מהיום: קנסות כבדים על הפרת חוקי עבודה

אחרי תהליך חקיקה מפרך של 5 שנים, ייכנס מחר (ג') לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה. חוק זה, לצד הרפורמה שאושרה במסגרת יישום מסקנות ועדת טרכטנברג, אמור להתוות דרך חדשה ביחסי העבודה בישראל. דרך שבה שכר מינימום לא ייחשב עוד לנתון רשמי וחסר אחיזה במציאות אלא לשכר הנמוך ביותר שמשולם לעובד במשק. דרך שבה הגברת התעסוקה תיחשב לתהליך המביא לצמצום פערים ולא לתהליך המגדיל את שיעור העניים העובדים.

"עם כניסתו של החוק לתוקף, מעבידים יחשבו פעמיים לפני שיעניקו לעובדיהם שכר הנמוך משכר המינימום, לא ישלמו גמול שעות נוספות או ימנעו בדרך אחרת, מהענקת זכויות על פי חוק לעובדיהם", אמר היום שר התמ"ת, שלום שמחון.

החל מהיום, תוכל המדינה להנהיג הליך מנהלי כנגד מעסיק שהפר את חוקי העבודה, ולא רק הליך פלילי. משמעות הצעד היא שמעסיק שהתקבלה נגדו תלונה בגין העלמת שכר, אי תשלום בגין שעות נוספות, אי עמידה בהפרשות לפנסיה ועוד, יהיה חשוף למגוון של עיצומים ברמות שונות ולא רק להליך פלילי. מנגד, ההליכים נגדו עשויים להתקצר ותגובת הרשויות צפויה להיות מהירה ומרתיעה יותר.

עד היום, תלונות נגד מעסיקים נבדקו ואם נמצאו נכונות החלו נגדם בתהליך ארוך ומורכב של אישומים פליליים, שהעונש בגינם עשוי להיות מאסר. עם זאת, ההליך הפלילי הוא מטבעו ממושך והאיטיות של צעדי האכיפה הניאה עובדים רבים מלהתלונן ופגעה בכושר ההרתעה של הרשויות.

בעקבות החוק החדש, יוכלו הרשויות לבחור בין 3 צעדים: זימון לשימוע והתרעה, התלת עיצומים כספיים והליך פלילי. במקרים שבהם יבחרו בהתרעה או בעיצומים כספיים, ההליכים יקוצרו משמעותית והמעסיק עשוי לספוג קנסות של אלפי ואף מאות אלפי שקלים תוך זמן קצר יחסית.

ממשרד התמ"ת נמסר, כי מטרת הצעד היא "למקד את האכיפה הפלילית למפרים הבוטים והפוגעניים ולהרחיק את הפליליות ממעסיקים נורמטיביים. הרציונל הוא, שבמקרים אלו, בהם המדובר במעידות שוטפות ופחות חמורות - יטופלו ההפרות ביעילות ובמהירות על ידי מערכת האכיפה המנהלית". מנגד, מציינים במשרד התמ"ת כי "החוק מחזק את כוחו של העובד ומטיל איום ממשי על מעסיק שמפר את זכויות עובדיו".

המעסיק אחראי על תנאיהם של עובדי הקבלן

מרכיב חשוב נוסף ברפורמה באכיפת חוקי העבודה נוגע לתנאי ההעסקה של עובדי הקבלן, נושא שעמד במוקד של סכסוך העבודה הגדול שהתרחש במשק בחורף האחרון.

על פי החוק החדש, מעסיק שמזמין שירותים מחברת קבלן (חברת שמירה, חברת ניקיון, חברת הסעדה), אחראי על כך שאותה חברה שומרת על זכויות עובדי הקבלן שהיא מספקת לו. במידה ויופרו זכויות עובדים אלו, יהיו המעסיקים חשופים לקנסות כספיים אישיים בגין אחריותם לזכויות העובדים.

עם זאת, מספק החוק מסגרת למעסיקים שמעוניינים לנקות את עצמם מאותה אחריות. החוק מאפשר למשרד התמ"ת להסמיך "בודקי שכר עבודה" שהמעסיקים יוכלו לשכור את שירותם כמומחים לבקרה על זכויות עובדים.

אותם "בודקי שכר" יערכו בדיקות במקום העבודה, על מנת לוודא העסקה כחוק של עובדי הקבלן וינפיקו אישור למעסיק, כי זכויותיהם של אותם עובדים אכן נשמרות. אישור הבודק ישמש הגנה למעסיק, מפני אחריות להפרות של זכויות עובדי קבלן אצלו, למעט במקרים שבהם הוכח כי המעסיק חתם על "חוזה הפסד" - חוזה שבו אין לקבלן שמספק שירותים אפשרות להרוויח, אלא אם כן הוא מפר את חוקי העבודה.

גורם במשרד התמ"ת ציין היום, כי במשרד יעקבו באופן צמוד אחר עבודתם של אותם בודקים, כדי לוודא שהם אכן שומרים על זכויות העובדים ולא רק מציעים אישורים בתמורה לכסף. בודק שכר שייתפס בהפרה של חוקי העבודה יעמוד לשימוע במשרד התמ"ת ותישקל שלילת רשיונו.

אחרי עימותים: החוק יחול גם על הממשלה

החוק החדש הוא תולדה של ועדת היגוי שהוקמה ב-2006, בהשתתפות יו"ר ההסתדרות ונציגי המעסיקים. המלצות הוועדה תורגמו להצעת חוק שמתגלגלת בכנסת מ-2008 ואישורה עוכב עד כה בשל התנגדותה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שדרשה הכנסה של תיקונים מחמירים יותר, שנציגי המעסיקים והתמ"ת התנגדו להכנסתם.

כניסתו של החוק לתוקף כעת, היא תוצאה של פשרה שהושגה בין שר התמ"ת, שלום שמחון (עצמאות), לבין יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ חיים כץ (ליכוד). במוקד הפשרה נמצאת הסכמתו של שר התמ"ת, כי החוק יחול גם על המעסיק הגדול במדינה, ממשלת ישראל.

בנוסח החוק המקורי שהוגש לוועדה ב-2008, לא חלה אחריות פלילית על משרדי ממשלה שחתמו על "חוזה הפסד" מול ספק של עובדי קבלן. במסגרת הפשרה בין שר התמ"ת ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, הוסכם כי תחול אחריות פלילית על חשבי שכר במשרדים ממשלתיים ועל מנכ"לים של גופי ציבור בגין חתימה על הסכם עם ספק של שירותי כוח אדם, שרווחיותו תלויה בהפרה של חוקי העבודה.

"הצעת החוק הממשלתית שהונחה לפתחנו הייתה מלאה בחורים", אמר היום חה"כ כץ, "והממשלה התנגדה להחיל על עצמה אחריות לפגיעה בזכויות עובדי קבלן".

לדבריו, בעקבות הפשרה שהושגה עם התמ"ת, "יצאה מידינו הצעת חוק עם שיניים, ומעתה יירתע כל מזמין שירותים וכל קבלן מהפרת זכויות עובדים ולא יוכל להעלים עין מהתופעה".