים מאנורקסיה 1%-0.5% מכלל הנשים ו-0.2% מהגברים; כ-4%-3% מהנשים וכ-0.5% מהגברים סובלים מבולמיה. 5% סובלים מהפרעות אכילה בלתי מסווגות.

עוד מדגיש הדו"ח כי בקהילה הרפואית יש הסכמה ששיעור הלוקים בהפרעות אלו בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט גדל והולך, וכיום התופעה קיימת אף בקרב קבוצות אוכלוסייה שלא סבלו ממנה עד כה: בעבר הפרעות אכילה היו שכיחות בישראל בקרב נשים יהודיות צעירות וחילוניות, ואילו כיום מספר הלוקים בהן גדל גם בקרב גברים, ערבים, חרדים ונשים מבוגרות שלקו במחלה בצעירותן.

"נשים מתות בהמתנה לטיפול"

ד"ר איציק וורגפט, יו"ר העמותה הישראלית למחקר, טיפול ומניעה בהפרעות אכילה אומר ל-ynet כי ההשלכות של היעדר מיטות אשפוז ברורות: אין טיפול ואנשים מתים.

"המשמעות היא שהמון אנשים, בעיקר נשים שצריכות אשפוז, לא יכולות להתאשפז גם בגלל היעדר מקום וגם בגלל היעדר נגישות", הוא מסביר. "כשיש אשפוז למבוגרים עם הפרעות אכילה רק בתל השומר או בהדסה, בחורה מטבריה פשוט לא יכולה להתאשפז שם. מדובר בתהליך מורכב שדורש את תמיכת המשפחה והחברים הקרובים. איך הם יהיו שם לצדה אם הם גרים עשרות קילומטרים מבית החולים?

"כיוון שבכל זאת יש למחלה הזאת צד פיזי מאוד גדול, אי אפשר לא לתת להן טיפול ראשוני. מה שקורה זה שהן נשארות בטיפול אמבולטורי מרפאתי במקרה הטוב - ובמקרה הרע שולחים אותן הביתה. חלק גדול מהן הופכות במקרה כזה לחולות כרוניות וחלקן פשוט מתות בהמתנה לטיפול".

-אז מה האלטרנטיבות של הרופאים?

"האלטרנטיבות הן שחרור הביתה לאחר טיפול ראשוני או אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, מחלקה שאינה מיומנת בטיפול בהפרעות אכילה וגם, בגלל הסטיגמה של מחלות פסיכיאטריות, נשים רבות מעדיפות לא להתאשפז שם. הפרעת אכילה היא כמו כל מחלה אחרת ומגיע לאנשים שסובלים ממנה לקבל טיפול, בדיוק כמו כל חולה במחלה אחרת. לא שמעתי, למשל, על מחלות לב שמקבלים עבורן טיפול רק בתל השומר ומפקירים את מי שגר בצפת".

הפרעות אכילה, הכולות אנורקסיה ובולמיה, הן מחלות מורכבות מאוד שבהן אחוזי התמותה גבוהים מאוד. כאמור, מבין כלל המחלות הפסיכיאטריות אחוזי התמותה הגבוהים ביותר הם בקרב החולים בהפרעות אכילה, בין 8% ל-20%. אשפוז בבית החולים לא תמיד מרפא לגמרי, אבל הוא נדרש. מה שעוד נדרש הוא שילוב טיפולי של צוות רב-תחומי, שבו בין השאר רופא פנימי, קרדיולוג, פסיכיאטר או פסיכולוג, תרפיסט משפחתי, עובד סוציאלי, דיאטן, אח, מדריך לאימון גופני, גינקולוג ואנדוקרינולוג.

"משרד הבריאות בשנים האחרונות גילה נכונות להרחיב את השרותים להפרעות אכילה", מוסיף ד"ר וורגפט, " אבל עם זה, בשטח, למעט פתיחת המחלקה לנוער בבאר שבע, לא נעשה דבר. לא נוספו מיטות אשפוז, לא נפתחו מרכזי יום לטיפול בהפרעות אכילה וגם לא העלו את המימון של ימי אשפוז במרכזי היום הקיימים. מרכזי היום יכולים למנוע אשפוז מלא ובכך להקל על כולם, אבל בגלל התקצוב החסר של הטיפולים בהם (משרד הבריאות משלם 55% מעלות אשפוז היום), בתי החולים לא מוכנים לפתוח מרכזים נוספים".

יו"ר שדולת הבריאות בכנסת ח"כ רחל אדטו, המובילה את הדיונים בכנסת בסוגיית הפרעות האכילה, מוסיפה: "אני חושבת שהעובדה שאין אפשרות לאשפז חולות עם אנורקסיה היא תעודת עניות למדינת ישראל. אנורקסיה היא מחלה קשה. אין הצדקה לחוסר המימון וחוסר הטיפול".

-האם הרפורמה בבריאות הנפש צפויה לפתור את הבעיה?

"עד עכשיו לא ברור מה יש בתוכה. ההסכם לא הוצג ולא ידוע ובוודאי ייעשה בשלבים. המשמעות היא שגם המימון יגיע בשלבים. אני מקווה שזה ייתן מוטיבציה לבתי החולים להקים מרכזי אשפוז יום. אני בקשר עם מנהל בית החולים ועם מנהל בית החולים רמב"ם.

"להערכתי, אם יהיה מימון לימי האשפוז, גם בחיפה וגם בבאר שבע יקימו מרכזים לטיפול בהפרעות אכילה. מנהלי בתי החולים הביעו נכונות לעשות זאת. הם לא דורשים תקציב לבינוי, אלא רק שיממנו את האשפוזים. ביני לבין עצמי אני חושבת שאם המחלה הזאת לא היתה מחלה בעיקר של נשים אולי היחס אליה היה אחר. אין לי תשובה לזה, מה שכמובן מכעיס אותי יותר".